אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 17615-03-16 הכהן נ' ניסן

ע"א 17615-03-16 הכהן נ' ניסן

תאריך פרסום : 02/06/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
17615-03-16
24/05/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
מערערים:
הראל משה הכהן
משיבים:
אלי ניסן
פסק דין
 

 

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת איילת הוך טל) מיום 24.1.16 לפיו התקבלה חלקית תביעת המשיב, והמערער חוייב לשלם לו סך 139,340 ₪.

 

בין הצדדים היה הסכם שכירות, שבו נקבע שהמערער זכאי לפי סעיף 10.3 להסכם לסיים את תקופת השכירות סיום מוקדם, תוך פיצוי המשיב בסך 1,600 דולר ארה"ב לחודש. המערער שלח למשיב הודעה על סיום תקופת השכירות, אך המשיב לא פינה את הנכס. המערער הגיש נגד המשיב תביעה לפינוי, שהתקבלה בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיב, וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום.

 

לטענת המערער, אולי היה ההליך מסתיים בפסק דינו של בית משפט השלום, היה המשיב זכאי לפיצוי

לפי סעיף 10.3. מכיוון שפסק הדין של בית משפט השלום בוטל תוך שנקבע כי הסכם השכירות אינו מבוטל, אין המשיב זכאי לפיצוי לפי סעיף 10.3, ואינו זכאי לפיצוי כלל, אף שפינה את הנכס לפי פסק הדין של בית משפט השלום בראשית אוגוסט 2013.

 

המערער טען, לראשונה בעיקרי הטיעון, כי לפי ע"א 280/73 פלאימפורט נ' ציבה גייגי פ"ד כט (1) 597, אין מפצים בעל דין על נזק שנגרם לו עקב פסק דין שבוטל. בפסק דין זה נאמר, שפעולות אכיפת פסק דין אינם מקימות עילה בנזיקין, שכן מי שפעל אותן פעל כדין אותה שעה. לעומת זאת, כפי שנקבע באותו פסק דין, יש לניזוק עילה עילת השבה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, ואכן באותו פסק דין נפסקו פיצויים לניזוק בשל רווחים שצבר בעל הדין שכנגד כתוצאה מצו מניעה שניתן ובוטל בערעור. כפי שאמר השופט יצחק כהן באותו פסק דין, "יש טעמים חשובים לכך, שאדם אשר הגיש תביעה וזכה בפסק דין לא יחוייב בפיצויים אם פסק הדין בוטל, אלא אם אותו אדם התחייב לפצות את הצד שכנגד או עשה מעשה עוללה של נגישה. אולם אין למצוא כל הצדקה לכך, שמי שהתעשר על חשבון הצד שכנגד עקב פסק דין שבוטל ישאיר בידיו את הרווחים שעשה בדרך זו". הטעמים החשובים היו שכיבוד פסק דין לא נתפס כמעשה עוולה, אך דומה שגם תפיסה זו השתנתה בע"א 732/80 ארנס נ' בית אל פ"ד לח (2) 645, ונוספים. מכל מקום, אין בפסק דין זה מניעה לכיבוד ההסכם כפי שהוא בין הצדדים, ואין מדובר בתביעה לפיצויי נזיקין, שהיא שנדחתה בפסק הדין שצוטט.

 

אני דוחה טענה נוספת של המערער, כאילו משום שהמשיב לא קיים את התנאים שהותנו לעיכוב ביצוע פסק דין השלום המקורי, ועיכוב הביצוע לא נכנס לתוקפו, אין הוא יכול להשמע בטענה שנאלץ לקיים את פסק הדין. ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע היתה מותנית בתנאים, שהם תנאים מתלים. התנאים לא התקיימו, ולכן ההחלטה לא נכנסה לתוקפה, ואין לה שום משמעות ביחסים שבין הצדדים, כאילו לא התבקש עיכוב ביצוע. אין חובה לעכב ביצוע. בעל דין צריך לכבד את פסק הדין הניתן נגדו, וכאשר הוא מבוטל בערעור, לא תעמוד לו לרועץ העובדה שכיבד את פסק הדין.

 

אני דוחה את טענת המערער, כי בית המשפט קבע פיצוי לפי סעיף 10.3 להסכם, למרות שנקבע בערעור שלא ניתנה הודעה לסיום ההסכם לפי אותו סעיף. אכן, ניתן היה להבין כך מעיון שטחי בפסק הדין, אך עיון מעמיק בפסק הדין מעלה שלא כך הוא. בית המשפט קמא קבע, בהמשך לקביעת הערעור, כי להודעת המערער על סיום ההסכם לא היה תוקף, ולכן פינוי המשיב מהנכס היה הפרה של ההסכם, וגם החזרת המפתחות לאחר שכבר העביר את משרדו לא ריפאה הפרה זו. כיוון שכך, ובהתאם לכך שהמשיב תביע פיצוי בשל הפרת ההסכם, זכאי המשיב לפיצוי בשל ההפרה. שיעור הפיצוי בגין ההפרה נקבע לפי המוסכם בסעיף 10.3 להסכם, שבית המשפט ראה בו פיצוי מוסכם המשקף הערכה של הצדדים בדבר שווי השכירות החודשית.

 

כלומר, בית המשפט קמא לא הפעיל את המנגנון בסעיף 10.3, שנקבע שלא הופעל כדין, אלא קבע פיצוי בגין ההפרה, לפי הערכת הצדדים המשתקפת בסעיף 10.3. ראיה לכך שהסכום נקבע כפיצוי על הפרה ולא לפי הפעלת המנגנון הקבוע בסעיף 10.3 היא בין היתר, שהפיצוי נקבע ל- 19 חודשים, מאוגוסט 2013 עד מרץ 2015, ולא ממרץ 2013, מועד הודעת המערער על סיום ההסכם, המקימה את הזכות של המשיב לפי סעיף 10.3.

 

על כן, אני דוחה את ערעור המערער על קביעת פיצוי זה של בית משפט קמא.

 

אשר לקביעת סכום ההוצאות בגין ההליכים, צודק המערער בטיעונו, שסכום ההוצאות בגין ההליכים הקודמים כבר נקבע בהליכים הקודמים. אף המשיב הסכים בדיון בפני, שאין הוא זכאי, בנוסף על ההוצאות שנקבעו בהליכים הקודמים, לפיצוי על ההוצאות בהליכים אלה, ועוד הוצאות משפט בבית המשפט קמא. על כן, יש להפחית מסכום הפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט קמא סך 22,940 ₪, כך שיהיה על המערער לשלם למשיב 116,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.4.14 ועד למועד התשלום בפועל, ועוד אגרת התביעה ועוד הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, חלף פסק הדין של בית המשפט קמא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ