אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 2388/13 סולטן יוסף נ' פקיד שומה ירושלים

ע"א 2388/13 סולטן יוסף נ' פקיד שומה ירושלים

תאריך פרסום : 21/12/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
2388-13
18/12/2014
בפני השופטים:
1. י' דנציגר
2. נ' הנדל
3. א' שהם


- נגד -
המערער:
סולטן יוסף
עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד יעקב קסטל
המשיב:
פקיד שומה ירושלים
עו"ד ציפי קוינט-שילוני
פסק דין

 

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בעמ"ה 522-07, מיום 20.12.2012, שניתן על ידי כב' השופטת מ' מזרחי

   

השופט א' שהם:

 

  1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' מזרחי) בעמ"ה 522-07, מיום 20.12.2012. במוקד הערעור, טענות לעניין ייחוס גידול בהון לשנים "סגורות".

 

רקע

 

  1. המשיב הגיש הצהרות הון לסוף שנת 1996 (להלן: הצהרת ההון הראשונה), ולסוף שנת 2002 (להלן: הצהרת ההון השניה). יצויין, כי המועד המקורי להגשתה של הצהרת ההון השניה חל ביום 1.6.2003. לבקשת המערער, מועד זה הוארך עד ליום 31.12.2003, אך הצהרת ההון הוגשה לבסוף באיחור ניכר, ביום 2.2.2005. השוואה בין הצהרת ההון הראשונה לבין הצהרת ההון השניה, הראתה גידול מהותי ובלתי מוסבר בהון אשר היה מצוי בידי המערער, בסך של כ-2.4 מיליון ש"ח. המערער והמשיב נחלקו בשאלה לאיזו תקופה יש לייחס את הגידול בהון. המשיב הוציא למערער שומה לפי מיטב השפיטה, ובה יוחס הגידול בהון לשנים 2002-1999 (הן השנים ה"פתוחות", שלא חלה עליהן התיישנות מבחינת דיני המס). המערער הגיש השגה על השומה, ולאחר שההשגה נדחתה, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בערעור נטען, כי הונו של המערער גדל רק בשנים 1999-1997, ולביסוס טענה עובדתית זו, הוגש תצהיר מטעם רואה החשבון של המערער, ובו הצהרת הון רטרואקטיבית ליום 31.12.1999. לטענתו של המערער, מאחר ששנים אלה הן שנות מס שבמועד הרלוונטי חלה עליהן התיישנות מבחינת דיני המס (שנים "סגורות"), לא ניתן לחייב אותו במס על הגידול בהון. לחלופין, ביקש המערער מבית המשפט להניח, כי גידול ההון אירע באופן שווה בכל אחת מן השנים 2002-1997.

 

פסק דינו של בית משפט קמא

 

  1. בפסק דין מיום 20.12.2012, דחה בית המשפט המחוזי את טענותיו של המערער. על יסוד פסק הדין שניתן בע"א 9650/05 פרוינד נ' פקיד שומה ת"א 4 (7.8.2008) (להלן: עניין פרוינד), קבע בית המשפט המחוזי, כי "הנטל על הנישום להוכיח מקור הכספים ומועד היווצרות ההכנסה, ו'ערפל' ככל שנותר בעניין זה, פועל לחובתו". על רקע דברים אלה, ניגש בית המשפט לבחון את טענותיו של המערער, לפיהן החל מסוף שנת 1999 ועד לסוף שנת 2002, לא חל גידול בהון שבידיו. בית המשפט הדגיש, כי בתצהיר שהוגש על-ידי רואה החשבון של המערער, אין הסבר לפשר הגידול בהון עצמו – מקורותיו ומועדיו, אלא רק התייחסות לרכישת נכסים או הזרמת כספים, שבוצעו בשנים הסגורות. בפסק הדין נקבע, כי נתונים אלה אינם מאפשרים ללמוד על מועד השגת ההכנסה שהובילה לגידול בהון, ובין היתר, קיימת אפשרות שהמערער ביצע את העסקאות בהסתמך על הכנסות עתידיות, ולא מתוך ההון שהיה בידיו באותו זמן.

 

  1. לאחר זאת, ניגש בית המשפט לבחון את רכיביה של חוות הדעת מטעם רואה החשבון (הלוואות שהעניק המערער לחברות שבשליטתו; רכישת רכב חדש; בניית בית; ורכישת מגרש), וקבע כי חוות הדעת מבוססת "בעיקר על דברים שאמר המערער או עורך-דינו ועל מסמכים חלקיים". לפיכך, ונוכח הקושי האינהרנטי הנעוץ בכך שהמערער לא נתן הסבר למקור הגידול בהון, נקבע בפסק הדין כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו, ולא עלה בידו להוכיח את הטענה, כי גידול ההון התרחש בשנים הסגורות.

 

  1. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענתו של המערער, כי ייחוס הגידול בהון לשנים הפתוחות בלבד, פוגע בהתיישנות שחלה על השנים הסגורות, שכן התוצאה היא שהמערער ייאלץ לשלם מס בגין הכנסות שהופקו בשנים הסגורות. הטענה נדחתה, מאחר שלא ניתן לקבוע כי ההכנסות הרלוונטיות הופקו בשנים הסגורות, ובהינתן המסגרת הנורמטיבית שנקבעה בעניין פרוינד, לעניין הנטל המוטל על הנישום במקרים מעין אלה. כמו כן, נדרש בית משפט קמא להסבר שניתן על-ידי המערער, לפיו מקור ההכנסות שהובילו לגידול בהון, הוא בהכנסות עסקיות ש"לא מצאו את ביטויים בספרי החשבונות". בפסק הדין נקבע, כי מדובר בהסבר כוללני, אשר נעדר אסמכתא בכתב, ועל כן אין בו כדי להרים את הנטל הראייתי אשר מוטל על המערער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ