אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע״א 7882/14 דוד אהרון נ' שלומי(סלמן) עובדיה

ע״א 7882/14 דוד אהרון נ' שלומי(סלמן) עובדיה

תאריך פרסום : 14/12/2014 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
7882-14
20/01/2014
בפני כבוד השופט:
נ׳ סולברג

- נגד -
המבקשים:
1. דוד אהרון
2. ט.ד השקעות השרון בע״מ
3. מכון סלינג טסט בע״מ
4. טובה אהרון

עו"ד עו״ד אירית ליברובסקי
המשיבים:
1. שלומי(סלמן) עובדיה
2. שבת(שבי) ברכה
3. טסט פיקס בע״מ

עו"ד עוה"ד רועי ויסמן ורון אביב

החלטה

  1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י׳ כהן,        ת״א 14־07־7909) מיום 28.9.2014, שניתן בהעדר הגנה. בפסק הדין נקבע בין היתר,                 ועל בסיס כתב התביעה, כי בטלים כל השעבודים שנרשמו לטובת המבקשים־הנתבעים            על זכויות החכירה של המשיב 1, שלומי עובדיה (להלן: שלומי), וכי על המבקשים            להעביר לשלומי את כל המניות המוחזקות אצלם במבקשות 3־2, ט.ד. השקעות השרון        בע״מ ומכון סלינג טסט בע״מ, שהוא מכון רישוי רכב באור־עקיבא (להלן: ט.ד                השקעות ומכון הרישוי, בהתאמה).

עיקרי העובדות וההליכים בבית המשפט המחוזי

  1. ענייננו בסכסוך מתמשך בנוגע להסכמים שנכרתו בין הצדדים במסגרת הפעלת      מכון הרישוי. הרקע לכריתת ההסכמים הוא מחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בנוגע           לפרעון הלוואה שניתנה על־ידי דוד ו־ט.ד השקעות לשלומי, לצורך הקמת מכון הרישוי.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 20.8.2013 (ת״א 09־8577-09) נקבע  כי יש לראות את ההסכם שכונה ״הסכם חדרה״ כהסכם מחייב בין הצדדים. על-פי  הסכם זה, שלומי יעביר %90 ממניותיו במכון הרישוי ל-ט.ד השקעות, 10% מהמניות יועברו לנאמנות, וכאשר שלומי יפרע את חובו לדוד ול-ט.ד השקעות הוא יהיה זכאי לקבל את המניות בחזרה. בפסק הדין (ובהחלטה נוספת לאחריו מיום 17.11.2013) נקבע שיעור החוב שעל שלומי (ויתר המשיבים) לשלם כדי לקבל את הבעלות במניות בחברת ט.ד השקעות ובמכון הרישוי. אעיר כי המבקשת 4, טובה אהרון (להלן: טובה), אשתו של דוד המחזיקה עמו בבעלות במניות ט.ד השקעות, לא הייתה צד לפסק הדין מיום 20.8.2013.         .

  1. על פסק הדין מיום 20.8.2013 הגישו שני הצדדים ערעורים, והם תלויים           ועומדים בבית משפט זה. בקשה לעיכוב ביצועו החלקי של פסק הדין, לפיה לא יועברו      המניות בחברת ט.ד השקעות לשלומי על אף שהאחרון שילם כבר את חובו (ובכך קיים            את פסק הדין מצדו), נדחתה בהחלטת בית משפט זה (השופט צ׳ זילברטל) ביום         20.1.2014.
  2. בעקבות פסק הדין מיום 20.8.2013, עתרו המשיבים לסילוק השעבודים          וההערות שנרשמו לטובת המבקשים על המקרקעין שעליו עומד מכון הרישוי (להלן: השעבודים), משום שסכום החוב שנקבע שולם במלואו. בהחלטתו מיום 26.1.2014              דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה מאחר שבפסק הדין לא ניתנה הוראה באשר          להסרת השעבודים, ונקבע כי ככל שהדברים לא יעשו בהסכמה, על המשיבים לנקוט     בהליכים נפרדים ״כדי להביא לביטול השעבודים, שעם תשלום החוב, כבר איבדו את   נפקותם״. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי ״ניתן היה לצפות שהדברים יתנהלו בין הצדדים   בלא צורך בהחלטות שיפוטיות, וברור, שצד הגורר את הצד שכנגד להליכים משפטיים מיותרים, יצטרר בסופו של דבר לשאת בהוצאות הכרוכות בכך״.
  3. ביום 3.7.2014 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקשים, לרבות נגד המשיבה 4,           בה עתרו לביטול השעבודים ולהעברת המניות בט.ד השקעות ובמכון הרישוי לידיהם.           כתב התביעה נמסר למבקשים ביום 6.7.2014, כך שהיה על המבקשים להגיש את כתב       הגנתם לא יאוחר מיום 21.9.2014. ביום 15.7.2014 התקיים דיון במעמד הצדדים            בבקשת המשיבים לסעדים זמניים. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום ליתן צווים       בנושא ביטול השעבודים, אולם ניתן צו מניעה זמני האוסר על טובה לבצע פעולות             כלשהן במניות החברות, ט.ד השקעות ומכון הרישוי. ביום 23.9.2014 הגישו המשיבים      בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, וביום 28.9.2014, משלא הגישו המבקשים כתבי             הגנה עד אותו מועד, ניתן פסק דין לפי הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה (ת.א -7909   07-14). בית המשפט המחוזי הצהיר על בטלות כל השעבודים שנרשמו לטובת המבקשים, וקבע כי על המבקשים להעביר לשלומי את כל המניות המוחזקות אצלם בחברות ט.ד השקעות ובמכון הרישוי. כמו כן, מונו כונסי נכסים לשם ביצוע הפעולות הדרושות לשם מחיקת השעבודים.

על פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 28.9.2014 הוגש ערעור מטעם המבקשים, ובמקביל הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שלפני.

  1. אציין כי בקשת המבקשים לביטול פסק הדין מיום 28.9.2014 נדחתה בהחלטה מיום 12.11.2014. בנימוקיו ציין בית המשפט המחוזי כי מאחר שלא הייתה מחלוקת על כך שכתב התביעה נמסר למבקשים, הרי שביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט המחוזי קבע כי כתב ההגנה לא הוגש במועד בשל שגגה שנפלה בתום לב אצל באת כוח המבקשים. עם זאת, נקבע כי אין למבקשים הגנה ראויה, שכן כל התנגדותם לביטול השעבודים, שהחיוב בגינם סולק, ולהעברת המניות נועדה, הלכה למעשה, להשיג את עיכוב ביצועו של פסק הדין מיום 20.8.2013, זאת לאחר שבקשת המבקשים לעיכוב ביצועו נדחתה על-ידי בית משפט זה בהחלטה מיום 20.1.2014. בכך, נקבע, התנהגותם של המבקשים ״אינה תמת לב, ויש בה מידה לא מבוטלת של שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. נראה לכאורה, שסיכויי ההגנה קלושים״. בית המשפט המחוזי המשיך ועמד על הנזק שעלול להיגרם למשיבים מחמת ביטול פסק הדין, מעצם העובדה שהשעבודים עלולים להפריע להם בניהול העסק ובהשגת מימון, ונוכח העובדה שכל עוד מניות מכון הרישוי מוחזקות אצל המבקשים, המשיבים אינם יכולים לפעול כבעלי השליטה במכון, ואף גורמים חיצוניים, הבודקים את תיק החברה במרשם החברות, מגלים שהמשיבים אינם בעלי השליטה בו. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

עיקרי הבקשה לעיכוב ביצוע

  1. לטענת המבקשים, סיכוייהם להצלחה בערעור הם גבוהים. המבקשים הדגישו כי טובה, המבקשת 4, כלל לא הייתה צד לפסק הדין מיום 20.8.2013 שעליו נסמכה התביעה בהליך שבענייננו, ולא ניתן לה יומה בבית המשפט. עוד נטען כי פסק הדין בהעדר הגנה ניתן בהתעלם מקיומו של ערעור תלוי ועומד על פסק הדין מיום 20.8.2013 בבית משפט זה. עוד הוסיפו כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב בהגשת התביעה שבענייננו, שהיא למעשה ערעור על פסק הדין האמור, שבו לא ניתן הסעד בדבר ביטול השעבודים (על אף שסעד זה נתבקש כבר בהליך שם). על סמך האמור, לשיטת המבקשים, על בית המשפט המחוזי היה לנקוט באמצעי פוגעני פחות ולאפשר להם להתגונן, אם גם באיחור, ותוך פסיקת הוצאות, באופן שלא ימנע מהם את הזכות לקבל את יומם בבית המשפט. המבקשים מוסיפים כי גם מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן הימנעות מעיכוב ביצוע פסק הדין תגרום להם לנזק רב.

הסרת השעבודים הרשומים לטובת המבקשים תותיר אותם בפני שוקת שבורה במידה ויתקבל ערעורם על פסק הדין מיום 20.8.2013, בקשר ליתרת החוב של המשיבים לדוד, אשר עומדת לטענתו על מיליוני שקלים. זאת, לאור מצבו הכלכלי הקשה של שלומי, המשיב 1, שהוביל אותו מלכתחילה לקחת את ההלוואה מדוד, ועל כן קיים חשש ממשי כי שלומי לא יוכל לעמוד בתשלום יתרת החוב המשמעותית. בקשר להעברת המניות שבבעלותה של טובה, הרי שתיגרם בשל כך פגיעה קשה בזכויותיה הקנייניות, מבלי שניתן לה יומה בבית משפט, וזאת במיוחד לאור החשש להברחת המניות מדוד למשיב 2, שבת ברכה. מנגד, לטענתם, למשיבים לא יגרם כל נזק, שהרי מלכתחילה התיק נקבע לדיון מהותי לגוף העניין, ולא ניתן בהליך הסעד הזמני אליו עתרו.

 

דיון והכרעה

 

  1. דין הבקשה להידחות. כידוע, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים. על המבקש את העיכוב מול הנטל להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל טובים המה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר בין שני השיקולים קיימת ״מקבילית כוחות״ במובן זה שחוזקו של האחד יכול לפצות על חולשתו של האחר (ראו, למשל, רע״א 2793/14 טייפון קבלנים בע״מ נ׳ הרשות לפיתוח כלכלי תל אביב-יפו בע״מ, פסקה 12 (11.8.2014)). בענייננו, סבורני כי שני השיקולים מוליכים לדחיית הבקשה.
  2. בטרם אגש לבחינת השיקולים האמורים בענייננו, אעמוד ראשית על ההבחנה            בין שני הליכים שונים (וההליך הערעורי לגביהם) הסובבים על עניין פסק דין שניתן בהעדר הגנה, ואשר המבחנים שיש להחיל לגבי כל אחד מהם שונים: ערעור על פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, ובקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה (ראו והשוו לע״א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ׳ סולל בונה בע״מ, חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א׳ גרוניס (6.4.2008) (להלן: עניין משרד הבינוי והשיכון)). הבחנה זו תהיה רלוונטית במיוחד לענייננו, שכן המבקשים נקטו אך בהליך הערעור על פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מיום 28.9.2014 (שבקשת עיכוב הביצוע שלפני הוגשה במקביל אליו), ולא הגישו בקשה לקבלת רשות לערער על ההחלטה לדחיית הבקשה לביטול מיום 12.11.2014.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ