אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 24288-02-15 יושר ואח' נ' יאנינה ואח'

ע"א 24288-02-15 יושר ואח' נ' יאנינה ואח'

תאריך פרסום : 08/07/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
24288-02-15
01/06/2015
בפני השופט:
אבי פורג

- נגד -
המבקשים:
1. סמיון יושר
2. נאומוב גיאורגי

המשיבים:
1. חזן אלכסנדר2. גולדשטיין אלכסנדר3. שפילמן יאנינה
החלטה
 

 

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר) בת.א. 20722-08-11 שניתן ביום 10.12.14 (להלן: "פסק הדין").

 

העובדות הרלוונטיות

1. המבקשים הגישו ערעורם על פסק הדין ביום 10.2.15.

 

2. ביום 18.3.15 הגישו המשיבים בקשה למחיקת הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.

לאחר שהוגשו תגובה ותשובה לתגובה, קבעה כב' השופט ורדה פלאוט בהחלטתה בבקשה למחיקת הערעור על הסף, מיום 2.4.15 כך:

"משהוצג אישור מסירה כדין של פסק הדין לידי המערערים ביום 21.12.14 (נספחים 2-3 לבקשה), ומשב"כ המערערים אינו מכחיש זאת אלא טוען שלא מצא את פסה"ד בחיפוש במשרדו, יש ממש בבקשה. עולה מכך שהערעור, אשר הוגש ביום 10.2.14 הוגש באיחור. לא תוגש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור תוך 7 ימים, יימחק הערעור ללא צורך בהחלטה נוספת."

 

יש לציין שגם בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל, נדחתה על ידי כב' השופט פלאוט ביום 12.4.15.

 

3. לנוכח האמור, ביום 15.4.15 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין. בבקשתם טענו המבקשים כי הנימוק המרכזי בשלו מוגשת בקשה זו היא שפסק הדין שנמסר על ידי המשיבים לא הומצא כדין. העותק החתום כדין, כנדרש בתקנות ובפסיקה, הומצא למשרדו של ב"כ המבקשים מבית המשפט רק ביום 4.1.15. משכך, סבר ב"כ המבקשים וכך אף ייעץ למרשיו כי המועד הקובע לתחילת מנין הימים להגשת ערעור הוא 4.1.15 ואכן הערעור הוגש ביום 10.2.15, 37 ימים לאחר מכן. בבקשה, לא מכחיש ב"כ המבקשים כי ביום 15.12.14 התקבל במשרדו באמצעות הפקסימיליה מכתבו של ב"כ המשיבים בצירוף פסק הדין, אך מסירה זו אינה מסירה כדין. בכל הנוגע לאישור המסירה אותו הציגו המשיבים שהתקבל במשרדו של ב"כ המבקשים ביום 21.12.14 נטען שהוא אינו מוכיח מה נמסר, כאשר ב"כ המבקשים טוען כי לא קיבל לידיו את פסק הדין והמכתב שצורף לו כנטען (סעיף 7 לתצהיר שצורף כנספח ג לבקשה) וממילא ממועד זה מדובר על איחור של שישה ימים בלבד בהגשת הערעור שאינו מעיד על זלזול או חיבוק ידיים.

 

4. בתגובתם לבקשה טענו המשיבים 2-1 כי בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 2.4.15 כי פסק הדין מושא הערעור הומצא למבקשים כדין ביום 21.12.14 וכי הערעור הוגש באיחור והעניק למבקשים ארכה להגשת בקשה להארכת מועד להגיש את ערעורם. המשיבים 2-1 מוסיפים כי המבקשים לא ערערו על החלטה זו ולפיכך היה עליהם להגיש בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות ולהראות טעמים מיוחדים שיירשמו להארכת המועד. המבקשים לא הציגו טעמים מיוחדים שיירשמו מדוע על בית המשפט להאריך להם את המועד שנקבע בחיקוק וטענות המבקשים לפיהן הערעור הוגש במועדו אינן בגדר טעמים מיוחדים והן נדחו זה מכבר, ולפיכך כלל אינן רלוונטיות לבקשה דנן. כך גם לא צורף תצהיר לבקשה ולא בכדי.

 

5.המשיבה 3 טענה בתגובתה כי בכל הבקשות והתגובות טוען ב"כ המבקשים כי פסק הדין אכן הומצא למשרדו, גם בפקס עוד ביום 15.12.14 וגם בדואר רשום בצירוף אישור מסירה מיום 21.12.14. בעבר כלל ההמצאה כדין של כתבי בי דין היה נוקשה ונדרשה המצאת כתבי בי דין כדבעי ע"פ כללי התקנות, אך כיום הלכה זו רוככה במקצת ובית המשפט מוכן לבחון גם על פי הוכחות ישירות או נסיבתיות אם כתבי בי דין נמסרו כהלכה גם אם לא בדרך הטכנית הקבועה בתקנות. משהודה ב"כ המבקשים שקיבל את פסק הדין לידיו בשני המועדים הקודמים ליום 4.1.15 וישב על הגדר והחל למנות את המועד להגשת בקשת הערעור רק מיום 4.1.15, יחול כלל הידיעה ולא כלל ההמצאה ואין להסתתר מאחורי טענת "כלל ההמצאה" ויש למנות המועדים מהיום בו נודע למבקשים על פסק דינו של בית משפט קמא, דהיינו 15.12.14. בענייננו, אין מחלוקת בעניין הידיעה המלאה שהייתה למבקשים בדבר פסק הדין ומועד נתינתו, שכן קיימת הודאת בעל דין מטעם המבקשים באמצעות בא כוחם. כן עולות ראיות ברורות לחוסר תום ליבם של המבקשים בבקשתם להארכת מועד. המבקשים מגישים בקשותיהם באמצעות מערכת נט המשפט, ולכן לא יעלה על הדעת כי משנודע להם לראשונה באמצעות הפקס שנשלח למשרד בא כוחם, כהודאתם עוד ביום 15.12.14 על קיומו של פסק הדין, לא יערוך ב"כ המבקשים בדיקה במערכת נט המשפט ויתעדכן באופן בלתי תלוי. גם המבקשים מסתפקים בהמצאת בקשותיהם והחלטות שניתנו למשיבה 3 באמצעות הפקס ואינם טורחים ברוב המקרים להעביר בקשות והחלטות אלו באמצעות דואר רשום בצירוף אישור מסירה. כך גם לא מדובר במבקשים שממלאים אחר הוראות הדין, החלטות פסקי דין שיפוטיים בדבקות, שכן, עד היום לא שילמו למשיבה 3 את הוצאות ההליך שנפסקו לטובתה, דבר המעיד על התנהלותם המניפולטיבית. נימוקם מושתת אך על כלל ההמצאה, כאשר לא ברור אם כלל זה לא מולא על ידי המשיבים 2-1 עוד ביום 21.12.14, אותה מסירה שהלכה לאיבוד לב"כ המבקשים, מסירה לגביה נקבע זה מכבר שהיא מסירה כדין. כשהמבקשים עצמם אינם נוהגים בדרכי צדק, אין הם יכולים לטעון לסעד מן הצדק של הארכת המועד להגשת ערעורם. הנימוק אותו מעלים המבקשים בדבר כלל ההמצאה נדחה זה מכבר בקשות קודמות שהוגשו לבית המשפט: הן בהחלטה מיום 2.4.15 שקבעה באופן פוזיטיבי שהמצאת פסק הדין למשרד ב"כ המבקשים מיום 21.12.14 נעשתה כדין, כך שנימוק זה נדחה זה מכבר בהחלטה שיפוטית וכן בהחלטה מיום 12.4.15, אז נדחתה הבקשה לעיון חוזר. בית המשפט העניק למבקשים אפשרות להגיש בקשה להארכת מועד אך לא התכוון שהמבקשים ינמקו בקשתם זו בנימוק שנדחה כבר פעמיים. המבקשים לא השכילו להביא כל נימוק נוסף, אחר, מהותי או משמעותי על מנת שבית משפט ייעתר לבקשתם כאשר התנהלות המבקשים לוקה בחוסר תום לב ושיהוי.

 

6.בתשובתם לתגובות טוענים המבקשים כי לעניין העדר תצהיר, תצהיר ב"כ המבקשים, צורף במסגרת בקשה מספר 4 ועמד ועומד לפני בית המשפט ואף צורף לתשובה לתגובות. עוד טוענים המבקשים כי המשיבים נמנעו מכל תגובה עניינית לטענה העיקרית בבקשה, לפיה ההלכה המחייבת ביחס לפרשנות תקנה 476 לתקנות, היא כי העדרו של "אישור כדין" על פסק הדין משמעו כי לא בוצעה מסירה כדין. גם הפסיקה אליה הפנו המשיבים בתגובותיהם מובילה למסקנה כי הצדק עם המבקשים, מאחר שהפסיקה שהובאה עסקה בידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח, של מלוא הפרטים ולא ידיעה חלקית ומקוטעת. הכלל הוא כי מניין הימים יחל מעת ההמצאה כדין של פסק הדין ועצם הידיעה של בעל הדין אודות פסק הדין או ההחלטה מושא הערעור קודם למועד ההמצאה כדין אינה צריכה ככלל לפעול לחובתו של אותו בעל דין. בענייננו, ידע ב"כ המבקשים לראשונה על פסק הדין שאינו חתום כדין ונשלח לו בדואר רשום, במועד קבלת הבקשה למחיקת הערעור ולא ראה ולא קיבל לידיו את פסק הדין הזה אם אכן נשלח, דבר שלא הוכח שכן הוא נשלח בדואר ולא על ידי שליח עם אישור מסירה בו לא מפורטת התכולה, כאשר ב"כ המבקשים אישר את אישור המסירה בלבד. התקנות מקפידות מאד, הן אינן פרוצדורה אלא מהות והגנה על זכויות. כל עוד לא התקבל בידי המבקש פסק דין חתום אין הוא יכול להגיש הערעור כאשר נדרש על פי התקנות לצרף לערעור העתק ההחלטות הקודמות כשהן מאושרות. ב"כ המבקשים במועד הגשת הערעור קיבל העתק לא מאושר של פסק הדין בפקסימיליה, מסירה שאינה עומדת בהוראות התקנות ובנסיבות אלה ייעץ למבקשים לאור תקנה 467 לתקנות כי המועד הקובע הוא 4.1.15. רק לימים נודעה טענת המשיבים 2-1 כי נשלח עותק בדואר רשום, אך אין ראיה מה התקבל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ