אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 28396-10-14 נתשה עזבון נ' סובחי יוסף

ע"א 28396-10-14 נתשה עזבון נ' סובחי יוסף

תאריך פרסום : 01/04/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
28396-10-14
23/12/2014
בפני השופט:
ד"ר יגאל מֶרזל

- נגד -
המבקש:
עיזבון המנוח עבד אלחמיד נתשה
עו"ד ע' מוחמדיה ואח'
משיב:
סלאח סובחי יוסף
עו"ד עוד מ' דחלה
החלטה
 

 

 

  1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד' פיינשטיין) מיום 19.8.2014. בפסק-דין זה נקבע שעל המבקש לשלם למשיב סך של 442,400 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

     

  2. בפסק הדין האמור דחה בית משפט קמא את התביעה העיקרית של המבקש (ולמען הדיוק, תביעת העיזבון, משנפטר המנוח תוך כדי ההליכים) כנגד המשיב, וקיבל את התביעה-שכנגד שהגיש המשיב כנגדו. כעולה מפסק הדין התביעות היו לפיצויים בגין הפרות נטענות של הסכם קומבינציה שנערך בין הצדדים. בית משפט קמא דחה את התביעה העיקרית לאחר שקבע שהמשיב לא התחייב להשיג את היתרי הבנייה; שקבלת היתרי הבנייה לא הייתה תנאי להעברת הבעלות במחצית המקרקעין לידי המשיב; שהצדדים חתמו על הסכם הקומבינציה ביודעם שיתכן ולא יקבלו היתרי בנייה מתאימים ושעבודות הבנייה חורגות מהיתר הבנייה. על כן, לא הפר המשיב את ההסכם ולא קמה אפוא עילה לביטולו. לעומת זאת, בית משפט קמא קיבל את התביעה-שכנגד משעה שכבר בכתב התביעה הודה המנוח שמכר את הדירה האחרונה שהייתה אמורה להיות בבעלות המשיב, בסכום של 100,000 דולר, וזאת על-חשבון נזקים נטענים שנגרמו על-ידי המשיב. משקבע בית משפט קמא – שהמשיב לא הפר ההסכם; ולא הוכחו הוצאות המבקש – נקבע שעל המבקש לשלם לידי המשיב את הסכום האמור לפי השער היציג במועד הגשת התביעה-שכנגד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.

     

  3. על פסק-הדין הוגש ערעור יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע. לטענת המבקש, סיכויי הערעור גבוהים מאחר שאין המדובר בערעור על ממצאים עובדתיים, אלא על פרשנות הסכם; אי-התייחסות בית משפט קמא לעדויות מסוימות; אי-הסקת מסקנות משפטיות העולות במפורש מהעדויות. לטענת המבקש יהיה קיים קושי בהשבת הסכום האמור לידיו, לאחר שיתקבל ערעורו. אינדיקציות לכך מוצא המבקש בכך שהמשיב צמצם את תביעתו הכספית מאחר שלא יכול היה לשלם את סכום האגרה; ובכך שהמשיב לא שילם הוצאות שנפסקו כנגדו; והוא אף אינו משלם מיסים כדין. המשיב טען (בתגובתו שהוגשה לבית משפט השלום, שלא נדרש לעיכוב הביצוע משעה שהוגש הערעור לבית משפט זה) – שיש לדחות את הבקשה. לטענתו, סיכויי הערעור נמוכים: הערעור אינו מציג כל נימוק ממשי ומבוסס לקבלתו; הוא מופנה בעיקר כלפי ממצאי עובדה; והטענות בדבר עיכוב במתן פסק-הדין נגרמו בחלקם בשל התנהלות המבקש עצמו. כן נטען שהטענות בדבר קושי בהשבת המצב לקדמותו נטענו בעלמא וללא ביסוס בראיה או בתצהיר.

     

     

  4. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. הכלל הוא שעצם הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ועל המבקש את העיכוב להוכיח שני תנאים מצטברים: סיכויי הצלחת הערעור; וכן, שאם יזכה המערער יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב המצב לקדמותו (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1154 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)). בחינתם של שני התנאים מעלה שבפני המבקש עומדת משוכה גבוהה, שאותה לא עבר: ראשית, נקודת המוצא היא שכאשר המדובר בחיוב כספי הנטייה הברורה היא שלא לעכב את ביצוע פסק-הדין (ע"א 4461/13 עמית זילברג נ' פלאפון תקשורת בע"מ (9.9.2013)); שנית, פסק-הדין ניתן ביום 19.8.2014 והומצא לידי המבקש (מבלי שטענה זו נתמכה בתצהיר) ביום 1.9.2014. על-פני הדברים הודעת הערעור הוגשה בחלוף המועד להגשתה, וזאת מבלי שהתבקשה הארכת מועד. כבר בכך קיים קושי; שלישית, מעיון בהודעת הערעור עולה שחלק לא מבוטל מנימוקיה הם אכן נימוקים המתייחסים לממצאים עובדתיים ולטענות דיוניות שונות, הגוררים קושי ידוע לעניין סיכויי הערעור (ראו, רע"א 10172/05 "נעלה" עמותה להתיישבות בשומרון של עובדי התעשיה האוירית לישראל נ' ברונפלד (3.4.2006)); רביעית, מפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מיום 29.1.2013 אכן עולה לפי דברי בא-כוח המשיב, שהוא לא הצליח לגייס חלקה השני של האגרה (עמ' 49 שורות 16-17). ואולם – ממכלול נסיבות העניין הרי שאין בכך כדי לשנות ממסקנתי. קודם יש לציין שלא הובהר מהן הנסיבות לאי-ההצלחה בגיוס האגרה, ואם הייתה זמנית או אחרת. אין בכך כדי להוות ראיה אפוא למצב כשלא יאפשר השבה במקרה ותוצאת פסק הדין תשתנה. כמו כן, המבקש לא תמך טענותיו בתצהיר ערוך כדין, ולא הניח תשתית עובדתית מספקת לקבלת טענתו שאי-עיכוב ביצוע פסק הדין עלול להביא לכך שלא יוכל להיפרע מהמשיב (אם וככל שיתקבל ערעורו) – וכדי היעתרות לבקשתו (השוו, עניין זילברג, בפסקה 4). וניתן עוד להוסיף, שהמבקש לא טען – מעבר לאי-היכולת להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעורו – לנזק נפרד כלשהו שעלול להיגרם לו כתוצאה מתשלום חיובו הכספי בהתאם לפסק-הדין בעת הזו.

     

  5. התוצאה היא אפוא שדין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובה בערכאה זו, ובנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

     

    המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ