אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 1843/16 - א' זלץ איתמר נ' הוד ראובן ואח'

ע"א 1843/16 - א' זלץ איתמר נ' הוד ראובן ואח'

תאריך פרסום : 30/03/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
1843-16-א'
29/03/2016
בפני כב' השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקש:
זלץ איתמר
עו"ד טל בוטל-שפיס
עו"ד תומר שזר
המשיבים:
1. הוד ראובן
2. גירון בן ציון
3. גירון יישומים עסקיים בע"מ
4. רימס אינטרנשיונל בע"מ
5. רימס בע"מ
6. ש.נ איתמר מגמות בע"מ

עו"ד רוני קרדונר
עו"ד נמרוד גרון
החלטה

קשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשט המחוזי בתל-אביב-יפו בת"א 39733-09-12 מיום 20.1.2016 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' קרת-מאיר

    

           בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת"א 39733-09-12, שניתן ביום 20.1.2016 על ידי השופטת ד' קרת-מאיר.

 

רקע

 

  1. הרקע לסכסוך נעוץ בחברה שנוסדה על ידי שלושה שותפים (להלן: החברה): המבקש (בעל 50% מהון המניות המונפק בחברה), המשיב 1 (להלן:הוד) (בעל 40% מהון המניות) והמשיבה 3, חברה בבעלותו של המשיב 2 (להלן: גירון) (בעלת 10% מהון המניות). המבקש והוד היו דירקטורים בחברה והיו ערבים לה בערבות אישית בלתי מוגבלת. בנוסף, להבטחת התחייבויות החברה מול הבנקים, שיעבד המבקש את זכויותיה של רעייתו בנכס מקרקעין; ואילו הוד העמיד באמצעות רעייתו ערבות של 70,000 דולר. הוד הגיש תביעה נגד המבקש, בה טען כי הלה הבריח את פעילותה ונכסיה של החברה לחברה חדשה שהקים ואשר נמצאת בבעלותו (להלן: החברה החדשה), ובכך הפר את חובותיו על פי דין והותיר אותו אחראי לחובות החברה. המבקש הגיש תביעה שכנגד למתן סעד כספי, שבה טען כי קריסת החברה היא תוצאה של התנהלות רשלנית של הוד וגירון, כי אלו נטשו את החברה והמבקש נותר להתמודד לבד עם חובותיה לבנקים, לפני שקרסה סופית. כן טען המבקש כי הוד וגירון לא רצו חלק בחברה החדשה.

 

  1. בית המשפט המחוזי קיבל בחלקה את תביעתו של הוד ודחה את התביעה שכנגד שהגיש המבקש. נקבע כי אין כל ראיה לגרסת המבקש, כי גובשה בין השותפים הסכמה שלפיה יקבל המבקש את פעילותה ונכסיה של החברה לידיו, תוך ששותפיו נושאים בחובותיה יחד עמו, מבלי שהם שותפים לחברה החדשה. נפסק כי גם אין כל היגיון עסקי-כלכלי בעסקה זו. בפועל, הקים המבקש באופן עצמאי חברה חדשה בבעלותו, שאליה העביר את פעילות ונכסי החברה. בית המשפט הוסיף ודחה את טענת המבקש כי שילם מכספו הפרטי את חובותיו ואת חלקיהם של הוד וגירון בחובות החברה. נקבע כי בניגוד לעדותו של המבקש, מהראיות עולה כי חובות החברה לבנקים לא שולמו על ידי המבקש בלבד, אלא גם על ידי הוד (נקבע כי הערבות שהעמיד הוד בסך 70,000 דולר חולטה על ידי בנק הפועלים ובנוסף הוא חויב לשלם גם בגין חוב החברה לבנק לאומי). בית המשפט קבע כי התנהלותו החד-צדדית של המבקש עולה כדי קיפוח המיעוט, תוך הפעלת כוח השליטה וזכויות החתימה שבידו. כמו כן, התנהלותו לוקה בחוסר תום לב, שבו חב בעל מניות ובעל שליטה בפרט כלפי יתר בעלי המניות בחברה. בית המשפט קבע כי אין מקום לפסוק את הסעד שהתבקש במקור על ידי הוד (רכישת מניותיו בחברה במועד העברת הפעילות לחברה החדשה או קבלת מניות בחברה החדשה), אלא פסק לטובתו סעד כספי, שלפיו יחויב המבקש בהשבת הערבות שחולטה (70,000 דולר כשווים בשקלים ביום החילוט, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה) ובהשבת כל סכום ששולם על ידי הוד במסגרת הליכי ההוצל"פ שהתנהלו מול בנק הפועלים ובנק לאומי. עוד ניתן צו המצהיר כי הוד אינו חב בחוב כלשהו של החברה כלפי צדדים שלישיים. כן חויב המבקש בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ש"ח לטובת הוד ובסכום זהה לטובת גירון והמשיבה 2 (ביחד). 

 

  1. המבקש מערער על פסק הדין ובמקביל מבקש לעכב את ביצועו, ובכלל זה לעכב את השבת כספי הערבות שחולטה, לעכב את השבת הכספים ששילם הוד לבנק לאומי ולעכב את תשלום ההוצאות שהוטלו על המבקש בפסק הדין. לטענתו, מצבו הכלכלי של הוד הוא בכי רע. זאת הוא סומך על הצהרתו של הוד בחקירה נגדית בבית המשפט המחוזי כי אין לו כסף לשלם את חובותיו וכי נפתחו נגדו תיקים בהוצל"פ, במסגרתם נפסק לו צו תשלומים מינימאלי בסך 150 ש"ח לחודש. מכאן, כך טוען המבקש, שקיים חשש כי הוד לא יוכל להשיב לו את הכספים ככל שהערעור יתקבל, ועל כן יגרם לו נזק בלתי הפיך. המבקש מטעים כי מדובר בסכום "עצום" שעומד על מאות אלפי שקלים. עוד טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים, בין היתר, משום שבית המשפט המחוזי פסק להוד סעד כספי, כאשר סעד זה כלל לא נתבע, לא שולמה בגינו אגרה, והמבקש לא התגונן נגדו. לדבריו, בית המשפט הוציא תחת ידו פסק דין אופרטיבי-כספי כשכל שנתבע הוא סעד הצהרתי ובכך שגה.

 

  1. הוד מתנגד לבקשה וגורס כי אין כל עילה להתערב בפסק דינו המנומק והמפורט של בית המשפט המחוזי ולפיכך סיכויי הערעור נמוכים. לטענתו, המבקש מעלה בערעורו טענות עובדתיות "ממוחזרות" שאין להן אחיזה בעובדות. בנוגע לטענת המבקש בדבר מתן סעד שלא נתבע, טוען הוד כי בית המשפט היה מוסמך לפסוק את הסעד שנפסק וכי בכתב התביעה התבקש סעד זה במפורש. כמו כן, הסעד שנפסק יכול להינתן גם במסגרת העילה של "קיפוח המיעוט", שנכללה בכתב התביעה. עוד טוען הוד כי במקרה דנן לא מתקיימים החריגים המצדיקים עיכוב של פסק דין כספי. המבקש לא טען כי מצבו הכלכלי שלו עצמו מצדיק זאת. אשר למצבו הכלכלי של הוד, נטען כי הטענות שמעלה המבקש הן מקוממות בהתחשב בכך שתיקי ההוצל"פ שנפתחו נגדו מקורם בהתנהלותו חסרת תום הלב של המבקש, שהיה צריך לשאת בחובות החברה בעצמו. נוסף לכך דווח כי לאחר שניתן פסק הדין, הוא הגיע להסכמה עם בנק לאומי, שילם סך של 30,000 ש"ח ותיק ההוצל"פ נסגר.

 

  1. גירון והמשיבה 2 טוענים כי הסעדים שעיכובם התבקש קשורים אך בהוד, כאשר אין בבקשה טענה כלשהי בהתייחס להוצאות שנפסקו לטובתם. כן נטען כי סיכויי הערעור קלושים וכי המבקש לא הרים את הנטל המוגבר המוטל עליו להצדיק עיכוב ביצוע של חיוב כספי.

 

דיון והכרעה

 

  1. כידוע, נטיית בית המשפט היא שלא לעכב חיובים כספיים, לרבות חיוב בהוצאות משפט, אלא במקרים חריגים ביותר [ראו למשל: ע"א 1970/14 פנץ נ' יצחקי, פסקה 4 (7.10.2014); ע"א 94/13 מדינת ישראל נ' המנוח אל סעדי מחמוד ז"ל, פסקה 13 (3.4.2013) והאסמכתאות שם]. לא מצאתי לחרוג מהכלל האמור, בכל הנוגע לחיוב המבקש בהוצאותיהם של גירון והמשיבה 2 בסך כולל של 30,000 ש"ח. צודקים גירון והמשיבה 2 בטענתם כי הבקשה מכוונת למעשה לעיכוב הסעדים הנוגעים להוד. בבקשה לא צוין כל טעם שיש בו כדי להצדיק את עיכוב תשלום ההוצאות בכל הקשור בגירון ובמשיבה 2. הבקשה נדחית אפוא בהתייחס לגירון ולמשיבה 2.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ