אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 9678-08-14 שפרן ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח'

עת"מ 9678-08-14 שפרן ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 19/04/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי שבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
9678-08-14
22/10/2014
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
עותרים:
1. מיכל שפרן (שליט)
2. נילי שליט
3. יולוס גד אברהם
4. שילי קירשטיין (זקס)
5. יעקב עטר

עו"ד עמיר פיס
משיבים:
1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
2. עיריית ירושלים

עו"ד פיני ויקסלבוים
פסק דין
 

 

 

  1. לבית משפט זה הוגשה ביום 10.8.2014 העתירה שבכותרת. התבקש בעתירה לבטל הפקעה אשר בוצעה על ידי המשיבות ביום 16.2.1992 וזאת מכוח סעיפים 5 ו-7 לפקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור), 1943. לחלופין התבקש בית המשפט לצמצם את השטח שהופקע לתחום השטח שבפועל בוצעה בו סלילת דרך או טיפול נופי בשטח מוגבל יותר משטח ההפקעה המקורי. בעתירה נטען שההפקעה בוצעה בשעתו לצורך סלילת דרך בין ירושלים לגוש עציון אלא שלא היה צורך, כך נטען, להפקיע את כל השטח ועד היום לא נעשה שימוש בכולו אלא רק באופן חלקי. נטען גם שלא ניתנה לעותרים, שהם לפי הטענה בעלי המקרקעין, הודעה על ההפקעה לפי הפקודה. הם שמעו באקראי על ההפקעה. הפרסום של ההפקעה לא עונה על פרטי החוק וגם ההודעה על ההפקעה לפי הטענה לא נרשמה בלשכת רשם המקרקעין.

     

  2. עם הגשת העתירה התבקשו העותרים להבהיר בהחלטה מיום 26.8.2014, את מקור סמכותו העניינית של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה זו. כמו כן התבקשו העותרים להתייחס לקושי לכאורי של שיהוי משעה שמדובר בהפקעה שמשנת 1992 ומשעה שנתונים בחומר שצורף לעתירה מראים לכאורה ידיעה ותכתובות בנדון במועדים מוקדמים ביותר ביחס למועד הגשת העתירה לבית משפט זה.

     

  3. העותרת הגישה תגובה לבית המשפט שלפיה קיימת סמכות עניינית לדון בנדון ולחלופין התבקש להעביר את העתירה לבית המשפט המוסמך. ועוד נטען שלא מדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי היות שהמחדל של הרשות במימוש מטרת ההפקעה – הוא מחדל נמשך. המשיבים, בעמדתם, טענו שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בהליך וכן טענו שמדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי משמעותי.

     

  4. לאחר עיון במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא שאכן בית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה זו ודי בטעם זה כדי להביא למחיקתה. זאת, באין צורך להידרש לטענות בעניין השיהוי שבהן אוחזים כל אחד מן הצדדים; ובאין מקום גם להעביר את העתירה לבית המשפט המוסמך במתכונתה הנוכחית. אכן, העתירה הוגשה כאמור לעיל מכוח סעיפים 5 ו-7 לפקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור), 1943, והסעד שהתבקש בה הוא ביטול ההפקעה (במלואה או בחלקה). גם בתגובת העותרים להחלטתי הם שבו וטענו שהסעד המבוקש הוא סעד הצהרתי בעניין היקף ההפקעה. אלא שפרט 35 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000, שהוא הפרט הרלבנטי שאליו הפנו כל הצדדים שלפניי לעניין סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בעניין שלפניי, קובע במפורש את הנוסח הבא: "רכישה לצורכי ציבור – החלטה של רשות לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943". אין חולק, שהעתירה שלפניי לא הוגשה בהתייחס להחלטה של רשות שלפי סעיף 9א לפקודה. לפי העתירה עצמה לא ניתנה החלטה שכזו והיא גם לא צורפה לה.

     

  5. העותרים טענו אמנם, שהחלטת הרשות מושא העתירה נופלת לתוך סעיף 9 לפקודה. סעיף זה עוסק בסכסוכים בדבר פיצויים וזכות קנין. ומוסיפים העותרים וטוענים שלא ניתן להפריד את האמור בסעיף 9א לפקודת הקרקעות מהסמכות הכללית של סעיף 9 – היא הסמכות להפקיע מקרקעין. אין בידי לקבל טענה זו לצורכי קביעת גדרי הסמכות העניינית בהליך זה. סמכותו העניינית של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ברורה ומגודרת היא בסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים ופרט 35 הנזכר לעיל תוחם במדויק את סמכותו העניינית של בית משפט זה להחלטה לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות. סעיף 9א עניינו השגה על סכום הפיצויים בעד זכויות בקרקע, כאשר צוין סעיף 9א(3) עצמו שהוראות הסעיף יחולו "רק על סכסוך בעניין סכום הפיצויים כאמור בסעיף 9". המשמעות היא שהן מלשון פרט 35 לתוספת; והן מנוסח הפקודה עצמה, עולה שטענה נגד ההפקעה עצמה כפי שנטענה בעתירה וכנגד השימוש בסמכויות שלפי סעיפים 5 ו-7 לפקודה, אינן מצויות בסמכותו העניינית של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. מטעם זה, דין העתירה להימחק על הסף (ראו עוד רע"א 5664/04 מדינת ישראל נ' יואב בן גרא, פ"ד נט(6) 193).

     

  6. וכנזכר לעיל, לא מצאתי מקום להעביר את העתירה כפי המבוקש לבית המשפט המוסמך (כאשר העותרים ציינו בהקשר זה את בית המשפט המחוזי בירושלים, אך ראו פרשת בן גרא שלעיל, ומבלי שאביע בכך כל עמדה). כך הדבר, נוכח מתכונת העתירה כפי שהוגשה – כעתירה מינהלית; ובהמשך לפסיקה החלה בנדון בעניין אי העברת הליכים לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (וראו רע"א 3748/05 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שרת התקשורת (6.5.2005); עת"מ (ים) 471/05 שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ נ' מנכ"ל משרד התחבורה (26.7.2005); עת"מ (ת"א) 1365/06 אולשינסקי נ' עיריית ת"א יפו (7.12.2006)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ