אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 2047-06-13 גוליקוב נ' לב ואח'

ע"א 2047-06-13 גוליקוב נ' לב ואח'

תאריך פרסום : 07/12/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
2047-06-13
03/12/2014
בפני השופטים:
1. ישעיהו שנלר
2. קובי ורדי
3. חגי ברנר


- נגד -
המערער:
אלכסנדר גוליקוב
עו"ד מאירה זוהר
עו"ד עופר כהן
המשיבים:
1. מיכאל לב
2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

עו"ד אפי נווה
עו"ד שרון בלום
פסק דין
 

 

 

1.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט בשן) אשר דחה את תביעת המערער, אשר טען כי בעקבות תאונת דרכים מיום 17.1.04, נגרמו לו נזקי גוף הקשורים לתאונה.

בית המשפט קבע כי אכן המערער היה נוסע ברכב שהיה מעורב בתאונה, כי לפני התאונה השתולל ברכב והפריע לנהג, וכי רמת שכרותו הייתה כה חמורה "עד שתובנתו היתה משובשת לגמרי" וכי לאחר שיצא מהמכונית ועמד על רגליו בכוחות עצמו, לא סבל עדיין מכל נזק גוף, ובדומה לשני אנשים אחרים שהיו עימו במכונית.

כך קבע בהמשך "אז, מחמת שכרותו בלבד, הוא נפל אפיים ארצה ונפגע בראשו מהאספלט. פגיעות אלה לא נגרמו כתוצאה משימוש ברכב מנועי" (עמ' 4 לפסק הדין).

 

2.בפסק הדין צוין, כי המערער השתתף במסיבה שערך המשיב 1 (להלן: הנהג), ולא היה כשיר לנהיגה, ולבסוף הוסע ברכבו של הנהג, שאף הוא היה שתוי, ולנסיעה הצטרף אדם שלישי - איגור לוגוידה (להלן: איגור) שאף הוא היה שתוי, וכי בשלב כלשהו במהלך הנסיעה, איבד הנהג את השליטה והתנגש במעקה הבטיחות.

התובע, הוא המערער, טען כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לו פגיעות חמורות בפניו ובראשו, ואכן שני מומחים שמונו על-ידי בית משפט קמא, קבעו כי למערער נכות נוירולוגית בשיעור של 28%, וכך גם נכות בתחום א.א.ג בשיעור של 20%.

אולם, כך בית משפט קמא, מהתיעוד עולה, שהמערער לא זכר כלל את התאונה, ואף לא הצליח להסביר לצוות הרפואי כיצד נפגע, ואף את מקום ישיבתו ברכב. אולם, בניגוד לכך, בתצהירו הציג המערער גרסה עובדתית פוזיטיבית מפורטת, וכי די בכך לערער את אמינותו ועדותו הכבושה.

מכאן, עבר בית המשפט לבחון את אשר העידו הנהג ואיגור, כאשר הנהג העיד שהמערער החל להשתולל ולהתפרע בתוך הרכב, ובעקבות כך איבד את השליטה, וכי לאחר שהרכב נעצר, המערער יצא ממנו בריא ושלם, וכשניסה לתקוף אותו, אולם בשלב זה, נפל המערער מפאת שכרותו ונחבל בפניו.

כך גם איגור, מסר גרסה דומה, אם כי שונה מבחינת מקום הישיבה, ובנוסף שוני לעניין קרות הנזק.

בעוד שלפי גרסת הנהג המערער נפל על המעקה ואחר-כך לכביש, הרי לפי גרסת איגור, המערער נפל על הכביש.

עוד הפנה בית המשפט לדו"ח פעולה שמולא על-ידי מתנדבת, בה צוין כי המערער השתולל והיה אלים, וכי בתשאול ראשוני עם הנוכחים במכונית, התברר שהמערער תקף את הנהג. כך גם בדו"ח נט"ן אודות הקושי להצמיד את המערער ללוח גב ולצווארון, לאור השתוללותו, ואם לא די באמור, הרי גם את בית החולים הוא יצא תוך כדי הטיפול.

בית המשפט דחה את גרסת המערער, כאילו לרכב נגרם נזק כבד, ועל כן הוא נפגע בתאונה עצמה. מנגד, הצביעה המשיבה, כי אף אחד מהנוסעים האחרים לא נפגע, וכשלכך יש להוסיף כי למכונית נגרם נזק של 15,000 ₪ בלבד.

מכל מקום, בית המשפט קיבל את עדותם של הנהג ואיגור, ולא מצא בשוני שפורט לעיל, כנימוק שאין לקבל את גרסתם, אשר לפיה, למעשה, לא נפגע המערער, בכל מקרה, בהיותו במכונית, וכי אין כל עדות פוזיטיבית שהמערער נפגע בדרך זו, אלא ישנה עדות פוזיטיבית הפוכה, שהוא יצא מהמכונית ללא פגע.

יתר על כן, בית המשפט אף נדרש לאופן הפגיעה, וקבע כי סביר יותר שנוכח פגיעותיו בפנים, מדובר על נפילה קדימה, וכשהמערער לא בלם עצמו לאור שכרותו, וזאת כמובן, בעת שהיה מחוץ לרכב.

 

3.המערער טען, בין השאר, כי בית המשפט לא נתן משמעות למחדלם של המשיבים להצגת מזכר בוחן התנועה, אשר המשיבים נסמכים עליו, ואשר בו צוין כי לרכב נגרם נזק קל ביותר, וכי לאחר עצירתו, יצא נוסע מהרכב ונפל על מעקה הבטיחות, ונחבל בפניו. מעצם הימנעות זו, יש לקבוע כי אין לקבל את גרסת המשיבים, כאילו פגיעת המערער אינה מהתאונה, אלא מדרך אחרת. יתר על כן, לטענת המערער, כל גרסתה של המשיבה נסמכת על אותו מזכר ועל קביעותיו של הבוחן.

כך נטען, כי התנגשות המכונית במעקה הבטיחות הייתה חזקה וגרמה לנזקים שחייבו גרירת המכונית, וכי המערער ישב מצד ימין, אשר נפגע מהמעקה, וכי למעשה המערער יצא מהרכב ומיד התעלף, ורק אז נפל על האספלט, תוך הפניה לעדותו של איגור, אשר ציין בחקירתו בבית המשפט, כי המערער יצא, התעלף ואיבד הכרה ליד הרכב, תוך שהוא שולל כאילו השתולל לאחר היציאה מהרכב. מול עדותו של איגור, ניצבה עדותו של הנהג, אשר הוגש כנגדו כתב אישום על נהיגה בשכרות ורישיונו נשלל, ולא מדובר על סתירות משניות אלא בסתירות מהותיות, וכי עדותו של העד האובייקטיבי, הוא איגור, משמיטה את גרסת ההשתוללות מחוץ לרכב, ועל כן יש לשלול את גרסת ההגנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ