אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 26016-12-14 בוחבוט נ' מדינת ישראל

ע"א 26016-12-14 בוחבוט נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 05/08/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
26016-12-14
12/03/2015
בפני השופטת:
1. שרה דברת- ס.נשיא- אב"ד
2. אריאל ואגו
3. טלי חיימוביץ


- נגד -
מערערים:
1. יעקב בוחבוט
2. אודליה בוחבוט

עו"ד יוסף גבאי
משיבה:
מדינת ישראל
עו"ד פמ"ד - ערן סירוטה
פסק דין
 

 

השופט א. ואגו:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום באשקלון (כב' השופט ע. כפכפי), שניתן ביום 29.10.14, בתיק ת"א 22845-09-10.

 

המערערים הגישו תביעה כספית כנגד המשיבה – מדינת ישראל, בטענה, שמגיע להם פיצוי נוסף, מכוח עילת תביעה חוקתית, מעבר לפיצויים שאושרו להם מכוח חוק יישום תוכנית ההתנתקות תשס"ה- 2005 (להלן:"החוק"), בשל בית מגורים בישוב ניסנית, אשר החלו בבנייתו, טרם פינוי חבל עזה.

 

המערערים פוצו, לאחר מיצוי ההליכים שלפי החוק, לרבות ערעור על החלטת ועדת הזכאות, בסכום סופי של כ- 500,000 ₪. אמות המידה שיושמו על עניינם, היו, בהתאם לשווי המבנה, שבנייתו טרם הושלמה, וכאשר מרכז החיים של הזכאי לפיצוי, לא היה ביישוב שבו נבנה הבית. בהתאם, נדחתה תביעתם למענקים נוספים, כגון לפי סעיפים 44-48 לחוק. כך, למשל, סעיף 46(2) מתנה קבלת מענק מסויים בכך, שמרכז חיי המפונה היה ביישוב לפחות במשך 3 שנים. אלמלא הסייג בדבר "מרכז החיים", אפשר שהיו זכאים לפיצוי נוסף, בסעיפים אלה.

 

בימ"ש השלום דחה התביעה, ביישמו ההלכה שנפסקה, לא מכבר, מלפני ביהמ"ש העליון, בעניין "ישועה" [להלן:"עניין ישועה" (ע"א 7703/10 ישועה נ' מדינת ישראל- מנהלת סלע, מיום 18.6.14]. נפסק שם, ככלל, שבהינתן הסדרי הפיצויים, במסגרת תוכנית ההתנתקות מעזה, כפי שעוגנו בחוק, לרבות מנגנוני הערר והקמת ועדות חריגים, אין לומר, שההסדר הסטטוטורי אינו סביר או לוקה בחסר, באופן שיצדיק הכרה בעילת תביעה חוקתית למפונים, כלפי המדינה, בשל ההחלטה השלטונית לפנותם מהרצועה.

 

הלכת "ישועה", לא שללה אפשרות התביעה הנוספת, במקרים המתאימים, ככל שהיא מבוססת על עילות אחרות המוכרות בדין הכללי, כדוגמת רשלנות, איסור הפליה או הפרת חובה חקוקה, בגין נזקים שאינם נובעים מהפינוי עצמו. זאת – כגון, במקרים שבהם ביצוע רשלני של הפינוי הביא לאובדן רכוש או להינזקותו, וכיוצא בכך.

 

משנמצא, שההסדר הסטטוטורי להענקת פיצוי למפונים מאוזן דיו, ואינו לוקה בחוסר סבירות בעקרונות היסוד שעליהם הוא נסמך, הותיר ביהמ"ש העליון בצריך עיון את השאלה, שאלמלא כן הייתה מצריכה הכרעה, האמנם עומדת לאזרח עילת תביעה של "עוולה חוקתית", בשל פעולה שלטונית, שנעשתה כחוק , ואף בהיעדר אשם, ובשל עצם הפגיעה בזכות החוקתית בלא פיצוי הולם.

 

המערערים היו מודעים למשוכה הגבוהה שהלכת "ישועה" העמידה בפני ההכרה בעצם קיום עילה לתביעתם, עוד קודם שנדרש ביהמ"ש לשאלות הפרטניות של ראשי הנזק והפיצוי הנתבעים, ולכימותם. הם חפצו לחצות משוכה זו מתוך שתי טענות מרכזיות, השלובות זו בזו. האחת – ההלכה הנדונה נפסקה לגבי עסקים בלבד, ואינה ישימה ביחס למפונים שעניינם בבתי מגורים שהקימו באזור. על כן – אין הלכה פסוקה ומחייבת החלה עליהם. השנייה- ניסיון "לשבץ" את עניינם באופן שיוחרג מהקביעה שלעיל, שלשיטתם נקבעה מתוך ניתוח הסדר הפיצוי על עסקים, ובלא שנבחנו הטענות הרלוונטיות לגביהם. לשון אחר – גם לפי יישום נכון של ההלכה הזו, עדיין עומדת להם העילה החוקתית. הם טוענים, בעיקר, טענת הפלייה וחוסר מידתיות בהסדר שלפי החוק, שהבחין בין מי שמרכז חייו היה, בפועל, בישוב שפונה, לבין מי שטרם הספיק להשלים בניית ביתו ולהתגורר שם, כדוגמת המערערים.

כפי שיוסבר להלן, אכן, לו הוכח הדבר, אפשר שנפתח צוהר בפניהם לאבחן את עניין "ישועה" מעניינם.

 

בימ"ש השלום, בפסק דינו המנומק, דחה טענות אלה. באשר לטענה הראשונה נפסק, שאין מקום לאבחן את ההלכה הפסוקה והמחייבת במקרה הנדון, וכי הרציונל זהה עת דנים בבתי עסק או בבתי מגורים, ובאשר לטענה השנייה, נפסק, שההסדר הסטטוטורי אינו מפלה והטענה אינה מבוססת לגופה. מנימוקים שניתנו, קבע ביהמ"ש, כי מדובר בהבחנה לגיטימית, שבמסגרתה קיימת התייחסות שונה ומיטיבה עם מי שהעתיק מגוריו ומרכז חייו לישוב המפונה, ביחס למי שהחל להקים את ביתו, אך טרם עבר אליו. עוד הוסיף בימ"ש השלום, ודן, אחד לאחד, בנושאים שבהם סברו המערערים שקופחו בתשלום הפיצויים, וקבע, כי בכל אחד מאלה אושר להם פיצוי הוגן ומידתי, בוודאי לא כזה שיצדיק מסקנה בדבר פגיעה חוקתית בזכות הקניין שלהם, באופן שיקים עילת תביעה נפרדת ועצמאית כלפי המדינה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ