אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 1737/15

ע"א 1737/15

תאריך פרסום : 21/07/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
1737-15
21/07/2016
בפני השופטים:
1. נ' הנדל
2. א' שהם
3. מ' מזוז


- נגד -
המערערים:
1. מגדל סיני בע"מ
2. אוה דנוך
3. שמשון דנוך
4. סיני דנוך

עו"ד דורון צברי
המשיב:
בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד יוחנן בירו
פסק-דין

 השופט נ' הנדל:

 רקע והליכים קודמים

 

  1. מערערת 1 היא חברה המצויה בשליטת משפחתם של יתר המערערים (להלן יחד: המערערים). בשנת 1994 נזקקו המערערים למימון פעילותם המסחרית, ולשם כך פנו לבנק – הוא המשיב. הלה הסכים להעמיד לרשותם הלוואה מסוג מסוים בתנאים נוחים יחסית. בפועל, מסיבות שונות, הועמדו לרשותם בין השנים 1998-1994 הלוואות מסוג שונה, בתנאים פחות נוחים מההלוואה שעליה דובר בתחילה. רק לאחר מכן, בשנת 1998, הועמדה לרשותם ההלוואה בתנאים הנוחים שעליה סוכם בשנת 1994. כתוצאה מהשתלשלות העניינים, נאלצו לשאת בתשלומי ריבית גבוהים יותר מאלה שהיה עליהם לשלם לו היו מקבלים כבר בשנת 1994 את ההלוואה בתנאים הנוחים.

 

          בשנת 2010 הגישו המערערים תביעה נגד המשיב בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ת"א 38227-02-10 (כב' השופטת א' לושי-עבודי). לטענתם, בכך שנתן להם הלוואות בתנאים פחות נוחים מאלה שעליהם דובר בתחילה, הפר את התחייבויותיו ואת חובותיו כלפיהם. עוד נטען כי כתוצאה מכך נגרמו להם נזקים שונים – חיובי יתר של ריבית ועמלות, פגיעה במוניטין עקב החזרת שיקים, הצורך למכור נכסים במחיר הפסד ונזקים כלכליים נוספים. לצד סעד כספי בסך של כ-2,500,000 ש"ח, ביקשו המערערים אף סעד הצהרתי, לפיו הם רשאים לקזז את נזקיהם מסכום החוב שהם חבים למשיב, או לתבוע אותו בתביעה שכנגד. לעומתם טען המשיב, בין היתר, כי תביעתם התיישנה.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיב ודחה את תביעת המערערים על הסף לנוכח התיישנותה. נקבע כי עילת התביעה קמה למערערים לכל המאוחר בשנת 1998 – המועד שבו הועמדה לרשותם ההלוואה בתנאים הנוחים. דהיינו, במועד זה חדל המשיב "להפר" את התחייבותו להעמידה להם, או חדל ממתן ההלוואות בתנאים הפחות נוחים. עוד נקבע כי הנזקים הנטענים התגבשו אף הם עד למועד זה, ולמצער יותר משבע שנים קודם להגשת התביעה, וכי הם היו ידועים למערערים בזמן אמת. אשר לתביעה לסעד הצהרתי, נקבע, בין היתר, כי יש לדחותה על הסף לנוכח האיחור הרב בהגשתה, שעולה כדי חוסר תום לב. נימוק נוסף לדחייתה היה כי מדובר בתביעה תיאורטית, שכן במועד מתן פסק הדין שילמו המערערים את חובם למשיב במלואו. משכך, לא תוגש נגדם כל תביעה שניתן יהיה להעלות במסגרתה טענת קיזוז, ואף לא יהיה ביכולתם להגיש תביעה שכנגדה. להשלמת התמונה יצוין כי חלק מסוים של התביעה, שאינו רלוונטי לערעור הנוכחי, נמחק על הסף לנוכח ניסוחו העמום.

 

  1. לעמדת המערערים נפלו בפסק דינה של ערכאה קמא פגמים דיוניים ומהותיים. בפן הדיוני נטען כי בראשית ההליך נדחתה בקשה לדיון בטענת ההתיישנות, ולכן לא הייתה לבית המשפט סמכות לדון בטענה זו בכל זאת לפני דיון ההוכחות בתיק. עוד נטען כי למערערים לא ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיהם בשאלת ההתיישנות. בפן המהותי גישת המערערים היא כי עילת התביעה אינה טמונה בהלוואות שנתן להם המשיב, אלא בחיובים שבהם חויבו במשך השנים, הסוטים מתנאי ההלוואה שהתחייב המשיב לתת להם בשנת 1994. למעשה, נטען, התביעה הכספית היא במהותה תביעה הצהרתית על מצב חשבון הבנק: יש להצהיר כי הסכום המצוי לאמיתו של דבר בחשבון גבוה הרבה יותר מזה המצוי בו לפי רישומי הבנק הנוכחיים. עילת תביעה זו לא התיישנה, לפחות ביחס לרישומים בחשבון הבנק של המערערים שבוצעו בשבע השנים האחרונות. לעניין התביעה לסעד הצהרתי, נטען כי זו לא הוגשה בחוסר תום לב. בדיון שנערך לפנינו הוסיף בא כוח המערערים וטען כי בעת הגשת התביעה עדיין היה חשבון הבנק של המערערים ביתרת חובה – ולכן יש להכריז על סכום זה כ"בר קיזוז". מנגד סומך המשיב את ידיו על הכרעתו של בית המשפט המחוזי, תוך דחיית טענות המערערים. הוא מטעים כי לא נמנעה מהם זכות הטיעון וכי עילות התביעה טמונות בהלוואות שניתנו למערערים בין השנים 1994-1998, כך שתביעת המערערים התיישנה.

 

דיון והכרעה

 

  1. השאלה המרכזית שהמערערים הציבו בכתבי טענותיהם, בפרק העוסק בטענות המהותיות, היא מהי העילה שבבסיס תביעתם לעניין מרוץ ההתיישנות. הרקע לשאלה זו מצוי במסגרת הנורמטיבית של הסדר ההתיישנות. סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע: "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא – בשאינו מקרקעין – שבע שנים". אצלנו אין המדובר בתובענת מקרקעין, ועל כן תקופת ההתיישנות היא שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות מוסיף:

 

"תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה" (ראו גם סעיף 8 לחוק ההתיישנות, העוסק בחריג שאינו רלבנטי לדיון הנוכחי).

 

יום תחילת המרוץ הוא יום הולדת העילה. חוק ההתיישנות, כמו גם דברי חקיקה אחרים כגון פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אינם מגדירים "עילה" מהי, או מהו יום היוולדה. בהקשרים שונים זוכה המונח "עילה" למשמעויות שונות (ראו ע"א 767/77 גבי בן חיים נ' יוסף כהן, פ''ד לד(1) 565, 574-573 (1979); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 165 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). אחת המשמעויות הנפוצות, והיא הרלוונטית לענייננו, היא "מערכת העובדות המזכות בסעד משפטי", להבדיל מעילה במשמעות של זכות, סעד או טיעון משפטי (שם; ע"א 2462/97 הפועלים ליסינג בע"מ נ' טיפול שורש, ניהול ושירותים, פ''ד נד(1) 529, 541 (2000) (להלן: עניין הפועלים); סעיפים 8-7 לחוק ההתיישנות; סעיף 89 לפקודת הנזיקין). היום שבו נולדה עילת תביעה הוא היום שבו היה התובע יכול, באופן עקרוני, להגיש תביעה, ולזכות בפסק דין על סמך העובדות המהותיות שפורטו בה (עניין הפועלים, עמוד 541). מהי תוצאת יישום אמת מידה זו על נסיבות המקרה שלפנינו?

 

  1. לטענת המערערים, היה על המשיב לתת להם בשנת 1994 הלוואה בתנאים נוחים יותר מתנאי ההלוואות שניתנו להם עד לשנת 1998. כתוצאה מהפרת חובה זו, נגבו מהם במשך השנים סכומים גבוהים מאלה שהיו אמורים להיגבות מהם, דבר שהתבטא ברישומי חשבון הבנק שלהם. בפועל נרשמו בו סכומים נמוכים מאלה שהיו אמורים להיות רשומים בו, לו לא היה מופר החוזה עמם. על פי קו זה, כל רישום שגוי בחשבון הבנק של המערערים מהווה עילת תביעה, שכן העובדה המזכה אותם בסעד היא עצם הרישום. ואם כך, יום הולדת העילה הוא יום ביצוע הרישום. מכאן, לשיטת המערערים, שניתן לדרוש את תיקון הרישומים השגויים שנעשו בשבע השנים שקדמו להגשת כתב התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ