אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 13023-09-14 משה נ' שמעון

ע"א 13023-09-14 משה נ' שמעון

תאריך פרסום : 13/10/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
13023-09-14
21/01/2015
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
המערערת:
רחל משה
המשיב:
אמנון מנשה שמעון
פסק דין
 

 

1.לפניי הודעת ערעור שהגישה המערערת על החלטת רשם בית משפט השלום (כב' הרשם אורי פוני) שניתן ביום 5.6.14, בו הורה בית המשפט לדחות את ההתנגדות לביצוע שטר, לחייב את המערערת בהוצאות בסך 2,500 ₪ וכן לבטל עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל המתנהל נגדה (שמספרו 03-11812-12-7).

 

2.המדובר בהתנגדות לביצוע צ'ק בסך 100,000 ₪ שנמשך מחשבון הבנק של המערערת ובעלה, המצוי בבנק דיסקונט, סניף ש"י עגנון בירושלים, ומועד פרעונו ביום 20.2.12. הצ'ק נמשך על ידי המערערת ונמסר למר ליאור ישראל, בעלים של חברת י.ל. קרניליאן ניהול פרויקטים (להלן: "הקבלן").

 

3.המערערת ובעלה התקשרו עם הקבלן לצורך ביצוע עבודות בנייה, אך הקבלן לא עמד בהתחייבויותיו, ובהמשך התברר שהקבלן נקלע לקשיים כלכליים. בעקבות זאת, הציע הקבלן בשלב מסוים לקבל צ'ק על סך 100,000 ₪ שישמש כערבון בחשבון הבנק שלו, לצורך הגדלת מסגרת האשראי שלו בבנק וכך יוכל להמשיך למשך כספים בכל שבוע לצורך תשלום משכורות לעובדיו. בעקבות זאת ניתן לקבלן שיק בסך 100,000 ₪ ל"מוטב בלבד" שפרעונו ביום 20.2.12, אלא שיום לאחר קבלת הצ'ק פנה הקבלן את המערערת ובעלה בטענה שלא מוכנים להגדיל לו את מסגרת האשראי ולפיכך ביקש שהצ'ק ייוותר פתוח, וצוין עליו "למוטב בלבד". כאמור, הקבלן לא עמד בהתחייבויותיו ולא סיים את עבודות הבנייה, אך העביר את הצ'ק נשוא הערעור אל המשיב.

 

4.בהחלטה מיום 25.4.12 הועבר הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בפני כב' הרשם אורי פוני, אשר קבע ביום 8.5.12 שהבקשה תידון במעמד הצדדים. דא עקא שלא התקיים דיון ענייני בהתנגדות, וביום 30.10.13 המליץ כב' הרשם כי כל צד יגיש את סיכומיו ותינתן החלטה על פי האמור בבקשה ובסיכומים. לטענת המערערת, ההחלטה ליתן הכרעה בתיק על סמך החומר שהוגש ומבלי שתיחקר חקירה נגדית, היא שגויה שכן התוצאה המשפטית הנובעת ממצב זה היא שכל האמור בתצהיר שהוגש מטעמה אינו שנוי במחלוקת.

 

5.המערערת טוענת, שכב' הרשם כלל לא התייחס לאמור בתצהירה, דבר המתחייב, ואף אם עשה זאת, הרי היה חייב לקבל את ההתנגדות, דבר שהיה מוביל למתן רשות למערערת להתגונן. משדן הרשם בהתנגדות ובהינתן שעליו להחליט האם לקבלה או לדחותה, עליו להפעיל את מערכת הכללים הקיימים הנוגעים למתן רשות להתגונן, היינו אין מקום לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן, אלא מספיק לעניין זה אם יש בטענה לכאורה כדי להצדיק את בירורה; הדיון בבקשה לרשות להתגונן אינה משפט ואף לא קדם משפט, וכל כולו נועד לבחינה ראשונית מוקדמת האם התצהיר וחקירת המצהיר מגלים עילה חוקית לכאורית שתשמש, אם תוכח, כתריס מפני התביעה. המערערת טוענת כי במקרה דנן, לא התקיימה חקירתה כאמור ומכאן שכל טענותיה בתצהיר נכונות; השופט אינו חייב להגיע למסקנה ברורה כי למבקש את הרשות להתגונן סיכוי טוב להצליח בהגנתו, ודי אם שוכנע שאם תתקבלנה ראיות הנתבע כמהימנות, אזי יש לו סיכוי הצלחה כלשהו; וכי על פי הפסיקה, אף אם נחלשת גרסת ההגנה באופן רציני כתוצאה מהחקירה הנגדית (אשר לא התקיימה כאמור במקרה דנן), אין מונעים רשות להתגונן אם קיימת אפשרות, ולו קלושה, שלאחר שמיעת הראיות יתברר שיש יסוד לטענות ההגנה.

 

6.המערערת מוסיפה וטוענת כי הרשם כלל אל נימק את החלטתו ולפיכך דין הערעור להתקבל, ולו מטעם זה בלבד.

 

7.בנוסף מעלה המערערת טענה לפיה טעה כב' הרשם בכך שבחר שלא לקיים דיון בהתנגדות, כאשר ציינה בסיכומיה בכתב את ההכחשות לגבי העובדות שהעלה המשיב ביחס לביצוע הצ'ק.

 

8.עוד טוענת המערערת כי טעה בית משפט השלום משלא התייחס לאמור בסיכומיה, באשר לכך שמדובר במקרה מובהק של כשלון תמורה, בתרמית מצד הקבלן ופעולה בניגוד למוסכם, כל זאת ביחס לצ'ק נשוא הערעור. עוד עולה, כי המשיב בחר להתנהל בחוסר תום לב ובניגוד מוחלט להוראות החוק ובעצם העובדה שבחר שלא לחקור את המערערת על תצהירה, הרי קיבל את האמור בו ככתבו וכלשונו והסכים לטענתה, כי מדובר בתרמית מצד הקבלן.

 

9.בנוסף טוענת המערערת, כי שגה בית משפט השלום משלא התייחס לאמור בסיכומי המערערת אודות סיחור הצ'ק ביום 9.1.12, כאשר במועד זה היה כשלון תמורה מלא מצד הקבלן, ובנוסף, עצם סיחור הצ'ק על ידי הקבלן מהווה שימוש אסור בו, שכן נעשה אגב מעילה חמורה באמון שניתן לו על ידי המערערת ובעלה, ותוך תרמית, שכן השתמש בו בניגוד מפורש להסכמות המפורשות הנוגעות למטרת מתן הצ'ק, היינו כערבון בחשבון הבנק שלו לצורך הגדלת מסגרת האשראי בבנק. בהקשר זה מפנה המערערת לפסיקה לפיה אם סוחר החליט לשמור את השטר בידיו עד הגיע מועד בו עליו לקיים את החוזה ולמסור את הממכר, ובהגיע המועד לא ביצע את המוסכם, אזי מוטלת עליו חובה להחזיר את השטר, ואם סיחר את השטר תוך הפרת החובה להחזירו, יש לראות זאת כמעילה באמון ורק אוחז כשורה זכאי להיפרע (ראה: ע"א 576/61 בראון נ' רוגוז'ינסקי, פ"ד טז 1460, 1464; ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליהו בן עליזה, פ"ד לח(4) 281).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ