אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 1079-14 רונן ואח' נ' אגן יצרני חימיקלים בע"מ

ע"א 1079-14 רונן ואח' נ' אגן יצרני חימיקלים בע"מ

תאריך פרסום : 26/07/2015 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1079-14
26/07/2015
בפני הרשם:
גלעד לובינסקי

- נגד -
המערערים:
1. אילה רונן
2. יעקב קליין
3. אולגה פלאום

המשיבה:
אגן יצרני חימיקלים בע"מ
החלטה

                                          

 

 

 

  1. לפניי בקשה מטעם המשיבה למחיקת ההליך שבכותרת מחמת איחור בהגשתו. עניינו של ההליך בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע הדוחה בקשה מטעם המערערים לאישור תובענה ייצוגית (להלן: פסק הדין). בפתח הדברים אציין כי הטיפול בהליך זה התעכב ועם הצדדים הסליחה.

 

  1. בהודעת הערעור, אשר הוגשה ביום 10.2.2014, צוין כי "פסק הדין לא הומצא למשרד ב"כ המערערים עד ליום זה". ואולם במסגרת בקשת המחיקה טענה המשיבה, בין היתר, כי הרישום במערכת "נט המשפט" מעלה שפסק הדין הומצא למערערים עוד ביום 17.12.2013, באמצעות כתובת דואר אלקטרוני של אחד מבאי כוח המערערים, ומשכך הערעור הוגש לאחר חלוף המועד הקבוע בדין.

 

  1. תגובתם הראשונה של המערערים לבקשת המחיקה הייתה לקונית ובלתי ברורה. משכך, הוריתי למערערים להגיש תגובה משלימה אשר תכלול התייחסות מפורטת לטענות שהועלו על ידי המשיבה, והם אכן עשו זאת. מן התגובה המשלימה, אשר נתמכה בתצהירים מטעם באי כוח המערערים, עולים הנתונים הבאים: (א) פסק הדין אכן הומצא למשרד באי כוח המערערים בלילה שבין ה- 17.12.2013 ל-18.12.2013, באמצעות הודעה שנשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני של עו"ד גל גורודיסקי; (ב) עו"ד גל גורודיסקי לא ידע אודות הודעת הדואר האלקטרוני האמורה ולא צפה בה, וזאת מאחר שהיא הועברה באופן אוטומטי לתיקיה נפרדת. ממילא אף לא הודיע אודותיה לעו"ד רם גורודיסקי, אשר על פי הנטען הוא, והוא בלבד, מטפל בהליך; (ג) הטעם לכך שכתובת הדואר האלקטרוני של עו"ד גל גורודיסקי מצויה במערכת "נט המשפט" הוא, ככל הנראה, שכתובת זו נמסרה במועד הצטרפותו למערכת לפני מספר שנים. עם זאת, הכתובת לא נמסרה ככתובת להמצאת כתבי בי דין בהליך מושא הערעור; (ד) לבאי כוח המערערים נודע לראשונה אודות פסק הדין ביום 1.1.2014, עם קבלת מכתב דרישה מטעם המשיבה לתשלום ההוצאות שנפסקו בגדרו.

 

           המערערים הוסיפו וביקשו, כי ככל שייקבע שהערעור הוגש באיחור, תינתן להם ארכה בדיעבד עד למועד הגשתו בפועל. בהתאם להחלטתי הגישה המשיבה תשובה לתגובתם המשלימה של המערערים ובה ציינה, בין היתר, כי היא מתנגדת למתן הארכה המבוקשת וזאת בהיעדר "טעם מיוחד" לכך.

 

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הערעור שלפניי אכן הוגש באיחור, כפי טענת המשיבה. עם זאת, סבורני כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את מחיקת הערעור מחמת האיחור האמור, וכי יש מקום למתן ארכה בדיעבד עד ליום ההגשה תוך חיוב המערערים בהוצאות. אפרט בקצרה את הטעמים העומדים בבסיס החלטתי.

 

  1. כפי שעולה מן האמור לעיל, אין למעשה מחלוקת שכתובת הדואר האלקטרוני אליה הומצא פסק הדין נמסרה על ידי עו"ד גל גורודיסקי בעת הרישום למערכת "נט המשפט". לכך מצטרפת העובדה, שכתובת זו הופיעה במערכת ככתובת להמצאת כתבי בי דין. בנסיבות אלה יש לצאת מנקודת הנחה כי הוגשה בקשה מתאימה להמצאת כתבי בי דין באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני האמורה, וכי בקשה זו השתרעה על כלל ההליכים בהם משמש עו"ד גל גורודיסקי כבא כוח (בין לבדו ובין ביחד עם באי כוח נוספים). הנטל להוכיח - ולמצער לטעון באופן חד משמעי - היפוכו של דבר, מוטל על המערערים (השוו, רע"א 4003/14 מלכה נ' סגלוביץ (19.8.2014)). נטל זה לא הורם.

 

           אף לא מצאתי ממש בטענת המערערים לפיה עו"ד גל גורודיסקי אינו מייצג בהליך זה. כך, שכן שמו רשום במפורש כאחד מבאי כוח המערערים בכתבי בי דין אשר הוגשו מטעמם לבית המשפט המחוזי (למשל ב"בקשה לצירוף ראיה" המצורפת כנספח 13 לבקשת המחיקה) ולבית משפט זה. על רקע האמור, ובשים לב להוראותיה של תקנה 497ה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתבקשת המסקנה כי פסק הדין הומצא למערערים כדין ביום 18.12.2013 באמצעות הדואר האלקטרוני. הגשת הערעור בוצעה איפוא לאחר חלוף פרק הזמן של ארבעים וחמישה ימים הקבוע בדין. משכך, נדרש אני  להכריע האם יש מקום למתן ארכה להגשת הערעור בדיעבד, כפי בקשת המערערים.

 

  1. כידוע, תנאי למתן ארכה להגשת הליך ערעורי הוא קיומו של "טעם מיוחד" לכך (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כאשר סיבת האיחור נעוצה באופן התנהלותו של בעל הדין או של בא כוחו - כבענייננו - הנטייה להיעתר לבקשה להארכת מועד תהא מצומצמת יחסית. עם זאת, אין מדובר בכלל נוקשה ושאלת קיומו של "טעם מיוחד" נבחנת על רקע מכלול נסיבותיו הפרטניות של המקרה והאיזון הראוי בין השיקולים השונים (ראו והשוו, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013); רע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (29.1.2002)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ