אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 2805/13 פלונית נ' מדינת ישראל משרד העבודה והרווחה ואח'

ע"א 2805/13 פלונית נ' מדינת ישראל משרד העבודה והרווחה ואח'

תאריך פרסום : 19/04/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
2805-13
16/04/2015
בפני השופטים:
1. י' דנציגר
2. א' שהם
3. ד' ברק-ארז


- נגד -
המערערת:
פלונית
עו"ד רוני אלוני-סדובניק
עו"ד חיים זליכוב
עו"ד אוהד אלטמן
המשיבות:
1. מדינת ישראל משרד העבודה והרווחה
2. עיריית אשקלון אגף הרווחה

עו"ד דינה דומיניץ
עו"ד יובל ראובינוף
עו"ד רעות עוזרי
פסק דין

 

השופט י' דנציגר:

 

 

          ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ד' גנות) בת"א 47991-12-11 מיום 13.3.2013, אשר דחה על הסף את תביעת המערערת מחמת התיישנות.

 

 

 

רקע

 

  1. על פי הנטען בכתב הערעור, בשנת 2000 הוצאה המערערת, ילידת שנת 1984 (אז בת 16), מבית הוריה על ידי המשיבות על רקע התעללות מינית מצד אביה הביולוגי. המערערת נשלחה למשפחת אומנה. לטענתה, מדובר במשפחת אומנה בלתי כשירה שבה סבלה מ"רעב, מחסור, שעבוד לעבדות ללא תמורה, ניצול מיני ואונס שביצע בה נכד בעלת האומנה". המערערת טוענת כי בשנת 2001 היא וחוסה נוספת באותה האומנה ברחו מהבית ולאחר שאותרו, התלוננה המערערת במשטרה על מעשי אביה הביולוגי וכן על ההתעללות בבית האומנה. לדבריה, המדינה העמידה לדין את אביה הביולוגי בגין ההתעללות המינית בה וזה הורשע בשנת 2004, אך נמנעה מלהעמיד לדין את בעלת האומנה ובני משפחתה בהיעדר ראיות מספיקות. עוד היא טוענת כי המשיבות לא שעו לתלונותיה על המתרחש בבית האומנה, ואילצוה לשוב לבית לאחר שברחה. בעקבות זאת הותקפה מינית פעם נוספת על ידי נכדה של בעלת האומנה.

 

  1. ביום 27.12.2011 הגישה המערערת תביעת נזיקין נגד המשיבות – מדינת ישראל (משרד העבודה והרווחה) ועיריית אשקלון (אגף הרווחה) – בטענה כי אלה התרשלו בטיפול המקצועי בה ובכך "החמירו את מצבה והזיקו לנפשה במקום לשקמה ולהכשירה לעתיד עצמאי". המערערת טוענת כי בשל רשלנותן של המשיבות, מצבה הנפשי הלך והתדרדר לאורך השנים וחייה התאפיינו בחוסר יציבות וניצול מצד הסביבה. רק בשנת 2011 כשהופנתה על ידי באת-כוחה לאבחון פסיכיאטרי, הבינה את ממדי הנזק שנגרם לה ואת הקשר הסיבתי בין נזק זה לבין מחדלי המשיבות.

 

  1. המשיבה 2 ביקשה לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות, בקשה שאליה הצטרפה המשיבה 1 בהמשך. לגישתן, תקופת ההתיישנות חלפה, שכן המערערת בגרה בשנת 2002 ולפיכך רשאית היתה להגיש את התביעה עד לשנת 2009, בעוד שבפועל התביעה הוגשה בשנת 2011.

 

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ