אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 28185-11-14 דוד ואח' נ' י.ו. טירת כרמל בע"מ

ע"א 28185-11-14 דוד ואח' נ' י.ו. טירת כרמל בע"מ

תאריך פרסום : 17/12/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
28185-11-14
11/12/2014
בפני השופטת:
עפרה אטיאס

- נגד -
מבקשים:
1. לילך דוד
2. אברהם כהן
3. אברהם כדר

משיבה:
י.ו. טירת כרמל בע"מ
החלטה
 

 

  1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של כב' הרשם הבכיר, שמעון רומי, שניתן ביום 19.10.2014 במסגרת תא"ק (שלום חד') 4062-12-13 י.ו. טירת כרמל בע"מ נ' כהן, בו נדחתה בקשת המבקשים, למתן רשות להגן כנגד תביעת הפינוי שהוגשה כנגדם, והם נדרשו לפנות את הנכס הידוע כחלק מחלקות 27, 34 ו- 49, בגוש 10675 (להלן- "הנכס" או "החנות") המצוי במתחם הידוע כ- "גן אלי כהן" (להלן- "המתחם") בטירת הכרמל, ולהשיב את החזקה בו למשיבה, י.ו. טירת כרמל בע"מ (להלן- "המשיבה").

  2. המבקשת 1 טענה כי הנכס הינו חנות שנבנתה עוד בשנת 1972 על ידי סבתה וסבה, לולו ודוד דוד ז"ל, על פי תכנית בניה שאושרה על ידי מנהל מקרקעי ישראל. המבקשת 1 טוענת כי לאחר פטירתם של סבתה וסבה, רכשה בשנת 2008 את זכויות דודיה היורשים בחנות (2/3), וכן קיבלה 1/3 נוסף מאביה, כאשר, לטענתה, עובר לרכישה, פנתה אמה לעירייה כדי לברר את הסטטוס של החנות, וקיבלה מהעירייה מסמך, לפיו: "הרינו לאשר שלפי הרשמות של עיריית טירת הכרמל הנכס הנ"ל הינו בבעלותו של המנוח דוד דוד ת.ז. 047164116".

  3. המבקשת 1 טוענת כי בהסתמך על אישור זה, שניתן יממה לפני הרכישה, רכשה את זכויות דודיה ושילמה תמורתם סך של 85,000 דולר. המבקשים 3-2 שכרו את הנכס מאת המבקשת 1, והם יונקים זכויותיהם בנכס מזכויותיה הנטענות של המבקשת 1.

  4. המבקשים טוענים כי עיריית טירת הכרמל החליטה ליזום תכנית בנין עיר, בשיתוף עם רשות מקרקעי ישראל, אשר תכלול את כל המתחם, וכן חלקות סמוכות בשטח כולל של כ- 29 דונם, תכנית אשר תסדיר שינוי יעוד של המקרקעין לבנייה של מגדלי מגורים, הקצאת 3 מגרשים לבניית 9 בתים צמודי קרקע והקצאת שני מגרשים לבניית שני מרכזים מסחריים בשטח כולל של כ- 5,000 מ"ר שאליהם יועתקו החנויות המצויות במתחם, על ידי היזם אשר יזכה במכרז.

  5. לאחר אישור התב"ע אותה יזמה העירייה בשיתוף עם מנהל מקרקעי ישראל, הוציא המנהל מכרז ביחס למקרקעין נשוא התב"ע, והמשיבה זכתה במכרז, כמציעה יחידה, ביום 14.10.12, בתמורה לסך של 700,000 ₪, כאשר רק כשנה לאחר זכייתה הגישה תביעות פינוי, בסדר דין מקוצר, כנגד כל החנויות במתחם, מבלי לנהל מו"מ עימם, ומבלי ליידעם על זכייתה קודם לכן, כמתחייב מהוראות המכרז, הסכם הפיתוח והוראות הנוהל של רשות מקרקעי ישראל בעניין פינוי מחזיקים.

  6. המבקשים טוענים כי מחובת המשיבה לבנות מרכז מסחרי חדש בסמיכות למתחם ולהעתיק אליו את החנויות, וזאת בהתבסס על הבטחה שלטונית של עיריית טירת הכרמל הנתמכת בתצהירו של ראש העיר לשעבר, אריה פרגון; בהתבסס על הוראות התב"ע (סעיף 2 לדברי ההסבר לתב"ע לפיו: "התוכנית באה לשנות את יעוד השטח לשטח מסחר ומשרדים כדי לאפשר העברת העסקים למבנה מוסדר תוך כדי פתרונות חניה ופיתוח הולמים", והוראות התוכנית עצמה שם נקבע כי מטרת התוכנית לאפשר בניה יזמית למגורים "תוך כדי פינוי ושיקום מחדש של פונקציות מסחריות ממוקמות באופן בלתי חוקי"); הוראות המכרז, לפיהן התב"ע מהווה חלק מתנאי המכרז, ו- "הזוכה מתחייב לבצע את הפינויים כאמור בהתאם להוראות התוכנית ולמועדים הקבועים בהסכם הפיתוח ומתחייב שלא יבוא למינהל בכל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה בקשר לכך", וגם הוראות הסכם הפיתוח אשר, לפי הנטען, הוסתר מן המבקשים, לפיהן: "הזוכה מתחייב לבצע את הפינויים כאמור בהתאם להוראות התב"ע ולמועדים הקבועים בהסכם הפיתוח ומתחייב של יבוא למינהל בכל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה בקשר לכך".

  7. המבקשים תקפו גם את מסמכי ההסמכה אשר צורפו לכתב התביעה ואשר בהם הסמיכו המינהל והעירייה את המשיבה לפנות את המחזיקים, וטענו כי המינהל והעירייה אינם מוסמכים להעביר זכותם זו לצד ג'. כן הוסיפו וטענו המבקשים כי המשיבה מנועה מלהתכחש לזכויותיה של המבקשת 1 בנכס לנוכח המצגים המפורשים שהוצגו בפני המבקשת 1, על ידי בעלת המקרקעין, עיריית טירת הכרמל, כמפורט לעיל.

  8. לבסוף, טענו המבקשים כי בסמוך לאחר הגשת סיכומי התשובה, התגלה להם כי המנהל והמשיבה הציגו בפניהם מצג שווא, לפיו הזכויות שהוקנו למשיבה בהסכם הפיתוח, כוללות את חלקה 49, בגוש 10675, עליה מצויה החנות, בעוד שהתברר כי הוועדה המחוזית החליטה שלא להעביר את חלקה 49 למנהל מקרקעי ישראל, ומכאן שאין כל יריבות בין המבקשת 1 לבין המשיבה. המבקשת 1 ביקשה להוסיף טענה זו לסיכומי התשובה מטעמה, אך בית המשפט קמא דחה בקשתה על הסף בטענה שאיחרה את המועד.

  9. בפסק הדין דחה כב' הרשם רומי את בקשת הרשות להגן שהגישו כל הנתבעים, בציינו את הדברים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ