אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 2845/16 קבוצת בי קמעונאות בע"מ,ייבו אינטרנשיונל בע"מ נ' סחר עולמי יבוא בע"מ,כפר השעשועים רשת חנויות צעצועים בע"מ ואח'

ע"א 2845/16 קבוצת בי קמעונאות בע"מ,ייבו אינטרנשיונל בע"מ נ' סחר עולמי יבוא בע"מ,כפר השעשועים רשת חנויות צעצועים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/05/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
2845-16
09/05/2016
בפני השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המבקשות:
1. קבוצת בי קמעונאות בע"מ
2. ייבו אינטרנשיונל בע"מ

עו"ד שיר גראפי-כהן
המשיבים:
1. סחר עולמי יבוא בע"מ
2. כפר השעשועים רשת חנויות צעצועים בע"מ
3. קסם היבוא בע"מ
4. דקל בן לולו

עו"ד דוד מזור
החלטה

 

  1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' בכר) מיום 21.1.2016 בת"א 24708-11-11, בגדרו נתקבלו חלקית תביעה ותביעה שכנגד בין המבקשות והמשיבה הפורמאלית 1 (להלן: "כפר השעשועים") ובין המשיבה (להלן, גם: "סחר עולמי") והמשיבים הפורמאליים 2-3, באופן שנפסק כי המבקשות וכפר השעשועים תשלמנה למשיבה סכום של 3,046,118 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסכום של 234,000 ₪.

 

רקע

  1. עניינו של התיק שלפנינו במערכת היחסים החוזית שהתקיימה בין המבקשות, המפעילות מספר רשתות למכירת מוצרים מסוגים שונים, ובין סחר עולמי (שנכנסה בנעליה של המשיבה הפורמאלית 2 (להלן: "קסם היבוא")), העוסקת ברכישת מוצרים שונים בסין ובייבואם לישראל. לצורך הדיון בבקשה שלפני אין צורך לפרט את המערכת ההסכמית בין הצדדים במלואה, גם לא את מלוא הטענות השונות של כל אחד מהם. די בכך שנציין כי ההסכם הראשון בין הצדדים נחתם ביום 28.9.2008 (להלן: "ההסכם הראשון"), והוא הוחלף בהסכם חדש ביום 27.7.2010 (להלן: "ההסכם השני"), אשר קבע תוספת לתמורה שתשולם בגין כל מוצר שנרכש עבור המבקשות. במסגרת ההסכם השני נקבע בין היתר כי עם חתימת ההסכם אין עוד למי מן הצדדים כל טענה או דרישה נגד הצד האחר בכל הקשור לתקופת ההתקשרות ביניהם עד לאותו מועד. בד בבד נקבע, כי ביחס לסחורות אשר הוזמנו קודם להסכם השני, ימשיך לחול ההסדר אשר היה קיים בין הצדדים בתקופת ההסכם הראשון. כמו כן, חתמו הצדדים גם על נספח שינויים להסכם ביום 19.9.2010, אשר הסדיר את התמורה שתינתן ביחס לחלק מהמוצרים המיובאים. הצדדים קיוו כי בכך יוכלו להעלות את יחסיהם בחזרה על דרך המלך. ברם, כשנה לאחר חתימת ההסכם השני, הגישו המבקשות תביעה כספית בסך של 9,098,680 ₪ נגד סחר עולמי והמשיבים הפורמאליים 2-3, בטענה להפרת ההסכם ולאי-הספקת מספר מכולות מוצרים אשר בגינן שולמה מקדמה. במקביל, הגישה סחר עולמי תביעה שכנגד למתן סעד כספי נגד המבקשות.

 

  1. בית המשפט המחוזי דחה את רובה של תביעת המבקשות. בין היתר דחה בית המשפט את טענתן העיקרית של המבקשות, לפיה קסם היבוא הפקיעה את מחירי המוצרים שנרכשו על מנת להגדיל את פדיונה, בניגוד להסכם שבין הצדדים. כמו כן נדחתה תביעת המבקשות לפיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם סודיות ואי-תחרות. עם זאת, קיבל בית המשפט את תביעת המבקשות על התנהלות קסם היבוא ביחס למכולות המוצרים, וקבע כי אי-מסירת תכולתן למבקשות ומכירתה לצדדים שלישיים מהווה גזל של ממש. כמו כן נתקבלה תביעת המבקשות ביחס לערבות בנקאית שחולטה על-ידי קסם היבוא שלא כדין. בגין התביעה העיקרית של המבקשות פסק בית המשפט המחוזי למבקשות סך של 1,614,313 ₪.

 

  1. מנגד, קיבל בית המשפט המחוזי גם את חלק הארי של התביעה שכנגד שהגישה סחר עולמי נגד המבקשות, לפיה חבות המבקשות לסחר עולמי סך של 5,242,218 ₪, וזאת בגין הפרשי שער מטבע בין השקל הישראלי ובין היואן הסיני (RNB). בפסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקשות על כך שהמשיבה מחלה על החוב האמור במסגרת חידוש ההסכם בין הצדדים לשלוש שנים נוספות, וקבע כי ההסכם השני עוצב באופן שנועד להסדיר את תשלום החוב ופריסתו לעתיד, באמצעות קביעת עמלה בשיעור גבוה יותר למוצרים שיירכשו בעתיד במהלך תקופת ההסכם. על-פי קביעת בית המשפט בהתאם לראיות שהובאו לפניו, הסכם זה לווה בציפייה מצד סחר עולמי להמשך היחסים העסקיים כפי שהיו עד העת ההיא, על אף שבהסכם לא נקבע דבר ביחס לכמות המוצרים המיובאים. דא עקא, המבקשות החלו לצמצם באופן מכוון ובוטה את היקף המוצרים הנרכשים באמצעות סחר עולמי. בדרך זו, קבע בית המשפט המחוזי, הפרו המבקשות את מחויבותן להסדרת חובות העבר בתוך פרק זמן סביר. באשר לשיעור החוב קיבל בית המשפט את חוות הדעת החשבונאית שהגישה סחר עולמי ביחס להפרשי השער שנצטברו, לאחר שהמבקשות לא הצליחו להפריכה ובהעדר חוות דעת נגדית מטעמן. יתר רכיבי התביעה שכנגד נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, ובסופו של דבר, לאחר ניכוי וקיזוז סכומים כסף שונים, נקבע כי על המבקשות וכפר השעשועים לשלם למשיבה סכום של 3,046,118 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 234,000 ₪.

 

  1. המבקשות הגישו ערעור על פסק הדין, במסגרתו הן טוענות כי נגרם להן עיוות דין קשה, וכי המשיבה, אשר התנהגותה הוכרה כגזלנית על-ידי בית המשפט, יצאה נשכרת כתוצאה מפסק הדין. לטענת המבקשות, בפסק הדין נפלו מספר טעויות המחייבות את התערבות בית משפט זה, ובראשן בחירתו של בית המשפט לאמץ פרשנות חדשה למערכת החוזית שבין הצדדים, ולהעניק להסכם שבין הצדדים כוונות נסתרות להחזר חובות אשר לא נתבעו על-ידי המשיבה מעולם, בניגוד ללשונו המפורשת של ההסכם. בקביעות אלו, כך נטען, נקט בית המשפט המחוזי בפרשנות אקטיבית ומתערבת, וערך למעשה חוזה חדש עבור הצדדים, שאליו מעולם לא התכוונו. המבקשות מוסיפות וטוענות כי בית המשפט המחוזי אימץ באופן סלקטיבי את הראיות שהובאו לפניו והתעלם מראיות אחרות אשר לא התאימו לקביעותיו. לעניין זה מפנות המבקשות, בין היתר, להודעת מייל שנכתבה על-ידי המשיב הפורמאלי 3 (להלן:"בן לולו"), המשמש כמנהלן של סחר עולמי וקסם היבוא, אשר תומך לכאורה בפרשנות המבקשות לתמורה המוגדלת שנקבעה במסגרת ההסכם השני, וכן למייל נוסף אשר ממנו עולה לכאורה כי סחר עולמי ויתרה על סכומים שהגיעו להן בגין הפרשי שער. לטענת המבקשות, בית המשפט אימץ עדויות שניתנו בעל-פה ומפי השמועה, והעדיפן על פני הודאות בעל דין שניתנו בכתב. עוד טוענות המבקשות, כי בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי להתנהגות הצדדים, ולכך שהמשיבה מעולם לא העלתה כל טענה או דרישה ביחס לתשלום הפרשי שער. כמו כן נטען, כי גם אם יש לקבל את פרשנותו של בית המשפט המחוזי להסכם השני, הרי שהמשיבה הפרה הסכם זה שעה שגזלה מכולות השייכות למבקשות, וכי היא זו אשר הביאה במו ידיה לסיום יחסי הצדדים. במסגרת כתב הערעור הכבירו המבקשות שלל טענות נוספות, ואולם לא מצאתי לנכון להאריך בהן במסגרת זו.

 

  1. ביום 22.3.2016, בטרם הוגש הערעור על פסק הדין, הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין. המשיבה הגישה תגובה לבקשה, והמבקשות ביקשו להשיב לתגובה, ואולם בקשה זו לא הוכרעה קודם להגשת הערעור דנן ביום 6.4.2016. משהוגש הערעור, נמחקה הבקשה בבית המשפט המחוזי ביום 12.4.2016, והמבקשות הגישו בשנית את הבקשה דנן, הפעם לבית משפט זה הדן בערעור. ביום 14.4.2016 נתתי צו לעיכוב ביצוע ארעי של פסק הדין, ולאחר קבלת תשובת המשיבות, הגיעה העת לדון בבקשה.

 

עיקרי טענות הצדדים

  1. המבקשות סבורות כי סיכויי ערעורן טובים המה, וכי השגיאות שנפלו לשיטתן בפסק הדין מצדיקות את התערבות ערכאת הערעור. עוד טוענות המבקשות כי גם מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתן, וזאת נוכח חשש מבוסס לפיו ככל שתזכינה בערעור לא תוכלנה לגבות מהמשיבה את הסכומים ששולמו לה בהתאם לפסק הדין. המבקשות מפנות בעניין זה לתצהיר שהגיש בן לולו בשנת 2011 במסגרת בקשה לפטור מאגרה שהוגשה על-ידי סחר עולמי בהליך מקביל (ת"א 3163-09-12). בתצהיר זה ציין בן לולו כי מצבה של סחר עולמי החל להידרדר באופן משמעותי עם פרוץ הסכסוך בין הצדדים, עד כדי הפסקת פעילות מוחלטת. עוד הצהיר בן לולו כי הסכסוך הביא לשיתוקה הסופי של סחר עולמי ושלו באופן אישי, וכי אין למי מהם מקורות פרנסה או יכולת לממן את תשלום האגרה. נוסף על כך, מצביעות המבקשות על כך שהחל משנת 2013, סחר עולמי חדלה מלשלם את האגרה השנתית לרשם החברות, באופן המצביע גם הוא על מצבה הכלכלי העגום. נסיבות אלו, בצירוף הסכום הגבוה שנפסק למשיבה, מקימות חשש כי המבקשות תעמודנה אל מול שוקת שבורה אם תזכינה בערעור, ומצדיקות לשיטתן את עיכוב ביצוע פסק הדין במלואו. עם זאת, מוכנות המבקשות להפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט ולחלופין בחשבון נאמנות המשותף לבאי-כוח הצדדים.

 

  1. המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי בעצם הגשתה לבית משפט זה, שעה שבקשה דומה תלויה ועומדת לפני בית המשפט המחוזי, יש משום חוסר תום לב דיוני. עוד נטען כי מחיקת הבקשה בבית המשפט המחוזי משמעה כי המבקשות מושתקות מהגשת הבקשה דהכא. אציין כבר כעת, כי אין לקבל טענות אלו, וכי על-פי הדין החל לא תיתכן תוצאה משפטית אחרת. זאת, לאור הוראת תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות") לפיה החל ממועד הגשת הערעור אין מסורה עוד סמכות לערכאה הדיונית להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, והחלטה בבקשה זו תינתן על-ידי ערכאת הערעור (ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח נ' מסארוה, פסקה 14 (16.7.2015)).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ