הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה ואח'

השופט נ' סולברג:

1. פלוני, צד למשפט, מחוייב למלא אחר צו אופרטיבי כלשהו, מתוקף החלטה או פסק דין של הערכאה הדיונית. בצר לו, פונה הלה אל הערכאה הדיונית, ומבקשהּ לעכב את ביצוע הוראתהּ, עד אשר תתבררנה השגותיו בערכאת הערעור. בקשתו נדחית. או אז, מגיש פלוני ערעור או בקשת רשות ערעור לפתחה של ערכאת הערעור, וחפץ כי זו תידרש אף היא לסוגיית עיכוב הביצוע. כיצד ינהג? האם הוא רשאי להעלות בקשה 'חדשה' לעיכוב ביצוע, אשר במסגרתה תפעיל ערכאת הערעור שיקול דעת 'ראשוני'? כלום עליו להסתפק בבקשת רשות ערעור, אשר בגִדרה יבחן נושא עיכוב הביצוע ב'משקפיים ערעוריות'?

עיקרי העובדות

2. המשיב 1 נפגע בתאונת עבודה, ותבע את המבקשת לשפותו בגין נזקיו. בית המשפט המחוזי קבע כי זו תשלם לו סך של כ-4.2 מיליון ₪. המבקשת, אשר סרבה להשלים עם רוע הגזֵרה, הודיעה לבית המשפט המחוזי כי בכוונתה לערער על פסק הדין, ועתרה לפניו כי יורה על עיכוב בהעברתם של כ-2.3 מיליון ₪ מן המכלול, עד אשר יתן בית משפט זה את דעתו על השגותיה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתה באופן חלקי, ונאות לעכב בידיה סך של כ-1 מיליון ₪ בלבד.

3. זמן קצר לאחר מכן, הגישה המבקשת לבית משפט זה הודעת ערעור מנומקת מטעמה, כמו גם בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, הנסבה סביב הכספים אשר מיאן בית המשפט המחוזי להותיר ברשותה במהלך תקופת הביניים, עד אשר תוכרענה השגותיה באופן סופי (כ-1.3 מיליון ₪). המשיבים, מצִדם, עתרו למחיקת הבקשה לעיכוב ביצוע על הסף. לקושיות שהעלו אדרש עתה.

עיקרי טענות הצדדים

4. לגישת המשיבים, משבחר בעל דין לפנות אל הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע, וזו נדחתה כליל או נתקבלה באופן חלקי בלבד, אין באפשרותו להגיש בקשה נוספת מעין זו לפתחה של ערכאת הערעור, אלא להסתפק בהשגה על דרך של בקשת רשות ערעור, שאמות המידה לבחינתה מצומצמות יותר. המשיבים תומכים את יתדותיהם בתיקון אשר נכנס לתוקפו לפני כשנתיים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), והם נשענים, בין היתר, על דברי ההסבר שפורסמו לגביו (תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשע"ג-2013, ק"ת 7231 (להלן: התיקון);Index.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Pages/TakanotAzrahi.aspx (להלן: דברי ההסבר)).

5. מנגד, עמדת המבקשת היא כי גם לאחר התיקון, כנהוג מימים ימימה, מוסמכת ערכאת הערעור להידרש 'מחדש' לבקשה לעיכוב ביצוע, ככל שזו לא נתקבלה במלואה על-ידי הערכאה הדיונית. סמכות זו 'טבועה' בערכאת הערעור, וממילא מעוגנת היטב בלשון התקנות. לשיטת המבקשת, פרשנותם המוצעת של המשיבים טומנת בחובה הנחה בלתי-סבירה, שלפיה כוונת מחוקק-המשנה היתה לפגוע בזכות הגישה לערכאות, מבלי שנתן ביטוי מפורש למגמתו, ובהעדר התייחסות כלשהי לסוגיה בדברי ההסבר לתיקון. למען הזהירות, הגישה המבקשת בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר נעתר לבקשתה לעיכוב ביצוע באופן חלקי בלבד.

דיון והכרעה

6. מושכלות ראשונים, כי תנאי בלעדיו-אין לתפקודה של כל ערכאה שיפוטית, הוא שתהא מצוידת ב'ארגז כלים' מגוון ושלל 'עזרים', שתכליתם להבטיח את ניהולו התקין של ההליך הנדון לפניה. על סמכויותיה לשקף, בין היתר, את כורח המציאות בהתמודדות עם עומס רב, כמו גם אילוצי זמן ומשאבים מכבידים, המאיימים לשלול מפתרון הסכסוך הקונקרטי את נפקותו בעולם המעשה, ולהותירו בעל משמעות תיאורטית גרידא, חסר תוחלת עבור בעלי הדין הניצים.