אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 1002/15 אורי שהרבני נ' פקיד שומה חיפה

ע"א 1002/15 אורי שהרבני נ' פקיד שומה חיפה

תאריך פרסום : 08/07/2016 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים
1002-15
06/07/2016
בפני השופט:
1. משנה נשיאה- א' רובינשטיין
2. י' דנציגר
3. ע' ברון


- נגד -
המערער:
אורי שהרבני
עו"ד דורון ליפשיץ
המשיב:
פקיד שומה חיפה
עו"ד עמנואל לינדר
פסק דין

 

השופטת ע' ברון:

 

  1.        האם יש לסווג כספים שמשך המערער, מר אורי שהרבני (להלן: המערער), מחברה שהוא בעל מניות מהותי בה – כפירעון הלוואת בעלים, כטענתו, שאז התקבולים אינם חייבים במס; או שמא כמשיכת דיבידנד, כטענת המשיב, פקיד שומה חיפה (להלן: המשיב), שאז יחויב המערער במס בשיעור של 25% בגין קבלתם. זו השאלה המונחת לפתחנו במסגרת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת הבכירה ש' וסרקרוג) ב-ע"מ 21320-08-12 מיום 24.12.2014, שדחה את השגות המערער על שומות שקבע לו המשיב בצו לשנות המס 2007 ו-2008 (להלן: שנות המס שבערעור).

 

העובדות הצריכות לעניין

 

  1.        ביום 3.2.2002 נערך הסכם בין חברת הכשרת היישוב אחזקות ביטוח בע"מ (להלן: המוכרת) לבין חברת נטלי סקיולייף אחזקות בע"מ (להלן: נטלי) תחת שמה הקודם – חברת משרל 2000 שירותי רפואה ובריאות (1998) בע"מ (להלן: ההסכם). על פי ההסכם, תמורת 1 ש"ח רכשה נטלי 100% מניות בחברת נטלי שירותי רפואה בע"מ, שהיתה באותה עת חברה בהפסדים (להלן: נטלי רפואה). עוד נקבע בהסכם (סעיף 4.2), כי המוכרת וחברת הכשרת היישוב בישראל בע"מ, שנמנית עם המוכרת באותה קבוצת חברות (להלן: הכשרת היישוב), ישקיעו בנטלי רפואה סכום של 25 מיליון ש"ח כפרמיה על חשבון הון מניות החברה (להלן: הסכום או הסכום המופקד). סכום זה נועד לשתי מטרות: 3.3 מיליון ש"ח יועדו לפירעון חוב של נטלי רפואה כלפי חברה בשם "רום-פון" (להלן: רום-פון); יתרת הסכום, קרי: סך של 21.7 מיליון ש"ח, תועבר לחשבונות הבנקים של נטלי רפואה לצורך כיסוי חובותיה לבנקים ולספקים – בתמורה לשחרור המוכרת ומי מהחברות בקבוצת הכשרת היישוב מערבויות שהן נתנו להתחייבויות נטלי רפואה.

 

           כעבור כחודש ימים, ביום 7.3.2002, תיקנו הצדדים את ההסכם כך שהסכום המופקד לא הוכתר עוד כהשקעה, כי אם כהלוואת בעלים (להלן: ההסכם המתוקן). עוד נקבע במסגרת תיקון ההסכם כי מיד לאחר ביצוע הוראות סעיף 4.2 – קרי: פירעון החוב לרום-פון, החזר החובות של נטלי רפואה לבנקים ולספקים ושחרור המוכרת והכשרת היישוב מערבויותיהן – כל זכויות המוכרת כלפי נטלי רפואה בקשר עם הלוואת הבעלים יומחו לידי נטלי, לרבות הזכות לפירעון הלוואת הבעלים.

 

  1.        בחודש אפריל 2003, במסגרת אסיפת בעלי מניות של נטלי נקבע כי היא תמחה את שזה עתה הוחלט שיומחה לה: כל זכויות נטלי בהלוואת הבעלים יועברו לידי שלושת בעלי המניות בחברת נטלי, בהתאם ליחס אחזקותיהם. עוד נקבע באותה אסיפה כי הסכום המופקד, בסך 25 מיליון ש"ח, לא ישוערך אלא יעמוד בערכו הנומינלי מיום מתן הלוואת הבעלים, כמופיע בספרי חברת נטלי; ומשמע, שפירעונה יהא פירעון של קרן ההלוואה בלבד. באותה העת, אחד מבעלי המניות של נטלי היה משה שהרבני, אחיו של המערער (להלן: משה), שהחזיק 48% ממניות נטלי. לטענת המערער, בין האחים היתה הסכמה כי מחצית ממניותיו של משה הוחזקו בנאמנות עבור המערער, כך עוד מאז הקמת חברת נטלי בשלהי שנת 1998. הסכמה זו מצאה ביטוי באסיפת בעלי המניות מחודש יוני 2003, עת שאושררה ההחלטה כי נטלי תמחה את זכויותיה בהלוואת הבעלים – לארבעת בעלי מניותיה ולא לשלושה; ובתוך כך צוין במפורש בפרוטוקול האסיפה כי לרשות המערער 22.5% ממניות החברה. שיעור אחזקה זה הופך את המערער ל"בעל מניות מהותי", בהתאם להגדרת המונח בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה). להשלמת התמונה, יצוין כי אך משנת 2006 הסכים המשיב לראות במערער בעל מניות בנטלי, שעה שרק אז עוגנה הסכמת האחים בשטר העברת מניות.

 

  1.       בשנת 2007 משך המערער מנטלי רפואה סכום של 168,118 ש"ח, כפירעון ראשון של חלקו היחסי בהלוואת הבעלים; ובשנת 2008 משך המערער סכום נוסף של 4,827,285 ש"ח. זאת לאחר שסוכם בין בעלי המניות, ובין נטלי ונטלי רפואה כי סכומים אלה מהווים פירעון של חלקו היחסי של המערער בהלוואת הבעלים (להלן יחד: התקבולים). יבואר כבר עתה, כי תקבולים המסווגים כפירעון של קרן הלוואה (להבדיל מאשר ריבית והצמדה, ככל שהלוואה נושאת כאלה) – לא מהווים הכנסה בידי המלווה, ומשכך אינם חבים במס. מאחר שהמחאת זכויות אף היא לא מהווה אירוע מס, הרי שתקבולים מסוג זה לא מהווים הכנסה גם בידי נמחה שזכות הפירעון הומחתה לו. על אף שהמערער סבר לטענתו כי זה המצב בעניינו, קרי שהתקבולים אינם חייבים בתשלום מס, החליטו בעלי המניות בנטלי כי "ראוי יהיה" לשלם עליהם מס רווח הון. בהתאם לכך, בדוחות שהגיש למשיב עבור שנות המס שבערעור – 2007 ו-2008 – הצהיר המערער על התקבולים כרווח הון מפירעון חלקו בהלוואת הבעלים, החייב במס בשיעור של 20% על פי סעיף 91(ב) לפקודה כנוסחו במועדים הרלוונטיים.

 

           במסגרת השומות שהוציא למערער, קבע המשיב כי תקבולים אלה חולקו מתוך רווחי החברה, ועל כן יש לסווגם כהכנסה מדיבידנד לפי סעיף 2(4) לפקודה, ולא כרווח הון כפי שהצהיר המערער. בהתאם, נדרש המערער לשלם בגין התקבולים מס בשיעור של 25% – הוא שיעור המס החל במועדים הרלוונטיים על הכנסה מדיבידנד לפי 125ב(2) לפקודה, ובהיות המערער "בעל מניות מהותי" בנטלי (ובהתאמה, גם בנטלי רפואה, כמוחזקת בבעלות המלאה של נטלי). יצוין כי המערער לא חלק על היותו "בעל מניות מהותי", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, כמי שהחזיק בשנות המס שבערעור ב-10% לפחות ממניות נטלי, ובאמצעותה במניות נטלי רפואה; אלא שהוא חלק על מקור החיוב במס.

 

  1.        המערער חלק על השומות שהוצאו לו והגיש למשיב השגה לפי סעיף 150 לפקודה. במסגרתה חזר בו מהצהרתו בדוחות המקוריים שלפיה מדובר ברווח הון החייב במס בשיעור של 20%, וגרס עתה כי התקבולים שולמו לו כהחזר הלוואת בעלים ומשכך כלל לא היה עליו לשלם מס בגינם. המשיב דחה את ההשגה וקבע כי אין לראות בתקבולים כפירעון חלקו היחסי של המערער בהלוואת הבעלים, שכן מקורה של ההלוואה הוא בכספים שהוזרמו לנטלי רפואה על ידי אחרים (המוכרת והכשרת היישוב), ולא על ידי המערער. המשיב קבע כי נטלי נהנתה מיתרון מיסויי הגלום ברכישת חברה בהפסדים בכך שקיזזה את ההפסדים הצבורים שהיו בנטלי רפואה בטרם רכישתה, עם רווחים שהופקו לאחר מכן. בסופו של יום – נותרו בנטלי רפואה רווחים, שמתוכם חילקה החברה את התקבולים למערער. משכך, חזר המשיב על הקביעה כי יש לראות בתקבולים הכנסה מדיבידנד לפי סעיף 2(4) לפקודה; ובהיותו של המערער בעל מניות מהותי בנטלי כאמור, חייב אותו המשיב בגינם במס בשיעור של 25%. כנגד החלטה זו, הדוחה את השגת המערער בקשר עם השומות שהוצאו לו לשנות המס שבערעור, עתר המערער לבית המשפט המחוזי בחיפה. עוד במסגרת הערעור השיג המערער על קנס הגירעון לשנות המס שבערעור שהטיל עליו המשיב לפי סעיף 191(ב) לפקודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ