אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 25133-02-15 דהן נ' הלל

ע"א 25133-02-15 דהן נ' הלל

תאריך פרסום : 07/06/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
25133-02-15
29/05/2015
בפני שופט:
הנשיא אברהם אברהם ד"ר

- נגד -
המערער:
רמי דהן
עו"ד מ' אלחרר
המשיב:
עו"ד ברק הלל
עו"ד א' סרור בן דוד
פסק דין
 

 

1.המערער שכר את שירותיו המשפטיים של המשיב, על מנת שייצגו במאבקו במועצה המקומית מיגדל, כיוון שלטענתו סוללת המועצה כביש בלא שקיבלה על כך אישור של מוסדות התכנון, וכיוון שהסלילה עומדת בניגוד להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, בהתדיינות קודמת בינו לבין המועצה שנים אחדות קודם לכן. המשיב הגיש בשם המערער עתירה מינהלית, שנסתיימה בדיון ראשון שנתקיים בפני בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, ובה משך המשיב את העתירה (כשהמשיב לצידו באולם המשפטים) לאחר שהמועצה הצהירה, כי לא תמשיך בסלילת הכביש בטרם תקבל אישור של מוסדות התכנון.

2. המערער לא שילם את מלוא השכר המוסכם, ולכן תְּבַעוֹ המשיב בבית משפט השלום, שאז העלה המערער טענות מטענות שונות כנגד התביעה.

3.התביעה נדונה בידי כב' השופט המנוח מרדכי נדל ז"ל, שקיבל את התביעה וחייב את המערער לשלם למשיב סך 28,783 ₪, כמו גם אגרת משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 3,000 ₪.

4.על פסק הדין הגיש המערער ערעור, שנידון לפניי (ע"א 10815-12-13). בפסק הדין דחיתי את כל טענותיו של המערער, למעט חמש טענות, שלא זכו למענה (עובדתי ומשפטי) בפסק דינו של כב' השופט המנוח. על כן הוריתי על השבת העניין לבית משפט השלום על מנת שישלים את מלאכתו.

5.לאחר שנתן את פסק הדין הלך, לדאבוננו, כב' השופט מרדכי נדל ז"ל לבית עולמו. על כן, מששב העניין לבית משפט השלום עבר הטיפול בו לכב' השופט דניאל קירס, שביקש את בעלי הדין להודיעו אם יבקשו לשמוע עדים, או שמא הוא יוכל לנהוג על פי תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. שני בעלי הדין הודיעו, כי בחרו בחלופה השניה.

6.הואיל וכך ניגש כב' השופט קירס למלאכת כתיבתו של פסק הדין המשלים, ובו הוא שב וחייב את המערער לשלם למשיב את אשר חייבו לשלם פסק הדין של כב' השופט המנוח נדל ז"ל.

7.גם על פסק דין הגיש המערער ערעור, והוא ופורש טענות מטענות שונות כנגד פסק הדין.

8.לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח לפניי ושמעתי את בעלי הדין בדיון על־פה, בחרתי לדחותו. אלה טעמיי.

9.בפסק הדין הראשון קבעתי, כאמור, כי כב' השופט המנוח לא הכריע בחמש טענות מתוך אלה שהעלה המערער. בפסק הדין המשלים נדרש כב' השופט קירס לכל אחת מטענות אלה, ודחה אותן אחת לאחת. על קביעותיו אלה מלין המערער בערעורו הנוכחי.

10.טענתו האחת של המערער היתה, כי הסכם שכר הטרחה המוגזם נכרת עקב מצג שווא שהציג בפניו המשיב, לפיו ההתדיינות (שלשמה נשכרו שירותיו) עשויה להימשך לכל הפחות עשרה דיונים, דבר שלא רק שנמצא כלא נכון בדיעבד (שכן ההליך נסתיים בישיבה אחת), אלא שגם מלכתחילה הצפי שהוצג בפניו על ידי המשיב לא היה נכון, לפי מהותו של ההליך.

השופט קירס קבע, כי לא עלה בידי המערער להוכיח את טענתו זו, לפיה הוצג בפניו כי ההתדיינות תארך כפי שתיאר. בקביעה עובדתית זו, עליה משיג עתה המערער, לא מצאתי כל טעם ראוי להתערבותי, משאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצא שבעובדה של הערכאה המבררת, להוציא מקרים יוצאים מגדר הרגיל, שהעניין שלפנינו איננו נמנה עליהם. לכך אוסיף, כי קביעה זו של השופט קמא זכתה להנמקה ראויה, והטעמים שהטעים בפסיקתו מקובלים עליי.

11.טענתו השניה של המערער היתה, כי המשיב הבטיח לו כי יזכה ל-70% משכר הטרחה אם יזכה בעתירתו (שלשמה נשכרו השירותים), והנה בפועל נסתיים ההליך בלא צו להוצאות. וגם טענה זו דחה בית המשפט קמא ככזו שלא הוכחה, והטעים את קביעתו בטעמים ראויים. גם בממצאים אלה שבעובדה לא ראיתי כל טעם ראוי להתערבותי.

12.טענתו השלישית של המערער היתה, כי בטרם הסכים המשיב למחוק את העתירה (באותו דיון יחיד שנתקיים בה) הוא לא נועץ בו, ולכן התרשל כעורך דין. טענה זו נדחתה ככזו שלא הוכחה כלשהו, כשכב' השופט קירס תומך אותה בטעמים הולמים. גם בממצא זה לא ראיתי סיבה להתערבותי.

13.טענתו הרביעית של המערער נשענה על כך, שהסכם השכר קבע תנאי, כי אם יסתיים ההליך בטרם דיון בעתירה, יהא המערער זכאי להפחתה של שליש מן השכר המוסכם. כב' השופט קירס דחה טענה זו מטעמים אחדים, ראשון שבהם נעוץ בכך, שהטענה לא נטענה על ידי המערער בכתב הגנתו. טעמו השני של כב' השופט קמא נעוץ בסעיף המדובר בהסכם שכר הטרחה, שמסתבר כי קובע תנאי שונה מזה שטען לו המערער. סעיף זה קובע, שלא כפי שטוען המערער, כי אם "יחליט הלקוח להפסיק את טיפולו של עוה"ד בכל שלב עד לפני הדיון הראשון" וגו'. תנאי זה לא נתקיים כאן, שכן שהלקוח (המערער) לא ביקש כלל להפסיק את הייצוג טרם הדיון הראשון. למעלה מן הדרוש הוסיף השופט הנכבד קמא, כי הפסקת הטיפול לא היתה לפני הדיון הראשון, שכן דיון ראשון נתקיים, ואין זה מעלה או מוריד אם הוא נתקיים במסגרת בירורה של בקשה ליתן צו ביניים (שהוגשה עם העתירה). טעמים אלה ראויים בעיניי. לבד מאי־העלאתה של הטענה בכתב ההגנה, ומאי־קיומו של התנאי בחוזה למימוש ההפחתה בשכר הטרחה, דיון בהליך שלשמו נשכרו שירותיו של המשיב נתקיים גם נתקיים. לבד מכך שלא נאמר בהסכם כי הדיון צריך שיהא בעתירה דופה, הרי שלעיתים קרובות מסתיימת ההתדיינות בעתירה מינהלית בדיון ראשון, גם אם במסגרת בירורה של בקשה ליתן צו ביניים, שאז מגיעים בעלי הדין לידי הסכמה, עם או בלי סיועו של בית המשפט, וכך אירע גם בענייננו, כאשר בתום הדיון הסכים המשיב (כאשר המערער יושב לצידו באולם המשפטים) "למשוך" את העתירה. גם טענה זו של המערער יש לדחות, אפוא.

14.לבסוף טען המערער, כי המשיב התרשל כעורך דין, כיוון שלא היה כל מקום להגשתה של עתירה, שכן בינו לבין המועצה כבר היתה התדיינות בעבר באותה סוגיה בדיון, שהסתיימה בפסק דין שאישר הסכם פשרה, וכל שהיה על עורך הדין לעשות היה לפעול על־פי פקודת בזיון בית המשפט, על מנת לכפות על יריבתו את קיום פסק הדין.

טענה זו נדחתה בידי כב' השופט קירס כשהוא קובע, כי בחירתו של המשיב בהגשת עתירה היתה בחירה סבירה כעורך דין, כיוון שבהסכם הפשרה לא היה דבר שניתן היה לכפותו על המועצה, שכן הסכם הפשרה לא כלל התחייבות שלה לפעול לאישורה של תכנית. מכאן נולדה הנחיצות בהגשתה עתירה מינהלית נגד המועצה, מה גם שזו כללה סעד נוסף (של עצירת סלילתו של כביש), סעד שלא ניתן היה להשיג על ידי כפיית הסכם הפשרה על המועצה. בפועל, מוסיף השופט קמא ומציין, בפסק הדין בבית המשפט לעניינים מינהליים קיבל המערער את מבוקשו, בין היתר בהצהרת המועצה כי לא תמשיך בסלילת הכביש בטרם תאושר תכנית מתקנת. את שביעות רצונו של המערער מן התוצאה ניתן ללמוד מכך, שמהיכל המשפט ניגשו המערער ועורך דינו, קרי המשיב, לסעוד את ליבם יחדיו במסעדת דיאנה שבעיר נצרת...

גם בקביעות אלה של כב' השופט קירס, בדחותו את הטענה האחרונה שלשמה שב העניין לבית המשפט קמא, אין כל מקום להתערבותי. כלל הטעמים שהוטעמו על ידי השופט הנכבד קמא מקובלות עליי.

15.הנה כי כן, כל טענותיו של המערער, שלשמם הושב העניין לבית משפט השלום, זכו למענה הולם בפסק הדין המשלים. על כן דין הערעור להידחות, וכך אני עושה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ