אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 18537-11-14 אדוה מגנזי נ' יעל עמר ,שמעון עמר

ע"א 18537-11-14 אדוה מגנזי נ' יעל עמר ,שמעון עמר

תאריך פרסום : 14/12/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
18537-11-14
07/12/2014
בפני סגן הנשיא:
שרה דברת

- נגד -
המבקשת:
אדוה מגנזי
המשיבים:
1. יעל עמר
2. שמעון עמר

עו"ד רחל כרמי – בתפקידה ככונסת נכסים
החלטה
 
  1. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באילת בת.א. 46714-05-10 שניתן על ידי כב' השופטת שוש שטרית, ס. נשיא ביום 2.9.14, בו הורה בית המשפט על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של מכירת הנכס, תוך מינוי עו"ד כרמי ככונסת נכסים לצורך המכירה.

     

  2. המבקשת, אדוה מגנזי, הינה הבעלים של 40% מהדירה ברח' סולית 17/4 באילת (להלן - "הנכס"), 60% הנותרים הם בבעלות הורי המבקשת, שמעון ויעל עמר בחלקים שווים ביניהם (להלן - "החייבים"). בשנת 2004 פתח בנק לאומי בהליכים למימוש המשכון בלשכת ההוצאה לפועל באילת. ביום 3.11.2004 מינה ראש ההוצאה לפועל את עו"ד רחל כרמי (להלן - "המשיבה") ככונסת נכסים למימוש המשכון.

    בשנת 2005 עתרו המבקשת והחייבים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.א. 4020/05) למתן פסק דין הצהרתי לפיו שטר המשכון עליו חתמו חסר תוקף או, לחילופין, כי הם זכאים למדור חלופי. בפסק הדין שניתן ביום 6.8.08 קבעה כב' השופטת ברקאי, כי שטר המשכון בטל, ככל שהוא נוגע לזכויות המבקשת בנכס, ותקף ככל שהוא נוגע לזכויותיהם של החייבים. עוד נקבע, כי הליכי המימוש ימשכו בכפוף להגנת הסידור החלופי הקבוע בסעיף 33 לחוק להגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב - 1972.

    ביום 30.5.10 הגישה המשיבה תביעה לפירוק השיתוף בבית המשפט קמא. ביום 2.9.14, הורה בית המשפט קמא על קבלת התביעה ועל פירוק השיתוף בנכס על ידי מכירתו באמצעות המשיבה. בית המשפט קמא קבע, כי משנכנסה המשיבה בנעלי החייבים עם מינויה לכונסת נכסים, בסמכותה להגיש בקשה לפירוק השיתוף בנסיבות, בהן הוכח, כי הדרך היחידה לפרוע את החוב לבנק הינו באמצעות מכירת הנכס. עוד נקבע, כי מידת הפגיעה במבקשת כתוצאה ממכירת הנכס היא נמוכה שכן המבקשת אינה מתגוררת בו ושכר טרחת הכונס לא יופחת מחלקה בנכס, וממילא המבקשת לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה למכור את הנכס בעצמה.

     

  3. ביום 9.11.14 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ב- 45 יום. לטענתה, לאחר עיון יסודי ומעמיק בפסק הדין, היא סבורה, כי נפלו בו טעויות משפטיות ועובדתיות מהותיות ועל כן סיכויי הערעור הינם גבוהים. בין היתר, טוענת היא, כי פסק הדין נוגד את זכותה למנות כונס נכסים מטעמה שישמור על זכויותיה וכי המדובר בזכויות נוגדות בנכס ולא בהליך לפירוק שיתוף.

    המבקשת מפרטת, כי לאחר קבלת פסק דינו של בית המשפט קמא נוהל מו"מ לפשרה עם נציג הבנק, בשלו המתינה בהגשת הערעור; דא עקא, משהסתבר, כי ההסכם המוצע על ידי הבנק אינו מבטא את הסכמות הצדדים בעל פה, נוצרו נסיבות בלתי צפויות הדורשות הגשת ערעור. עוד נטען, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת לאור הנזק הבלתי הפיך העשוי להיגרם לה ממכירת הבית בהליכי כינוס בשווי נמוך משמעותית מערכו, ולבנק לא יגרם נזק כלשהו.

     

  4. המשיבה טוענת, כי המבקשת עושה שימוש בחוסר תום לב בהליכי משפט על מנת לסרבל את ההליך ולהרוויח זמן. המדובר בתיק למימוש משכנתא שהחל בשנת 2004 וטרם בא אל סיומו שכן המבקשת עושה כל שלאל ידה על מנת לעכבו; כך למשל, הביאה התנהלותה לכך שכתב ההגנה מטעמה בבית המשפט קמא הוגש למעלה משנתיים לאחר הגשת התביעה.

    המשיבה מבהירה, כי לבקשת המבקשת התקיימה פגישה בבנק עם החייב, אלא שהובהר למבקשת מלכתחילה, כי אין בפגישה כדי להוות הסכמה להארכת מועד הגשת ערעור. בפגישה הוסכם על מתווה של הסכם פשרה, אשר מטרתו למנוע את מכירת הבית ולסכום את החוב בסכום מוסכם. כבר ביום 7.10.14 נשלחה למבקשת טיוטת הסכם, אלא שרק ביום 10.11.14, למעלה מחודש ימים לאחר מכן, נתקבלה התייחסות המבקשת לטיוטה, בד בבד עם הגשת בקשה זו. לטעמה, השתהותה הרבה של המבקשת מעידה על נסיונה להאריך ולמשוך את ההליך המשפטי עד אין קץ, וממילא אין לה כל נימוק לאי הגשת הערעור במועד משהובהר לה, כי קיום המו"מ אינו מאריך את המועד להגשת הערעור.

    עוד טוענת המשיבה, כי סיכויי הערעור קלושים הם ואינם מצדיקים את הארכת המועד. בית המשפט קמא מינה את המשיבה ככונסת נכסים לצורך מכירת הנכס, והיא אינה כונסת נכסים על זכויות המבקשת; בית המשפט קמא אף הבהיר, כי הליך פירוק השיתוף יתבצע בכפוף להוראות בית המשפט המחוזי. טענת המבקשת לקיום עסקאות נוגדות נולדה לראשונה בסיכומיה בבית המשפט קמא ועל כן מהווה הרחבת חזית וממילא נדחתה לגופה.

     

    דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ