אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 14591-02-15 מלינקוב נ' איצקוביץ

ע"א 14591-02-15 מלינקוב נ' איצקוביץ

תאריך פרסום : 28/04/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
14591-02-15
16/03/2015
בפני הרשם:
ערפאת טאהא

- נגד -
המערערת:
ברטה מלניקוב
המשיב:
איצקוביץ דוד
החלטה
 

 

 

לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת עירבון.

 

נגד המערערת הוגשו שתי בקשות לביצוע שטרות, בגין שתי המאות שנמשכו מחשבונה, על סך 35,000 ש"ח כל אחת. המערערת הגישה התנגדות לביצוע השטרות, ניתנה לה רשות להתגונן והדיון בשתי התובענות אוחד בפני כב' הרשם הבכיר קודסי. בבקשה למתן רשות להתגונן טענה המערערת, כי היא קיבלה מאדם בשם מוישה הלוואה בסך 1,200 $ וכנגדם היא מסרה לו 5 המחאות להבטחת החזר ההלוואה. לטענתה, בשל מעשי איומים וסחיטה מצד התובע ומוישה היא שילמה סכום של 25,650 ₪, ולאחר מכן הפסיקה את התשלומים.

 

התובע טען מנגד, כי הוא הלווה למערערת סכום של 20,000 $ וכי ההמחאות נשוא הבקשה לביצוע נמסרו לו כבטוחה להחזר ההלוואה. על פי הנטען, סוכם בין הצדדים, כי ההלוואה תיפרע מכספי הפיצויים שתקבל מהתביעה שהגישה בעקבות מות בעלה. לשיטתו, משגילה כי תביעת הפיצויים אינה נושאת פרי, דרש מהנתבעת את כספי ההלוואה ומשנענה כי אין באפשרותה לפרוע את החוב, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה תפרע המערערת את החוב בתשלומים לפי יכולתה. המשיב טען עוד, כי המערערת שילמה סכום של 25,300 ₪ והפסיקה לפרוע את יתרת החוב.

 

בפסק הדין נשוא הערעור קיבל כב' הרשם קודסי את גרסת המשיב. הוא קבע כי גרסתה של המערערת לא הייתה עקבית, כי היא סתרה את עצמה בנושאים שונים וכי אין הוא נותן אמון בגרסתה. משכך ומאחר שנטל ההוכחה בתביעה שטרית רובץ על הנתבע, קבע כב' הרשם הבכיר קודסי, כי הוא "מקבל את התביעה השטרית" מבלי לנקוב בסכום שבו חויבה המערערת. בנוסף לכך קבע הרשם קודסי כי על המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

 

בבקשה לפטור מהפקדת עירבון טוענת המערערת, כי סיכוייה לזכות בערעור טובים הם. לטענתה, מדובר בהלוואה שחל עליה חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, המחייב את המלווה לערוך הסכם בכתב ולגלות ללווה כל התנאים הנוגעים להסכם ההלוואה, הוראות שלא קוימו כלל בענייננו. נטען עוד, כי על אף שהמשיב הודה כי המערערת שילמה סכום של 25,300 ₪, סכום זה כלל לא נוכה מסכום התביעה. נטען עוד, כי המערערת הפקידה במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן וכתנאי למתן הרשות סכום של 7,500 ₪ שהועברו לידי המשיב וסכום זה יכול להוות תחליף לעירבון.

 

המשיב סמך את ידו על פסק דינו של בית משפט קמא. לטענתו, גרסתה של המערערת לא הייתה אמינה, בית המשפט לא נתן בה אימון והמערערת סתרה את עצמה בנושאים מהותיים. הטענות בכל הנוגע לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות לא הועלו במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן ולא בתצהיר עדותה הראשית של התובעת, והועלו לראשונה בסיכומים שהוגשו בפני בית משפט קמא ולפיכך לא היה מקום להידרש להן. בנוסף טען המשיב, כי המערערת לא העלתה טענות כלשהן באשר ליכולתה הכלכלית, לא טענה שאין באפשרותה להפקיד את הסכום ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

 

לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות אם כי נוכח הבעייתיות שבפסק הדין של בית משפט קמא, כפי שיפורט להלן, יש מקום לקביעת סכום ערובה נמוך יחסית.

 

בית משפט קמא לא ערך דיון בגובה החוב שהמערערת נותרה חייבת למשיב על אף שעל פי גרסת המשיב עצמו ההמחאות נמסרו לו לבחטון ולמקרה שהמערערת לא תחזיר את סכום ההלוואה ועל אף שנקבע על ידו כי מדובר בצדדים קרובים לעסקת היסוד. כאשר מדובר בשיק שנמסר על תנאי ומושך השטר טוען כי הוא קיים את התנאי, שומה על בית המשפט לערוך דיון ולהכריע בטענות הצדדים, לרבות ליתרת החוב שהמערערת נותרה חייבת, אם בכלל, למשיב. זאת ועוד, אין מחלוקת כי המערערת שילמה על חשבון החוב סכום של 25,300 ₪ לכל הפחות. משום מה בית משפט קמא לא התייחס לסכום זה בפסק דינו, לא ניכה אותו מסכום החוב ולא ערך דיון כלשהו בעניין זה.

 

יתרה מכך, בהתאם לגרסת המשיב, הוא נתן למערערת הלוואה בסך 20,000$ והיא התחייבה להחזיר לו סכום של 140,000 ₪. בית המשפט לא בחן את טענות המערערת המבוססות על חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, האם הוראות החוק חלות על מערכת היחסים שבין המערערת לבין המשיב, האם קוימו הוראות החוק ועוד. משום מה ועל אף שטענות אלה הועלו בסיכומי המערערת ועל אף שמדובר בטענות משפטיות העולות ממסכת הראיות שפרש המשיב עצמו, בית משפט קמא התעלם מהן לחלוטין. בית משפט קמא אף לא בחן את השאלה אם הטענות הנוגעות לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מהוות שינוי או הרחבת חזית, לא בחן את השאלה אם ניתן להעלות טענות משפטיות כאלה במסגרת הסיכומים ולא בחן את השאלה האם התנהלות הצדדים במהלך שמיעת הראיות מהווה הסכמה להרחבת חזית המחלוקת ביניהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ