אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 14350-06-15

ע"א 14350-06-15

תאריך פרסום : 17/11/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים
14350-06-15
21/10/2015
בפני השופטים:
1. כב' הנשיא ד"ר אברהם אברהם
2. כב' השופט יונתן אברהם
3. כב' השופט דני צרפתי


- נגד -
מערערים:
אריה מרשנד
משיבים:
רמי אשטמקר
פסק דין
 

Picture 1

   

כב' הנשיא ד"ר אברהם אברהם

1.הנכס בו מתרחשת העלילה מורכב, בחלק הרלוונטי לנו, ממספר חנויות בקריית שמונה, המצויות בקומה שניה של מבנה כלשהו. החנויות ממוקמות בזו אחר זו, משל היו "רכבת", כאשר הכניסה לכל חנות הינה מתוך מרפסת הבנויה לאורך החנויות. נראה, כי הכניסה המקורית למרפסת זו מצויה היתה בקצה הצפוני [של המרפסת], משם נכנסו תחילה לחנות הראשונה, אחר כך לשניה, וכך הלאה עד לחנותו של המערער ואחריה של המשיב. חלק המרפסת הצמוד לחנותו של המשיב נתחם בקירות (במועד שאיננו ידוע לנו, ועל ידי מי נתחם). על ידי כך הורחבה חנותו של המשיב, כך שהיא יושבת כיום גם על חלק מן המרפסת.

על אלה אוסיף, כי בין הכביש לבין המרפסת נבנה גשרון, המחבר את חנותו (המורחבת) של המשיב אל הכביש, כך שהגישה דרך הגשרון היא לחנותו של המשיב בלבד.

להשלמת התמונה אציין, כי הכניסה המקורית למתחם המרפסת נסגרה בקיר. איננו יודעים מי בנה את הקיר החוסם ומתי. אגב קיר זה אציין, כי תלויה ועומדת תביעתו של המערער נגד בעליה של אחת החנויות מן הצד הצפוני, כשהוא טוען כי האחרון הוא שבנה את הקיר, ועתירתו מופנית להריסתו של קיר זה.

מתמונת מצב זו יוצא, כי כיום אין כל גישה לחנות של המערער, שכן מן הצד האחד נחסמה הכניסה המקורית בקיר, ומן הצד השני – הגשרון מאפשר גישה לחנותו של המשיב בלבד.

2.על רקע הדברים הללו הגיש המערער את תביעתו לבית משפט השלום, ובה הוא טען כי המשיב פלש לחנותו, ולכן ביקש את סילוק היד של המשיב מן החנות, חיובו בתשלום דמי שימוש ראויים, ובדמי ארנונה ששילם המערער בתקופת הפלישה.

3.בית משפט השלום דחה את התביעה לסילוק יד כשהוא קובע, כי המערער לא הוכיח כי המשיב פלש לחנותו, וככל הנוגע לכניסה החסומה, לא הוכיח המערער כי המשיב הוא שבנה את הקיר החוסם. ממילא נדחתה גם התביעה לדמי שימוש ראויים.

4.על פסיקה זו מלין המערער בערעורו שלפנינו, והוא שב על שטען בפני בית משפט השלום. המשיב מבקש להותיר את פסיקת בית המשפט קמא על כנה.

5.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות.

אף שהמשיב מחזיק בחלק מן המרפסת, שלכאורה נראה כרכוש משותף, בתביעתו טען המערער, כי המשיב פלש לחנותו. אין כל איזכור לפלישה לרכוש המשותף (המרפסת). פלישה זו לחנותו של המערער לא הוכחה, כך קבעה השופטת הנכבדה קמא, וקביעה זו הנה בבחינת ממצא עובדתי, שאין כל טעם ראוי להתערב בו.

6.בהודעת הערעור שב המערער על הטענה, לפיה המשיב פלש לחנותו, כשהוא מוסיף עתה את הטענה בדבר חסימת הגישה לחנותו על ידי הפלישה למרפסת. אלא שכאמור, הטענה בדבר פלישה למרפסת (כרכוש משותף) לא נטענה וממילא לא נתבררה בבית המשפט קמא, ולכן אין בידי המערער להעלותה בפנינו. כל שיש לפנינו, תביעה הנסמכת על פלישה לחנות, ופלישה שכזו לא הוכחה כאמור.

7.משום הדברים הללו, דין התביעה להידחות, כך קבע בית המשפט קמא ולקביעה זו אני מסכים, בכל הכבוד.

8.בשולי הדברים אציין: אכן, במצב העניינים היום אין כל גישה לחנותו של המערער, כיוון שמן הצד האחד חסומה הגישה בקיר (שנבנה, לפי הנטען, על ידי בעליה של אחת החנויות מצפון) ומן הצד השני – על ידי פלישתו של המשיב למרפסת (שם קיימת גישה באמצעות גשרון). מצב דברים זה איננו מתקבל, כמובן, על הדעת. פתרונו יכול ויהא על ידי הריסת הקיר או סילוק ידו של המשיב מן המרפסת, או שניהם כאחד. ככל הנוגע להריסת הקיר, בעניין זה תלויה ועומדת תביעתו של המערער נגד בעליה של אחת החנויות מצפון. ככל הנוגע לסילוק היד מן המרפסת אציין, כי דחיית התביעה דכאן אינה פוגעת בזכותו של המערער לדרוש את סילוק ידו של המשיב מן הרכוש המשותף, קרי חלק המרפסת אליו הוא פלש, לפי הטענה. ראוי בעיניי, מכל מקום, כי השתיים תתבררנה בהתדיינות אחת, ולשם כך נכון יעשה המערער אם יבקש לתקן את תביעתו על ידי צירוף המשיב כנתבע נוסף בתביעה השניה, כשהוא מוסיף לה סעד של סילוק ידו של המשיב מחלק המרפסת אליו הוא פלש לפי הטענה.

9.מכל האמור אציע לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורכי דין בערעור בסך של 5,000 ₪.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ