אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 22254-01-16 אבו ליל נ' אדיב סחר עץ בע"מ ואח'

ע"א 22254-01-16 אבו ליל נ' אדיב סחר עץ בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 21/05/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
22254-01-16
20/04/2016
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
המערער:
אוסאמה אבו ליל
המשיבים:
1. אדיב סחר עץ בע"מ
2. עדוי זיד לעבודות בניה בע"מ
3. סופיאן עדוי
4. זייד עדוי

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט י' גולדברג) שניתן ביום 30.11.15, בהעדר המערער, ולפיו חויב המערער לשלם למשיבה 1 את מלוא סכום תביעתה בסך 12,274 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לכלל המשיבים.

למעשה, על אף שהערעור מופנה כנגד פסק הדין, הטענות שמעלה המערער בפניי מתייחסות בעיקרן להחלטת בית משפט קמא שניתנה ביום 13.12.15, ובגדרה דחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר התייצבות.

בערעור המונח בפניי טען המערער כי שגה בית משפט קמא כאשר קיבל את התביעה במלואה, מבלי להתחשב בטענות ההגנה שהועלו בכתב ההגנה ובתצהיר שהוגש מטעמו. עוד נטען כי היעדרות ב"כ המערער מהדיון, במסגרתו ניתן פסק הדין, נעוצה בבעיה רפואית ממנה סבל ובשל דוחק הזמן לא הצליח להודיע על אודותיה לבית המשפט וליתר הצדדים. נאמר כי בתי המשפט, במקרים מעין אלו, נוהגים בגמישות ובסלחנות, שכן בסופו של דבר המטרה העומדת לעיני בית המשפט הינה חקר האמת ועשיית צדק. עוד הפנה המערער לטענות ההגנה שבפיו המקימות, לשיטתו, סיכויי הצלחה טובים להדוף מפניו את התביעה.

המשיבים, בעיקרי הטיעון שהגישו, טענו כי למערער ניתנה יותר מהזדמנות אחת על מנת להביא טענותיו בפני בית משפט קמא אך הוא בחר שלא להתייצב, תוך זלזול בזמנו של בית המשפט ובהליכים שהתקיימו בפניו. לגופו של עניין, טענה המשיבה 1 כי אין מחלוקת בין הצדדים כי הסחורה סופקה למערער והמחלוקת מתמקדת בטענת המערער לפיה החובה לשלם את התמורה, מוטלת על יתר המשיבים. לגרסת המשיבה, טענותיו של המערער הן טענות בעלמא, שנטענו ללא בסיס וללא כל הוכחה.

על מנת להשלים את התמונה אציין כי בהחלטתו מיום 13.12.15, בגדרה דחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהיעדר, פירט בית משפט קמא את השיקולים שהובילו אותו לדחיית הבקשה. בבקשת המערער לביטול פסק הדין נאמר כי בבוקרו של הדיון סבל ב"כ המערער מכאבים כתוצאה מפריצת דיסק ממנה הוא סובל מזה שנים, מאז היה מעורב בתאונת דרכים. נאמר כי רופא שהוזמן לביתו המליץ לו שלא להתייצב לדיון, ונוכח דוחק הזמן לא עלה בידו להודיע על כך לבית המשפט ולבאי כח יתר הצדדים. אף המערער עצמו לא התייצב לדיון אליו הוזמן. בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי אפשר והיה מקום לקבל את הבקשה לו היה מדובר בבקשה הראשונה מסוגה מטעם המערער, אך לא היא. מדובר בבקשה שנייה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות אשר הוגשה מטעם המערער בהליך הנוכחי. ביום 8.7.15 התקיים דיון בתביעה, אליו לא התייצבו המערער ובא כוחו. ביום 28.7.15 הגיש ב"כ המערער בקשה לביטול אותו פסק דין מן הטעם שהתעכב בדיון מקביל בבית משפט אחר. על אף שמדובר בטענה קלושה וחרף העובדה שהבקשה הוגשה באיחור ניכר, נעתר בית משפט קמא לבקשת המערער והורה על ביטול פסק הדין, וזאת על מנת ליתן לו את יומו בבית המשפט. אלא שגם לדיון הנדחה שנקבע, לא התייצבו המערער ובא כוחו. משכך, ניתן פסק הדין נשוא הערעור שבפניי. בית משפט קמא ציין כי בבקשתו השנייה לביטול פסק הדין, ציין ב"כ המערער כי התנהלותו לא נבעה מזלזול בבית המשפט אך ההתנהלות מצביעה על היפוכו של דבר. העובדה שהמערער לא הופיע לדיון, לא טרח להודיע לבית המשפט על כך או ליידע מי מבאי כח הצדדים האחרים, מלמדת על זלזול בוטה בהליכי משפט. הגשת הבקשה 8 ימים לאחר אותו דיון, אף היא מחזקת את הרושם כי מדובר במי שנוהג בקלות ראש וזלזול בהליכים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, לא ראיתי כל מקום לקבל את הערעור.

כפי שציין בית משפט קמא, למערער ניתנה יותר מהזדמנות על מנת לשטוח טענותיו ולקבל את יומו בבית המשפט. פסק הדין הראשון שניתן נגדו בוטל על פי בקשתו, על אף שהטענות שהעלה לעניין זה לא הצדיקו ביטול פסק הדין. העובדה שב"כ המערער התעכב בדיון מקביל שהתארך בבית משפט אחר, אין בה כדי להצדיק היעדרות מהדיון. חסד עשה עמו בית משפט קמא כאשר הורה על ביטול פסק הדין הראשון. אלא שב"כ המערער לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו וחזר לגלות זלזול בהליכי משפט. גם אם חש ברע בבוקרו של הדיון, יכול היה להודיע טלפונית לבית המשפט, בעצמו או באמצעות מזכירתו, על נבצרותו מלהתייצב לדיון. יכול היה ב"כ המערער גם להודיע לחבריו ולבקשם להודיע בשמו כי לא יוכל להופיע בשל מצבו הרפואי. את כל זאת לא עשה. גם את הבקשה לביטול פסק הדין נזכר ב"כ המערער להגיש בחלוף 8 ימים ממועד הדיון. זאת ועוד, לא ניתן כל הסבר מדוע המערער עצמו לא התייצב לדיון. אף אם בא כוחו סבל מבעיה רפואית, שומה היה על המערער עצמו להופיע. ככל שהיעדרותו מהדיון נעוצה בעובדה שבא כוחו הספיק להודיע לו כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר לו להופיע בבית המשפט, מחזקת עובדה זו את המסקנה כי היה על ב"כ המערער להודיע גם לבית המשפט וליתר הצדדים על כך.

בעומס בו נתון בית המשפט, כאשר עשרות אלפי מתדיינים ממתינים ליומם ומבקשים את הכרעתו במחלוקות, בסכסוכים ובהליכים שהם מביאים בפניהם, אין כל הצדקה לבזבוז זמן שיפוטי באופן שכזה. "מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך כי המשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם מעיקרו וכי לא יתפתח או יתרחב הנוהג של דחיות מיותרות או של דיון כפול ללא צורך, שיש בהן כדי להעמיס על קופת הציבור בכלל ועל בתי המשפט בפרט עומס נוסף שאין הם יכולים לעמוד בו ואשר גם אינו מוצדק לגוף העניין" (בר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד לט(3), 279). דברים אלה שנאמרו בשנות ה-80 של המאה הקודמת נכונים ביתר שאת בימינו אנו, כאשר העומס בבתי המשפט רק גדל והגיע למימדים שמחייבים עמידה על המשמר והקפדה על ניצול מירבי של הזמן השיפוטי. "הקפדה נאותה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, שאחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה, וסופם של חריגות כגון אלה שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב" (רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים, פ"ד נה(4), 198, 201). נכון הוא שזכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות מעין חוקתית. יחד עם זאת, לא מדובר בזכות מוחלטת ויפים לעניין זה דברי כב' השופט מ' חשין בע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד נו(3), 738, באומרו: "אמנם כן הוא: דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד ויכולת הפנייה לבתי משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם, משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל".

בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות, גם בשים לב לסכום התביעה ולכך שסכום ההוצאות שכבר נפסקו כנגד המערער, בגין מחדליו הדיוניים עולה על מחצית סכום התביעה. יש טעם רב גם בדברים אלה. באיזון הכולל ניתנה למערער יותר מהזדמנות אחת על מנת להביא הגנתו בפני בית המשפט, ומשלא השכיל לנצלה, אין מנוס מהותרת פסק הדין על כנו ודחיית הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ