אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 14086-11-14 הממונה על הגמלאות שירות הקבע נ' ש'

ע"א 14086-11-14 הממונה על הגמלאות שירות הקבע נ' ש'

תאריך פרסום : 13/10/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
14086-11-14
20/01/2015
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
המערער:
1. הממונה על תשלום גימלאות לפי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב]
2. תשמ"ה-1985

עו"ד מיכל גרינבוים
המשיב:
א' ש'
עו"ד שלמה רכבי
פסק דין
 

 

עניינו של ערעור זה בשאלה, האם זכאי המשיב לקבלת מענק הוני מכוח חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002, בשל כך שאביו המנוח, מר משה פולונסקי ז"ל, נפל ביום 20.1.1949, אחר שנפגע במהלך משמרתו בעמדת תצפית בתל "מצפה השלושה". השאלה הדורשת הכרעה היא, האם הפגיעה שהביאה למותו של המנוח ארעה בעת שירות מילואים.

רקע עובדתי ונורמטיבי

  1. אביו המנוח של המשיב נולד בשנת 1920 בפולין. באביב 1948 עלה לארץ והתגורר עם משפחתו בקיבוץ תל-עמל (ניר דוד), שם עבד בענף הפלחה ואף ריכז את מחסן הנשק. ביום 15.1.1949, עת הוצב האב במשמרת בעמדת תצפית בתל "מצפה השלושה", נפגע בבטנו מכדור תועה וביום 20.1.1949 נפטר מפצעיו. במותו הותיר אחריו אשה ואת בנו, המשיב, שהיה אז בן 3. המשיב הוכר כיתום חייל שנספה במערכה, לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן – חוק משפחות). נתונים אלה עולים מתצהיר המשיב, אשר צורף כנספח ט' להודעת הערעור ואינו שנוי במחלוקת.

  2. בשנת 2002 נחקק חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002 (להלן – חוק הקצבאות), אשר יצר "הסדר ביטוחי" לשאיריהם של חיילי מילואים שנפלו בעת שירותם. בחוק נקבע, כי הוא יחול על כלל חיילי המילואים בצה"ל אשר נפגעו או נספו בתקופה שמיום 1.1.1999 ואילך. ביחס לשאיריהם של חיילי מילואים שנספו קובע החוק שתי הטבות עיקריות. האחת, הזכות לקבלת קצבאות חודשיות, מקום שהשאירים אינם זכאים לקצבה מקופת הגמל שהנספה היה עמית בה, או שהקצבה שלה הם זכאים מקופת הגמל נמוכה מן הקצבה הקבועה בחוק הקצבאות. והשניה, זכות לקבלת מענק הוני חד פעמי. מדובר בזכויות יחודיות החלות לגבי חיילי מילואים בלבד, מעבר לזכויות הניתנות למשפחות שכולות מכח חוק משפחות. חוק הקצבאות אינו שולל, פוגע או מצמצם זכויות, הטבות או מענקים, אלא הוא נועד להיטיב ותו לא.

  3. לאחר אישורו של חוק הקצבאות, הועלו טענות נגד סעיף התחולה שבו, המאפשר את קבלת ההטבות רק ביחס לחיילי מילואים שנפגעו החל מיום 1.1.1999. בעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען, כי בהענקת ההטבות מכוח החוק ממועד מסויים ואילך, יש משום הפליה פסולה בין חיילי מילואים, אף שעל פי כל פרמטר רלוונטי קיימת זהות בין שתי הקבוצות. בית המשפט העליון דחה את העתירה (בג"ץ 2223/04 לוי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 4.9.06)) וקבע, כי אף אם נניח כי קיימת פגיעה חוקתית בזכות לשוויון (וזאת מבלי להכריע בטענה), הרי שהשיקול התקציבי שעמד בבסיס הגבלת החלת ההטבות מכוח חוק הקצבאות ביחס לחיילי מילואים שנפגעו קודם יום 1.1.1999, הוא שיקול לגיטימי במסגרת גיבושה של מדיניות ציבורית וחברתית. נמצא, כי מועד התחולה נקבע לפי המועד שבו החל המשא ומתן מול ארגוני חיילי המילואים בעניין זה לקראת חקיקת חוק הקצבאות. לכן נפסק כי לעותר באותו עניין, שנפגע קודם למועד זה, לא הייתה זכות קנויה לקבלת ההטבות אותן מעניק חוק הקצבאות, והוא אף אינו יכול להצביע על הסתמכות, אלא לכל היותר על ציפיה שלא התגבשה כדי זכות. כן נמצא, כי צמצום תחולתו של החוק היווה אמצעי להשגת תכלית החוק, תוך הפגיעה הפחותה ביותר בשוויון, וכן כי התועלת שבחוק עולה באופן משמעותי על הפגיעה אותה הוא מסב.

  4. בהמשך לפסיקת בג"ץ התנהל משא ומתן בין נציגי ארגוני המשפחות השכולות לבין נציגי הממשלה, להשגת הסדר פשרה שיאזן בין העלויות התקציביות שייגזרו מהחלת חוק הקצבאות באופן רטרואקטיבי מלא לבין טענות הקיפוח שהושמעו מצד המשפחות השכולות. תוצרי המשא ומתן עוגנו בתיקון מס' 4 לחוק הקצבאות, שהתקבל ביום 29.12.2011, וקבע מתן פיצוי חלקי לבני משפחותיהם של חיילי מילואים שנספו במערכה, ושחוק הקצבאות בנוסחו המקורי לא חל עליהם. התיקון קבע הענקת מענק חד פעמי בסכום של 100,000 ש"ח לבן זוג או להורה של חייל מילואים שנספה במהלך התקופה שמיום 14.5.48 ועד יום 31.12.98 (להלן – התקופה המזכה). בתיקון מספר 4 נקבע, כי בהיעדר בן זוג או הורים, לא ישולם מענק לבני משפחה או ליורשים אחרים. מדברי ההסבר עולה, כי קביעה זו באה על רקע מגבלות התקציב והצורך במנגנון פשוט לקביעת הזכאים, "בעיקר ביחס לחיילים שנספו בשנותיה הראשונות של המדינה" (דברי הסבר להצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 4) (מענק הוני למקרה מוות בשל נכות או פטירה שאירעה לפני מועד התחולה), התשע"ב-2011, ה"ח הממשלה 634, 165).

  5. בתיקון מס' 5 לחוק הקצבאות, שהתקבל בחלוף מספר חודשים ביום 13.3.12, הורחבה הזכאות לקבלת מענק ההוני גם לילדיו של חייל מילואים שנספה. בדברי ההסבר נאמר, כי לפי הערכות משרד הביטחון, הצעת החוק תחול על 240 יתומים, רובם יתומים משני ההורים (דברי ההסבר להצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 5) (תשלום מענק ליתומים), התשע"ב-2012, ה"ח הכנסת 443, 110).

  6. ביום 16.4.12 פנה המשיב בבקשה לתשלום מענק הוני לילדו של חייל מילואים בהתאם לתיקון מס' 5 לחוק הקצבאות. פנייתו של המשיב נדחתה ביום 21.6.12 (נספח ה' לערעור) בנימוק, כי מערך המילואים הוקם רק בחודש אוקטובר 1949, וחייל שלחם במלחמת השחרור נחשב ברישומי צה"ל כחייל בשירות חובה. מכיוון שכך, לעמדת הממונה על תשלום קצבאות המילואים (להלן – הממונה), אביו המנוח של המשיב לא נפל במסגרת שירות מילואים, אלא במסגרת שירות חובה, ולכן נדחתה תביעת המשיב לתשלום מענק הוני. המשיב ערער על החלטת הממונה. בערעורו הוא הפנה לכך שבחוק הקצבאות נקבע, כי בני משפחתו של חייל מילואים שנספה במהלך "התקופה המזכה" זכאים לקבלת המענק ההוני, כאשר התקופה המזכה מוגדרת: "התקופה שמיום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) ועד יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998)". לגישת המשיב, חוק שירות בטחון שחוקק בשנת 1949 והקים באופן פורמלי את מערך המילואים, נועד לשקף מצב קיים, שבו יש להמשיך ולקיים צבא גם לאחר סיום מלחמת השחרור, ולכן מועד חקיקתו אינו משנה את תקופת הזכאות, כהגדרתה בחוק הקצבאות. המשיב הוסיף, כי אביו המנוח נהרג כשהיה בן 28, כלומר לא בגיל המתאים לשירות סדיר, וכן כי לאורך השנים הוכרה אמו כאלמנת מלחמה והוא הוכר כיתום.

    החלטת ועדת הערעור

  7. ביום 23.9.14 קיבלה ועדת הערעור (להלן – הועדה) את עמדת המשיב, וקבעה כי הוא זכאי לתשלום מענק הוני מכוח תיקון מס' 5 לחוק הקצבאות. הוועדה מצאה, כי המונח "שירות מילואים" הוגדר לראשונה בנוסחו הראשון של חוק שירות ביטחון, התש"ט-1949, שקבע בסעיף 7 בו, כי "יוצא צבא שנמצא כשר לשירות, והוא אינו בשירות סדיר, יהא נמנה עם כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל". תחולתו של החוק היא מיום 1.10.49, ולא נקבעה תחולה למפרע. הוועדה סברה, כי קיימת סתירה מובהקת בין הטענה, כי שירות מילואים כונן רק ביום 1.10.49, לבין ההגדרה של "התקופה המזכה" בחוק הקצבאות ככזו שתחילתה ביום 14.5.48. הוועדה ניתחה את דברי ההסבר לתיקון מס' 4 לחוק הקצבאות, הזכירה דברים שנאמרו מפי ח"כ דני דנון בישיבת הכנסת שבמסגרתה עבר תיקון מס' 4 בקריאה ראשונה וכן דברים שהושמעו בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והגיעה לכלל מסקנה, כי אלה מלמדים על כוונת המחוקק להחיל את התיקון לחוק הקצבאות מיום הקמת המדינה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ