אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' רשות ניירות ערך ואח'

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' רשות ניירות ערך ואח'

תאריך פרסום : 25/12/2017 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים ירושלים
8257-10-16
18/12/2017
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
עותרים:
התנועה למען איכות השלטון בישראל
עו"ד צ' מידד לוזון
עו"ד נ' אבן חן
עו"ד א' שחר
משיבים:
1. רשות ניירות ערך
2. עו"ד אופיר איל הממונה על חופש המידע ברשות ניירות ערך
3. הבורסה לניירות ערך בתל - אביב בע"מ

ש' כהן ועו"ד ל' וינבאום [בשם משיב 1-2 מפרלקיטות מחוז תל אביב אזרחי]
עו"ד פ' רובין/עו"ד ע' פליישר/עו"ד ל' שרעבי [בשם משיב 3]
פסק דין

 

 

בפניי עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק חופש המידע או החוק).

1. העותרת היא התנועה למען איכות השלטון בישראל (להלן – העותרת). העותרת פנתה אל המשיבה 1, רשות ניירות ערך (להלן - הרשות), בבקשה לפי חוק חופש המידע. המידע שהתבקש קשור להתנהלותה של המשיבה 3, הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (להלן – הבורסה), בנוגע לתהליך הקמתו של בניין הבורסה החדש (להלן – הבניין). עוד התבקש מידע הנוגע לפיקוח הרשות על מהלכיה של הבורסה בקשר להקמת הבניין. בעיקרו של דבר, מדובר במסמכים שנמסרו לרשות על ידי הבורסה, במסגרת פיקוחה של הרשות על הבורסה.

2. ביסוד בקשת העותרת עמדה טענתה כי בתהליך הקמת הבניין נפלו ליקויים אשר ישנו חשד כבד כי הם משקפים כשל ניהולי ופיננסי של העוסקים במלאכה בבורסה, כמו גם כשל בפיקוח על הבורסה מצד הרשות. בפרט טוענת העותרת לירידת ערך בסך 92.5 מיליון ₪ שהוכרה בדוחותיה הכספיים של הבורסה לשנת 2013, בגין הקמת הבניין. לטענת הבורסה, העותרת שוגה בהבנת מצב הדברים העובדתי ומשמעותו. לטענתה, "ירידת הערך" נובעת מכך שהבניין הותאם לצרכיה הייחודיים של הבורסה והנתונים עליהם מסתמכת העותרת אינם מלמדים על כך שנגרם לבורסה נזק כספי כתוצאה מהקמת הבניין.

3. טענות אלה מספקות רקע להליך. צדקתן לא התבררה לעיצומה. בירור כאמור גם חורג מגדריו של ההליך והסעדים המבוקשים בגדרו.

4. הרשות, באמצעות המשיב 2, הממונה על חופש המידע בה, נעתרה לבקשת העותרת באופן חלקי. לעותרת נמסרו שמות הדירקטורים שהיו חברים בוועדת הביקורת ובוועדת הבניין. כן נמסרו העתקים של כמה עמודים מתוך הדוח הכספי של הבורסה לשנת 2013, אשר לגישת הרשות מכילים את הפרטים המהותיים של הערכות השווי שנערכו ביחס לבניין.

5. מכאן העתירה, בגדרה התבקשה מסירת מלוא פריטי המידע שהתבקשו, דהיינו: פרוטוקולים ותאריכים של דיוני דירקטוריון הבורסה, ועדת הביקורת של הבורסה וועדת הבניין של הבורסה, בהם נדונו תהליכי רכישת הקרקע, הקמת הבניין והמעבר אליו; דוחות ביקורת שנעשו בעניינים אלו ובעניין חריגה בתזרימי המזומנים ששימשו לבניית הבניין והפסדים מירידת ערכו; הערכות שווי חיצוניות של שווי הבניין; שמות נציגי הרשות אשר נכחו באספות הכלליות ובישיבות דירקטוריון הבורסה וועדות המשנה שלו בחמש השנים האחרונות ופירוט ישיבות אלו.

6. במהלך הדיון בעתירה, חלה תמורה של ממש בעמדת הרשות. לכתחילה, התנגדה הרשות למסירת המידע המבוקש. בהמשך, בהודעה מיום 22.6.17 מסרה הרשות כי אין בדעתה לעמוד על התנגדותה להעביר את המסמכים שבידיה. הרשות ערכה גרסה "מושחרת" של המסמכים השונים שבידיה, בה נמחקו כל הפרטים שלשיטתה אינם רלוונטיים לנושא העתירה. עוד נמחקו שמות נציגי הרשות שהשתתפו בדיוני דירקטוריון הבורסה ושמות הדוברים בפרוטוקולים, כאשר לגבי האחרונים נותר תיעוד עצם נוכחותם באסיפה. נוכח התנגדות הבורסה להעברת החומר שבידי הרשות אף באופן זה, ביקשה הרשות כי יינתנו לה הוראות כיצד לנהוג בחומר.

7. העותרת הודיעה כי הצעת הרשות להעברת החומר ה"מושחר" מקובלת עליה, למעט בכל הנוגע להשחרת שמותיהם של נציגי הרשות שהשתתפו בישיבות דירקטוריון הבורסה. העותרת אינה מתנגדת להשחרת השמות בחילופי הדברים, אך עומדת על כך שייחשפו שמות הנציגים שנכחו בישיבות. הבורסה מתנגדת, כאמור, למסירת החומר, גם בגרסה ה"מושחרת".

8. המחלוקות העיקריות שנותרו להכרעה הן, אפוא, שתים: (א) העברת החומר ה"מושחר", לה מתנגדת הבורסה. (ב) חשיפת שמותיהם של נציגי הרשות שנכחו בישיבות הדירקטוריון, לה מתנגדת גם הרשות. אדון בעניינים אלה כסדרם. בהקדמת המאוחר אומר, כי בשתי המחלוקות האמורות, מקובלת עליי עמדת העותרת.

9. נקודת המוצא הנורמטיבית לדיון מצויה בחוק חופש המידע. החוק מעגן את זכותם של אזרחי המדינה ותושביה לקבל מידע מרשויות הציבור. סעיף 1 לחוק קובע כי "לכל אזרח או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית...", וזאת מבלי שהוא נדרש לציין את הטעם שבבסיס בקשתו (סעיף 7(א) לחוק). בבסיסה של הזכות לקבלת מידע מספר טעמים. ראשית, הזכות למידע נתפסת כחיונית לצורך מימוש הזכות החוקתית לחופש ביטוי והבעת דעה. שנית, היא מהווה תנאי להגשמתה של זכות הציבור לדעת. שלישית, היא משקפת את הרציונל הרואה את המידע המוחזק בידי רשויות הציבור כשייך לציבור, ואת הרשות המחזיקה במידע כנאמן עבור הציבור (עע"מ 7024/03 עו"ד גבע נ' גרמן (6.9.2006), בפסקה 12 לפסק דינה של כב' השופטת ע' ארבל).

10. לעיקרון חופש המידע סייגים הקבועים בדין (ראו עע"מ 1825/02 מדינת ישראל נ' איגוד בתי אבות - א.ב.א., פ"ד נט(3) 726 (2005)). סעיפים 8 ו- 9 לחוק מונים שורה של סייגים המצרים את גבולותיה של הזכות האמורה. לענייננו, רלוונטיים מספר סייגים, אשר יידונו בהמשך.

11. על רשות ציבורית המתבקשת למסור מידע על פי החוק לקבל החלטה העומדת באמות המידה של המשפט המנהלי, ובכלל זה סבירות ומידתיות (עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פ"ד ס(4) 217 (2006), בעמוד 249 לפסק הדין). החלטת הרשות נתונה לביקורת שיפוטית. בגדר זה, בית המשפט רשאי להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו העניין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין (סעיף 17(ד) לחוק; ראו עניין איגוד בתי אבות הנ"ל, פסקה 64 לפסק הדין).

12. על פי סעיף 13 לחוק, כאשר המידע המבוקש כולל פרטים על צד שלישי אשר מסירתם עלולה לפגוע בצד השלישי, רשאי הצד השלישי להתנגד למסירת המידע ולטעון שאין למסור את המידע "מכוח הוראות סעיף 9 או הוראות כל דין". מהוראה זו עולה כי הצד השלישי רשאי לבסס את התנגדותו על נימוקים החורגים מגדר הסייגים בחוק (עע"מ 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ' מנגל (15.11.2012), פסקה 8 לפסק דינו של כב' השופט נ' הנדל).

13. המידע המבוקש מתייחס לבורסה. מתבקשת בהקשר זה התייחסות למעמדה. הבורסה היא חברה פרטית, שבעלי מניותיה הם בנקים ובתי השקעות. עם זאת, לפעילותה של הבורסה ממד ציבורי, באשר מדובר בגוף במסגרתו מתקיים בפועל המסחר בניירות ערך. במצב הקיים, הבורסה היא אף בעלת מונופול על המסחר האמור, בהיותה הבורסה לניירות ערך היחידה במדינת ישראל.

14. חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך) מסדיר את מעמדה של הבורסה, לרבות התנאים בהם היא צריכה לעמוד, זכויותיה וחובותיה. בפסיקת בתי המשפט העליון נקבע כי "בפעולותיה במילוי התפקיד הציבורי שהוטל עליה בחוק יש לראות את הבורסה כ'רשות' הכפופה לדיני המשפט המינהלי" (ע"א 4275/94 ‎הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ‎ ‎נ' א' ת' ניהול מאגר הספרות התורנית בע"מ, פ''ד נ(5) 485 (1997), פסקה 17 לפסק הדין; ראו גם ע"א 1617/04 כים ניר שירותי תעופה בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (29.6.2008), פסקאות 16-15 לפסק הדין)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ