אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 17270-06-14 בן דוד נ' המועצה האזורית מטה יהודה-מחלקת גביה

ע"א 17270-06-14 בן דוד נ' המועצה האזורית מטה יהודה-מחלקת גביה

תאריך פרסום : 31/05/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
17270-06-14
21/08/2014
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
המבקש:
יוחנן בן דוד
עו"ד אברהם זאדה-הרפז
המשיבה:
המועצה האזורית מטה יהודה-מחלקת גביה
עו"ד עמיחי ויינברגר
החלטה
 

 

  1. לפניי בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופט מ' בורשטיין) מיום 13.5.14 בתא"מ 39705-01-14.

  2. בפסק הדין האמור נדחתה תביעתו של המבקש נגד המשיבה להשבת סכומי ארנונה אשר לטענת המבקש שולמו למשיבה ביתר. על פסק הדין האמור הגיש המבקש ערעור, אשר תלוי ועומד בבית משפט זה.

  3. במסגרת ההליך שהתקיים בבית משפט קמא, ניתן צו לסעד זמני למשך ניהול התביעה בפניו, לפיו לא תנקוט המשיבה נגד המבקש בפעולות גבייה של חוב עבר הקיים לשיטתה, עד להכרעה בתביעת המבקש להשבת תשלומי יתר. עם מתן פסק הדין האמור, בו נדחתה תביעת המבקש, כאמור לעיל, פקע הצו האמור.

  4. בבקשה שלפניי, מבוקש מבית המשפט "להחיות" את הצו הזמני האמור לתקופת הערעור.

  5. יצוין, כי בבקשת המבקש לסעד הזמני האמור, הדגיש כי מאחר שתביעתו בבית משפט קמא נדחתה, הרי שאין המדובר כעת בבקשה לעיכוב ביצוע; אלא, שמאחר שתוצאת הערעור, אם יזכה בו, תשפיע על הליכי גבייה של המשיבה נגדו, מבוקש כי יינתן צו מניעה זמני נגד נקיטה בפעולות גבייה לתקופת הערעור, וזאת תוך הסתמכות על ע"א 1029/11 זכאי סמיונוב נ' יצחק גלעדי (17.5.11) וע"א 1626/11 בנימין ברש נ' בשמת שר (2.5.11), בהם התווה בית המשפט העליון את הדרך הדיוני האמורה כדרך הנכונה לבקשת סעד זמני לתקופת הערעור כאשר אין מקום לבקשת עיכוב ביצוע, כבמקרה דנן. עם זאת יוער, כי פסקי הדין האמורים, בהתייחסם, בין היתר, לתקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), ניתנו עובר לתיקון תשע"ג-2013 לתקנות האמורות, בו בוטלה תק' 471 האמורה, ובמקומה נקבעו הוראות למתן סעד זמני בערעור בתקנה 467, בה ניתן להבחין בהקלה מסוימת בתנאי מתן סעד זמני כאמור, מאחר שלאחר התיקון אין דרישה "לטעמים מיוחדים" (בהקשר זה, ראו, ע"א 427/13 אבי דעוס נ' נפתלי דופני (28.8.13)). בכל אופן, סמכותו של בית המשפט לערעורים למתן סעד זמני לתקופת הערעור מכוח תק' 467 לתקנות אינה מוגבלת לאותם מקרים בהם מבקש בעל דין "להחיות" בתקופת הערעור סעד זמני שהוענק לו בערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תתייחס לבקשתו כבקשה מקורית לסעד זמני, בין אם ניתן סעד מקביל בבית משפט קמא בהליך נשוא הערעור ובין אם לאו, אשר תדון בהתאם לקריטריונים המקובלים למתן סעד זמני.

  6. אי לכך, על המבקש צו מניעה לתקופת הערעור להוכיח כי סיכויי הערעור שהוגש על ידו הם טובים וכי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובתו. שני התנאים הללו הם תנאים מצטברים (ע"א 10583/05 סגל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (4.3.07)).

  7. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, המבקש כלל לא הוכיח, ואף לא ניסה להוכיח, כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובתו. מעבר לטענה סתמית כי חידוש הליכי גבייה חוב העבר ימוטט אותו כלכלית, לא הוגשה כלל כל תשתית ראייתית ועובדתית, ולו המינימאלית ביותר, בתמיכה לטענתו כי אכן נמצא במצב כלכלי שלא יאפשר לו לעמוד בתשלומים בהם יחויב. כמו כן, אין כל התייחסות לשאלה מרכזית הנדונה כל אימת שמבוקש להורות על עיכוב בביצוע גביית חוב כספי, והיא, מידת הקושי שיהיה בהשבת המצב לקדמותו אם לא יינתן צו מניעה ולבסוף יתקבל הערעור. במקרה דנן, כאשר הגורם שיגבה כספים מאת המבקש הינו מועצה אזורית, אין בסיס על פני הדברים לכל דאגה בדבר יכולתה להשיב את הכספים שישולמו לה אם תחויב לעשות כן בעקבות הערעור; וכאמור, לא הוגשו ראיות כלשהן על פיהן מוצדקת מסקנה אחרת.

  8. בנסיבות אלו, כלל אין צורך להיזקק לשאלת סיכויי הערעור שהגיש המבקש (ראו, לדוגמא, ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' מיכאל נגל (23.12.07)). ברם למעלה מן הצורך אעיר, כי הבקשה כפי שהוגשה - אף במבחן זה אינה עומדת, ולדעתי, לא ניתן לקבוע כי קיימים סיכויים טובים להצלחת הערעור. פסק הדין של בית משפט קמא מבוסס היטב בממצאים העובדתיים הכלולים בו, ולא מצאתי במסמכים שהוגשו לעיוני כי המבקש הצליח בבית משפט קמא להוכיח את טענותיו. בולט במיוחד ניסיונו הכושל של המבקש בבית משפט קמא, עליו חוזר בערעורו לבית משפט זה, להסתמך לשם הוכחת טענותיו על מסמך שהכין רואה חשבון, אשר אינו עונה על הדרישות המתחייבות להגשת חוות דעת מומחה, כפי שהדגיש בית משפט קמא.

  9. אשר על כן, הבקשה נדחית, ועל כן גם מבוטל בזה הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 22.6.14. המבקש יישא בשכ"ט עו"ד בסך 5,000₪ לטובת המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ