אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 19526-12-14 אבו עסב נ' מדינת ישראל

ע"א 19526-12-14 אבו עסב נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/04/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
19526-12-14
21/12/2014
בפני השופט:
ד"ר יגאל מֶרזל

- נגד -
מערערת:
מרוות אבו עסב
עו"ד ח' גנאיים
משיבה:
מדינת ישראל
עו"ד ה' בן-נעים
החלטה
 

 

 

  1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ר' זוכוביצקי) מיום 8.4.2013. בהחלטה זו הוטלו על עו"ד ח' גנאיים, בהיותו מייצג נאשמת, הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 ₪ שנקבע שיש לשלמם תוך 30 יום.

     

  2. כעולה מההחלטה המדובר בהליך שתחילתו בכתב אישום בגין אי-ציות לפסק-דין בפעם השלישית שקבע שעל הנאשמת להרוס מבנה שנבנה שלא דין. כ-26 פעמים נקבע התיק לטיעונים לעונש. הגם שהוצאו צווי-הבאה רבים וחמישה צווי מעצר – לא הופיעה הנאשמת לדיון בבית המשפט. הדחיות נגרמו בשל בקשות שונות (ביניהן גם בקשות התפטרות מייצוג וחזרה מבקשות אלו) ואי-הופעת בא-כוחה לדיונים. לאחר שצו מעצר בוטל לבקשת עו"ד גנאיים – ובכל זאת לא הופיעו הנאשמת ועו"ד גנאיים לדיון; ולא הגישו בקשת דחייה – ביקשה המשיבה לחדש צו המעצר ולהטיל הוצאות אישיות על עו"ד גנאיים. בתגובה נמסרה התנצלות והתחייבות מצד עו"ד גנאיים להופיע אישית בבית המשפט ביום 14.3.2013. לא הנאשמת ולא עו"ד גנאיים התייצבו במועד האמור. המשיבה ביקשה לקבוע דיון לטיעון לעונש וחזרה על בקשתה להטלת הוצאות אישות על עו"ד גנאיים לאור התנהלותו. על-אף שעו"ד גנאיים הופיע פעמים אחדות באולם בית המשפט בתיקים אחרים – הוא התעלם מלהתייחס להליך האמור. בית המשפט ציין שעל-אף שהייתה הצדקה מספר פעמים לבקשת המשיבה להטיל הוצאות אישיות על עו"ד גנאיים, בית המשפט נמנע מלעשות כן, ואילו עתה צודק והולם להטיל הוצאות משמעותיות.

     

  3. בבקשה לעיכוב ביצוע נטען שעו"ד גנאיים יידע את הנאשמת (או את אביה) לכל אורך ההליך. עם זאת, הנאשמת לא התייצבה בשל מחלתה שמנעה ממנה את התייצבותה. עו"ד גנאיים עשה כל שביכולתו כדי להביאה, ואולם אין ביכולתו להביאה בכוח שעה שהדבר אף כרוך בסיכון חייה. נטען שבשל מצבה הרפואי אף התלה בית משפט קמא את ההליכים כנגדה, ולאור העובדה שלא ניתן להביאה (אף לא בצו מעצר). אשר להתייצבות לדיון ביום 14.3.2013 נטען שעו"ד גנאיים התייצב בבית המשפט. המשיבה בתגובתה מתנגדת לעיכוב הביצוע.

     

  4. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. אין מחלוקת שבידי בית המשפט נתונה הסמכות הטבועה להטיל הוצאות על עורך-דין המייצג אחר, ולא כבעל דין בפני עצמו (בע"מ 3778/12 עו"ד אירינה גלפנבויים נ' מדינת ישראל (29.9.2014)). הכלל הוא שעצם הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ועל המבקש את העיכוב להוכיח שני תנאים מצטברים: סיכויי הצלחת הערעור; וכן, שאם יזכה המערער יהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב המצב לקדמותו (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1154 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)). בחינתם של שני התנאים מעלה שבפני עו"ד גנאיים (שהוא למעשה המערער, גם אם לא כך הוצג הדבר בבקשה שלפניי) עומדת משוכה גבוהה. ראשית, המדובר בהחלטה מיום 8.4.2013. קרי, לפני למעלה משנה וחצי קודם להגשת הערעור. זאת מבלי שהתבקשה הארכת מועד. כבר בכך קיים קושי. שנית, מעיון בהחלטה עולה אכן שהתנהלותו של עו"ד גנאיים היא מוקשית. אף אם ניתן היה מלכתחילה לשקול את טענותיו לגופם (שנטענו בהיעדר תצהיר תומך) הרי שטענותיו אינן עולות בקנה אחד עם הקביעות העובדתיות שבהחלטה (ראו לעניין זה את תיאור האירוע ביום 14.3.2013). ממילא, אף אם יש ממש בטענותיו – בדבר קושי רפואי בהגעתה של הנאשמת לבית המשפט; ואיני נדרש להכריע בכך – הרי שהדברים אמורים ביחס לנאשמת, ולאו דווקא ביחס להתנהלותו של עו"ד גנאיים, שהוא אשר לא הופיע (לצד הנאשמת). כידוע, קושי לעמוד בלוחות הזמנים ובחובות ההתייצבות בבית המשפט מצריכים טעמים טובים לכך (השוו, רע"א 11087/04 ליסטר נ' מדינת ישראל (15.9.2005)). לא הוצגו לפניי טעמים אלו – כדי סיכוי מספיק לערעור ועד כדי עיכוב הביצוע המבוקש.

     

  5. זאת ועוד – לא הוכח שקבלת הערעור תביא לכך שיהיה זה מן הנמנע או קשה להשיב המצב לקדמותו. כאשר המדובר בחיוב כספי הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק-הדין. ועל כך יש להוסיף שחזקה היא שאם המדינה המשיבה כבענייננו תפסיד בערעור היא תשיב למבקש את כספו (גורן, בעמ' 1157-1156). ממילא המבקש לא טען ולא הניח כל תשתית עובדתית לכך שאי-עיכוב ביצוע פסק הדין עלול לגרום לו לנזקים, על דרך של התחשבות חריגה במצבו הכלכלי – וכדי היעתרות לבקשה (השוו, עע"מ 2294/12 וגנר נ' מדינת ישראל (9.7.2012)).

     

  6. התוצאה היא שדין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ