אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 2639/16 עזבון המנוח מכלוף אמאר ז"ל ואח' נ' מלח הארץ עתלית בע"מ ואח'

ע"א 2639/16 עזבון המנוח מכלוף אמאר ז"ל ואח' נ' מלח הארץ עתלית בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 23/02/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט לערעורים אזרחיים
2639-16
21/02/2017
בפני השופטים :
1. א' חיות
2. נ' הנדל
3. נ' סולברג


- נגד -
המערערים והמשיבים שכנגד:
1. עזבון המנוח מכלוף אמאר ז"ל
2. עזבון המנוחה חנה אמאר ז"ל
3. דוד אמאר
4. ישראל אמאר
5. תמר אמאר מויאל
6. יהונתן אמאר

עו"ד סגל יוסף
המשיבים:
1. מלח הארץ עתלית בע"מ מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (המערערת שכנגד)
2. החברה להתיישבות היהודים בארץ ישראל "פיקא"

עו"ד אורי שרם
עו"ד יוסף ליבנה
עו"ד יעל בלונדהיים
עו"ד גור עמית
פסק דין

 

השופטת א' חיות:

 

           ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) אשר קבע כי המנוחים מכלוף וחנה אמאר (להלן ביחד: המנוחים) היו במעמד של בני רשות בבית הבנוי על מגרש של כ-1.3 דונם ביישוב עתלית (להלן: הנכס) שבו התגוררו וכי רשות זו פקעה עם פטירתם. ילדי המנוחים, המערערים 6-3 והמשיבים שכנגד (להלן: המערערים) משיגים עוד על החלטת ביניים של בית המשפט קמא מיום 13.12.2015 אשר דחתה את בקשתם לצירוף תצהירים ומינוי מומחה לכתבי יד מטעם בית המשפט (להלן: החלטת הביניים).

 

תמצית הרקע העובדתי

 

  1. המשיבה 1 (להלן: החברה) מנהלת מפעל להפקה, עיבוד ואריזה של מלח בעתלית. בחודש ספטמבר 1954 התקשרה החברה בהסכם עם המשיבה 3 (להלן: פיק"א) לחכירת משנה של 1000 דונם בעתלית עד ליום 30.9.2040 (להלן: ההסכם ו-המקרקעין). כיום מנוהלים המקרקעין (שהם חלק מחטיבת קרקע של 2300 דונם שהועברה כולה לבעלות המדינה) על ידי המשיבה 2 והמערערת שכנגד - רשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות), ועליהם ממוקמים מפעל החברה, משרדיה ומבני מגורים של העובדים. המנוח מכלוף אמאר (להלן: המנוח) עבד בחברה משנת 1951 ועד לשנת 1989 והתגורר עם רעייתו באחד הצריפים שנועדו למגורי העובדים, ששטחו המקורי עמד על 50 מ"ר. במהלך השנים שיפץ והרחיב אותו המנוח כך שהבית משתרע כיום על כ-180 מ"ר. ביום 9.4.1986 העיד המנוח בתביעה של חברו לעבודה שעסקה בזכויות המוקנות לעובדים בנכסי המגורים שהוקצו להם (ת"א (חיפה) 1760/83, להלן: עניין בן יעקב), ובאותו הליך העיד המנוח כי בשנת 1955 או 1956 רכש זכויות בנכס מאדם בשם שניאורסון שהיה לטענתו "הבוס", אך אין לו תיעוד בכתב לכך. מספר ימים לאחר מכן שלח מי שהיה אז מנכ"ל החברה מכתב למנוח ובו דחה את טענותיו אלה והדגיש כי זכותו היחידה של המנוח היא למגורים ב"בית" לתקופת עבודתו ולכל היותר עד לאריכות ימיו. במכתב תגובה דחה המנוח את עמדתה זו של החברה וטען כי רכש את הבית מפיק"א עוד בשנת

 

  1. לימים, נפטרו המנוח ורעייתו (המנוח בשנת 2005 ורעייתו בשנת 2013) והחברה דרשה כי ילדיהם, המערערים, יפנו את הנכס עד ליום 1.6.2013 שכן למנוח ניתנה זכות להתגורר בנכס כדירת שירות לעובדי החברה ועתה יש להחזירו לחברה. המערערים סירבו לעשות כן ומשכך הגישה החברה בחודש יוני 2013 תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום לפינוי וסילוק יד של המערערים מהנכס. בירורה של תביעה זו עוכב משום שכחודש לאחר מכן, הגישו המערערים את התובענה נושא הערעור דנן ובה ביקשו להצהיר כי הם בעלי הזכויות בנכס ועתרו למתן צו לרישום הזכויות בו על שמם. הרשות מצידה הגישה תביעה שכנגד לסילוק ידם של המערערים מהנכס וביקשה כי בית המשפט יסמיך אותה לפנות את הנכס ולהרוס את המחוברים אליו. עוד טענה הרשות כי החברה הפרה את הסכם חכירת המשנה בכך שלא מנעה מהמנוחים להרחיב את צריף המגורים, ועליה לסלק ידיה מהמקרקעין אלא אם תפעל לאלתר לתיקון ההפרה.

 

מכתב קנטמן והחלטת הביניים

 

  1. הצדדים ניהלו הליכים מקדמיים בתיק, לרבות גילוי מסמכים, אך ימים ספורים טרם הגשת ראיותיהם הגיש המערער 6 תצהיר לפיו יום קודם מצא בעליית הגג תיק מסמכים ובו מכתב מיום 12.11.1959 המופנה למנוח מאת מזכיר החברה לשעבר (להלן: "קנטמן") בזו הלשון:

 

הנדון: אישור

הריני לאשר כי שולמה תמורה מלאה בגין דירת המגורים ששטחה הכולל 1.35 דונם, לרבות הסכם חכירה לתקופה של 99 שנה,

בפקודת ההנהלה,

מ.ש. קנטמן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ