אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 20046-06-14.,יגאל גניש נ' אלומיום אל –אמל בע"מ

ע"א 20046-06-14.,יגאל גניש נ' אלומיום אל –אמל בע"מ

תאריך פרסום : 17/12/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
20046-06-14
12/12/2014
בפני השופטת:
שרה דברת

- נגד -
המערערים:
1. יגאל גניש
2. שמעון גניש

עו"ד יפעת בן אבי
המשיבה:
אלומיום אל –אמל בע"מ
עו"ד אמנון ניסים
פסק דין
 
  1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד בת.א 400/08 שניתן על ידי כב' השופט אריאל ברגנר ביום 22.4.14, בו נקבע, כי על המערערים לשלם למשיבה חוב כספי עבור סחורה שתמורתה לא שולמה, בסך 182,224 ש"ח.

  2. המשיבה, אלומיניום אל אמל בע"מ (להלן - "המשיבה") הינה בעלת עסק לייצור ולשיווק מוצרי אלומיניום. המערערים, יגאל גניש (להלן - "יגאל") ושמעון גניש (להלן - "שמעון", ויחד - "המערערים") נהגו לרכוש מהמשיבה סחורה עבור עסקם. המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערערים בגין סחורה שסופקה להם, אשר תמורתה לא שולמה. ביום 5.10.08 ניתנה למערערים רשות להתגונן.

     

  3. בית המשפט קמא קבע, כי מלוא הסחורה נשוא התביעה סופקה למערערים כדין, כפי שהודה יגאל. בנסיבות בהן המערערים הודו, כי הסחורה סופקה אך טענו, כי התמורה שולמה, המדובר בטענת הודאה והדחה, ועל המערערים הנטל להוכיח, כי התמורה אכן שולמה. דא עקא, שהמערערים לא עמדו בנטל זה. המערערים טענו ששילמו, אך לא הוכיחו, כי התשלומים בוצעו עבור החוב נשוא התביעה; כמו כן, הם לא הגישו אסמכתא לתשלומים במזומן, ואף לא הציגו קבלות לתשלומים אלה על אף שהמשיבה הוכיחה, כי היא מוציאה קבלות גם עבור תשלומים במזומן. בית המשפט קמא הוסיף עוד, כי מצא את גרסתו של יגאל מתחמקת ובלתי אמינה. בחוות דעת הגרפולוגית, לפיה קיימת אפשרות, כי הרישומים במחלוקת לא נעשו על ידי המערערים, אין די כדי לעמוד בנטל, מאחר וחוות הדעת אינה קובעת זאת בוודאות. כמו כן, דחה בית המשפט קמא את הטענה, כי שמעון לא היה שותפו של יגאל. משכך, הורה בית המשפט קמא על קבלת התביעה נגד המערערים במלואה.

     

  4. המערערים טוענים, כי משמעות פסק דינו של בית המשפט קמא הינה ,כי חוטא יצא נשכר. לטענתם, המשיבה סמכה טענותיה על כרטסת חשבונאית שלא תורגמה לעברית ואינה קבילה כרשומה מוסדית משלא נערכה כראוי ומשהסתבר, כי האדם שערך אותה אינו מוסמך לכך. כל הליך פריקת הסחורה, חישובה ותיעוד קבלת הכספים היה לקוי ובלתי מקצועי. הליך קבלת הסחורה מהמשיבה דרש תשלום טרם פריקת הסחורה; תעודות המשלוח שהציגה המשיבה אינן חתומות ואינן מובנות ועל כן קבלת הסחורה לא הוכחה. גם החשבוניות שהוצגו אינן חתומות ולא ניתן להבינן שכן הן בערבית, והחתימה עליהן אינה של המערערים. הצ'קים החוזרים שהוצגו אינם קשורים כלל לכתב התביעה ולא הוצגה הכרטסת משנת 2006 כדי להראות את העברת החוב. כמו כן, היה מקום לזקוף לחובת המערערים את העובדה שמחוות הדעת הגרפולוגית הסתבר, כי כתב הערבות שהציגו לא נחתם על ידי המערערים.

    המערערים טוענים, כי לאור הסתירות המהותיות בעדויות המשיבה, לא היה מקום לקבוע, כי על המערערים לפרט כל תשלום ולהראות עבור מה שולם. אין מדובר בטענת הודאה והדחה בנסיבות בהן יגאל טען ששילם עבור כל סחורה שהגיעה לידו. ממילא, המערערים הציגו צילומי המחאות על כספים ששילמו ואישורים בכתב מהמשיבה על תשלומים במזומן, אם כי לא תמיד התקבלו מהמשיבה אישורים על תשלום במזומן. יש לקבל את עמדתם לפיה התמורה שולמה במלואה ואין לקבל את קביעת בית המשפט קמא, כי עדותו של יגאל לא היתה אמינה, שכן סביר, כי לא זכר פרטים מסוימים שהתרחשו שש שנים קודם לכן.

    המערערים מוסיפים, כי שמעון לא היה שותף בעסקו של יגאל אלא היה שכיר בלבד, בהתאם לתלושי השכר שהוצגו, וכי לא היה בסיס לקביעתו העובדתית של בית המשפט קמא בעניין זה. שמעון לא התנהל כשותף עסקי ואין די בהוספת שמו על גבי כרטיס העסק. שמעון אמנם ניהל את העסק אבל זאת כעובד מן המניין ומבלי שנטל חלק בהוצאות העסק השוטפות.

  5. המשיבה סומכת על קביעת בית המשפט קמא, כי המערערים קבלו את מלוא הסחורה בגינה נדרש התשלום, לאור הודאת יגאל בעניין זה, וסבורה, כי לא היה מקום להעלות סוגיה זו שוב בערעור. היא מציינת, כי לא תמיד שולם עבור הסחורה טרם פריקתה וכי לעיתים התשלום היה בצ'קים אשר לא כובדו. לא היה מקום לקבל את טענת התשלום במזומן בהיעדר אסמכתא כלשהי לתשלום זה, שכן המערערים אף לא פרטו כיצד ומתי שלמו את התשלומים הנטענים על ידם.

    המשיבה מדגישה, כי בניגוד לטענות המערערים בעניין זה, כל המסמכים בשפה הערבית הוגשו בצירוף תרגום נוטריוני; כן הוצגה הכרטסת משנת 2006. גם חוות הדעת הגרפולוגית אליה מפנים המערערים לא קבעה, כי החתימות על כתב הערבות אינן שלהם אלא רק, כי קיימת אפשרות כזו.

    עוד טוענת המשיבה, כי אין בסיס לטענה, כי המערערים אינם שותפים שכן טענה זו הסתמכה על הודאת שמעון במכתב מטעמו, וגם הערעור מתייחס אל המערערים כשותפים.

    דיון

  6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמוצגים שצורפו על ידם, נחה דעתי, כי דין הערעור להידחות. הערעור, רובו ככולו, מבקש להשיג על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא. דא עקא, בעניין זה נקבע -

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ