אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צ'רדין נ' משרד ראש הממשלה/נתיב

צ'רדין נ' משרד ראש הממשלה/נתיב

תאריך פרסום : 12/04/2022 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים ירושלים
7872-04-21
04/04/2022
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
העותר:
איליה צ'רדין
המשיב:
משרד ראש הממשלה/נתיב
פסק דין
 

עניינה של העתירה שלפניי בהחלטת המשיב לדחות את בקשת העותר לקבלת מעמד מכוח חוק השבות, התש"י-1950.

 

רקע כללי וההליכים

 

  1. העותר הוא אזרח רוסיה יליד 1972. העותר הוא בנה של סבטלנה מיאנץ, שנולדה בליטא בשנת 1945 (אמו של העותר). אמהּ של אמו של העותר, לידיה קוקושקין (סבתו של העותר) היתה נשואה ללב מיאנץ (לב מיאנץ). בהליך שלפניי לא היתה מחלוקת כי לב מיאנץ היה יהודי.

     

  2. טענת העותר היא כי לב מיאנץ הוא סבו, אביה של אמו, ומשכך העותר עצמו הוא זכאי שבות. עמדת המשיב היא כי העותר לא הציג הוכחות "חד משמעיות" לכך שלב מיאנץ היה אביה הביולוגי של אמו של העותר. זאת, משום שלב מיאנץ נישא לסבתו של העותר רק בשנת 1949, היינו מספר שנים אחרי לידת אמו של העותר, שרק אז עודכנו בתעודה הרלבנטית פרטיו כאביה של אֵם העותר. העותר הסביר כי הרישום נעשה אך באותה עת משום שאמו נולדה ללב מיאנץ ולסבתו מחוץ לנישואין ובעת שנולדה היה לב מיאנץ נשוי לאשה אחרת. עם זאת טען כי יש במסמכים שהציג כדי להוכיח במידה הנדרשת כי לב מיאנץ היה אביה של אמו.

     

  3. לב המחלוקת הוא האם עלה בידי העותר להניח תשתית מספקת לכך שלב מיאנץ – הסב הנטען – היה אביה הביולוגי של אמו.

     

  4. העותר הציג במהלך בחינת בקשתו מסמכים שונים לתמיכה בטענותיו. בכלל זה הציג רישומי לידה שנעשו בקשר ללידת אמו; מכתב רשמי מטעם רשויות מרשם האוכלוסין בליטא ביחס לרישום הלידה של האֵם; מסמכים רשמיים ממרשם האוכלוסין באוקראינה ביחס לגירושין של לב מיאנץ מאשתו הראשונה ולנישואיו סמוך לאחר מכן לסבתו של העותר; תעודת לידה חוזרת שהונפקה לאמו של העותר לאחר נישואים אלה; וכן צילום תולדות חיים של לב מיאנץ מתוך תיקו האישי בצבא ברית המועצות.

     

  5. בקשתו של העותר נבחנה על ידי נציגי המשיב ובהמשך על ידי מטה המשיב בירושלים. לכתחילה נדחתה בקשתו של העותר באורח לקוני בהודעות דוא"ל ובלא הנמקה או פירוט של ממש (למשל הודעות דוא"ל מימים 5.12.19, 23.2.20, נספחים ע/8 ו-ע/10 לעתירה).

     

  6. בעקבות זאת הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (עת"מ 32511-05-20, להלן: העתירה הראשונה). לאחר הגשת העתירה הראשונה וקודם לדיון בה הנפיקה הקונסוליה במוסקבה מכתב סירוב רשמי בו הודיעה לעותר כי בקשתו מסורבת מאחר שלא המציא מסמכים המעידים על זכאותו לפי חוק השבות (מכתב מיום 15.6.20, נספח מש/8 לתשובה). במכתב לא נכלל כל פירוט מעבר לאמור ולא הובאה בו כל הנמקה.

     

  7. ביום 27.12.20 התקיים דיון בעתירה הראשונה (פרוטוקול הדיון צורף כנספח ע/14 לעתירה שכאן). בדיון הועלו קשיים שונים בנוגע לעמדת המשיב. נציג המשיב אישר בדיון כי המחלוקת היחידה נסבה על השאלה אם לב מיאנץ – הסב הנטען – הוא אביה הביולוגי של אֵם העותר וכי ככל שכך יימצא, הרי שתקום לעותר זכאות לשבות (ע' 1, ש' 12-11); בהתאם הובהר כי הלכה למעשה אין טענה לגבי יהדותו של לב מיאנץ, הסב הנטען (ע' 1, ש' 18-16); במענה לשאלות השיב נציג המשיב כי המשיב אינו חולק על כך שרישומי הלידה שהציג העותר מהווים צילום נאמן של מסמכי המקור שנערכו בזמן אמת על ידי הרשויות בליטא וכי אין בפי המשיב טענה כי המסמכים אינם אותנטיים או אמיתיים (למשל, ע' 2, ש' 26 ואילך, ע' 3, ש' 6-4, ע' 3, ש' 20 ואילך). נציג המשיב הוסיף והבהיר לשאלת בית המשפט כי במידה והיה העותר מציג "ספר בית משותף" מהתקופה שסמוך לאחר לידת אמו של העותר שהיה מלמד כי לב מיאנץ התגורר באותה עת עם סבתו של העותר אז "זה היה שוקל לכיוון הרמת הנטל ומתן זכאות" (ע' 4, ש' 16-13). על רקע התמונה הכוללת העולה מהמסמכים שהוצגו, שלכך נוספו הדברים מהדיון, נדונו קשיים שונים ביחס לעמדת המשיב. בעקבות זאת ביקש המשיב להחזיר את בקשת העותר לדיון ולשם בחינה נוספת של כלל המסמכים שהוצגו ולשם מתן החלטה חדשה. העתירה נמחקה.

     

  8. ביום 17.3.21 ניתנה החלטתו החדשה של המשיב – היא ההחלטה נושא העתירה – בה נדחתה פעם נוספת בקשת העותר למעמד מכח חוק השבות (נספח ע/17 לעתירה, ההחלטה איננה נושאת תאריך; בגדרי העתירה הקודמת צוין שניתנה ביום 3.3.21). בהחלטה נקבע כי מכלול התיעוד שהוצג אינו מוכיח "חד משמעית" כי לב מיאנץ הוא אכן אביה הביולוגי של אמו של העותר. אף שההחלטה כוללת הנמקה מסוימת ומפורטת יותר, אין בה משום התייחסות, למצער ממשית, לחלק מהקשיים שהועלו בדיון בעתירה הראשונה.

     

  9. על החלטה זו הגיש העותר את העתירה שלפניי. המשיב הגיש כתב תשובה. כתב התשובה שהוגש מהווה, במידה רבה, חזרה – על פי רוב מילה במילה – על כתב התשובה שהוגש בעתירה הראשונה, תוך התייחסות חוזרת לעניינים שהובהר שאינם במחלוקת ובלא התמודדות עם חלק מהקשיים שהועלו ואשר עמדו בבסיס החזרת הדיון לבחינה נוספת.

     

    דיון והכרעה

     

  10. ס' 4א לחוק השבות מרחיב את מעגל הזכאים לשבות וקובע כי זכויותיו של יהודי זכאי שבות מוקנות גם לנכד של יהודי. הנטל הראשוני להבאת ראיות מספיקות לביסוס הזכאות מוטל על מבקש המעמד מכח שבות (תקנה 4 לתקנות השבות, התשט"ז-1956; וראו, למשל, בג"ץ 349/99 מקסימוב נ' משרד הפנים בפסקה 10 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' מצא (10.12.03)). נקבע כי מדיניות המשיב שלפיה על יהדותו של אדם לצורך שבות "יש ללמוד מתוך תעודה ציבורית, תמצית ממרשם האוכלוסין או העתק של מסמך מקורי" היא מדיניות סבירה (בג"ץ 2828/00 קובלסקי נ' שר הפנים בפסקה 10 לפסק דינו של כבוד הנשיא א' ברק (16.1.03); בג"ץ 4142/08 קוטיבשוילי נ' שר הפנים בפסקה ג' לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (6.10.08)). כאשר עמד המבקש בנטל הראשוני והוכיח לכאורה את זכאותו – למשל על בסיס תעודות ציבוריות, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין או העתק נאמן ממסמך מקורי – תקום לו "חזקת זכאות". זו תתגבש לכדי זכות אופרטיבית בהעדר ראיות מינהליות שתעוררנה לפחות חשד מבוסס ביחס לזכאות (עניין מקסימוב, שם; בג"ץ 242/16 אבבה נ' רשות האוכלוסין וההגירה בפסקה 10 לפסק דינו של כבוד השופט ע' גרוסקופף (13.8.18)). אשר לבחינת התקיימות התנאים לצורך שבות, ובכלל זה קשרי המשפחה המנויים בס' 4א לחוק, נמצא כי "על 'רמת הפיקוח... להיות, מטבע הדברים, הדוקה יותר ומידת הראיות הנדרשת צריכה להיות גבוהה יותר' מרמת הבדיקה לצורך רישום במרשם האוכלוסין" (בג"ץ 2503/05 ברושצ'ר נ' משרד הפנים בפסקה 9 לפסק דינו של כבוד הנשיא א' ברק (26.10.05; וראו גם בג"ץ 2041/07 פפוציה נ' שר הפנים בפסקה ח' לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (11.5.08)). המשיב רשאי להסתמך בהחלטתו על אנשי המקצוע של נתיב, לשכת הקשר, להם ניסיון בבחינת בקשות למתן מעמד מכח שבות (למשל, בג"ץ 265/07 עבו נ' השר לבטחון פנים בפסקה 13 לפסק דינו של כבוד השופט י' עמית (16.6.11); עע"מ 6425/20 איוונוב נ' שר הפנים בפסקה 13 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז (16.12.21)). החלטת המשיב באשר לזכאות מכח שבות היא החלטה מנהלית. ככלל, לא יחליף בית המשפט את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו ולא יתערב בהחלטתה (למשל, בג"ץ 5345/13 קסהון נ' משרד הפנים בפסקה י"ט לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (27.3.17)). עם זאת, גם החלטה כאמור כפופה לביקורת שיפוטית. על המשיב להפעיל את שיקול דעתו באורח סביר, על יסוד ראיות מינהליות ותוך מתן משקל ראוי לראיות שלפניו (בג"ץ 708/06 גורסקי נ' משרד הפנים בפסקה 10 לפסק דינה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה (23.9.07)). מקום בו לא פעל המשיב כראוי או שנפל בהחלטתו פסול משפטי או שזו חורגת ממתחם הסבירות, יוכל בית המשפט להתערב (שם).

     

  11. נתתי דעתי לכלל טענות הצדדים לאור אמות המידה שנזכרו לעיל. במכלול הנסיבות סבורני כי החלטת המשיב אינה יכולה לעמוד וכי דין העתירה להתקבל.

     

  12. בחינת מארג המסמכים והראיות המינהליות שהובאו לפני המשיב מביאה למסקנה כי העותר הניח תשתית ראייתית ברמה הנדרשת לכך שלב מיאנץ – הסב הנטען – היה אביה של אמו של העותר. אכן, הדברים לא נרשמו כך באורח מלא בעת לידת אמו של העותר. זאת, כפי הנראה משום שבאותה עת היה לב מיאנץ עדיין נשוי לאשה אחרת. פרטי הרישום הושלמו סמוך לאחר גירושיו מהאשה האחרת ונישואיו לסבתו של העותר. תימוכין לכך עולים כבר מרישום הלידה הראשון שנעשה, שלכך מצטרפות אינדיקציות תומכות נוספות מזמן סמוך לאחר מכן.

     

    נפרט.

     

  13. אין חולק כי לב מיאנץ היה נשוי בתחילה לסופיה קוגן, אשתו הראשונה, וכי השניים התגרשו ביום 11.8.49 (ראו, תמצית רישום הגירושין נושאת חותמת משרד המשפטים של אוקראינה, הלשכה לרישום אוכלוסין, נספח מש/4 לתשובה ונספח ע/21 לעתירה אליו צורף גם תרגום). פחות משבועיים לאחר מכן, ביום 23.8.49, נישאו לב מיאנץ ולידיה קוקושקין, סבתו של העותר, אֵם אמו (ראו תמצית רישום נישואין נושאת חותמת משרד המשפטים של אוקראינה, הלשכה לרישום אוכלוסין, נספח מש/5 לתשובה, ונספח ע/22 לעתירה אליו צורף גם תרגום).

     

  14. אמו של העותר נולדה ביום 14.9.45. במועד לידתה, כעולה מהאמור לעיל, לב מיאנץ לא היה נשוי לסבתו של העותר, אֵם אמו. כפי הנראה בשל כך לא נרשם לכתחילה כאבי אמו של העותר. עם זאת, התמונה העולה מכלל המסמכים שהוצגו תומכת בטענה כי חרף האמור היה לב מיאנץ – הסב הנטען – אביה של אֵם העותר.

     

  15. רישום לידה (מספר סידורי 2198)

     

    העותר הציג העתק צילומי של מסמך "רישום לידה" של אמו של העותר (נספח ע/18 לעתירה והתרגום שם). מדובר במסמך של "הלשכה לרישום אוכלוסין" של ברית המועצות לשעבר. המסמך נערך סמוך אחרי לידת אמו של העותר, ובהתאם לכללי הרישום שנהגו באותם זמנים (ראו דברי נציג המשיב, ע' 3, ש' 11-7 לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה).

     

    ברישום הלידה צוינו במקום המיועד לכך מלוא פרטיה של האם היולדת – היא סבתו של העותר, ובכלל זה שמה ושם משפחתה. כמו כן נרשמה כתובת מגוריה, ברח' קרנטו 20 מס' 11 בעיר קאונס (שבליטא). במקום המיועד לפרטי האב נותרו מרבית השורות ריקות. כל שצוין הוא שמו הפרטי של האב – "לב".

     

    מסמך רישום הלידה כולל גם מקום המיועד לרישום פרטי "המודיע" – היינו פרטיו של מי שהודיע ללשכת הרישום על דבר הלידה (כשבידו אישור מבית היולדות, ע' 2, ש' 10-8 לפרוטוקול נספח ע/14 לעתירה). במקום המיועד לפרטי "המודיע" צוין השם לב מיאנץ, שכתובתו ברח' קרנטו 20 מס' 11 בעיר קאונס, לצד מספר תעודת הזהות שלו.

     

    מה עולה אפוא מרישום הלידה הנדון?

     

    שמו הפרטי של אביה של אֵם העותרת – לב – תואם את שמו של הסב הנטען – לב מיאנץ. הסב הנטען הוא שצוין כמי שדיווח בעצמו ללשכה לרישום אוכלוסין על הלידה. כתובתו של הסב הנטען זהה לחלוטין לכתובת שנרשמה ככתובתה של היולדת, אֵם אמו של העותר. יש באמור כדי לתמוך בטענה כי לב מיאנץ, הסב הנטען, התגורר באותה עת יחד עם סבתו של העותר וכי היה אביה של אמו.

     

    ודוק: מדובר במסמך רשמי שנעשה על ידי הלשכה לרישום אוכלוסין, היא האמונה על רישום לידות. המשיב הבהיר במפורש כי אין בפיו טענה שהמסמך שהוצג אינו מסמך אמיתי או אותנטי (ע' 3, ש' 22-20, לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה). יתרה מזו, רשויות מרשם האוכלוסין בליטא אישרו את דבר קיומו של רישום הלידה הנדון, על הפרטים שבו, וכי זה נעשה סמוך למועד הלידה, וזאת במכתב רשמי משנת 2017 (ראו האישור נספח מש/2 לתשובה; נציג המשיב אישר את האמור ואישר וכי בהתאם לאישור משנת 2017 רישום הלידה הנדון נערך סמוך אחרי לידת אמו של העותר בהתאם לכללי הרישום שנהגו באותם זמנים, ראו ע' 3, ש' 11-7 לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה; יוער כי נציג המשיב הסביר כי רישומי הלידה נכרכים בספר הנשמר בלשכת הרישום ומשכך אין אפשרות להציג רישום לידה במקור וניתן להציגם אך באמצעות צילום, וממילא אין בכך שהוצג צילום כדי לגרוע ממה שהוצג, ע' 3, ש' 22-20, לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה).

     

    יוער עוד כי במענה לשאלת בית המשפט הסביר נציג המשיב כי פרטי הכתובת ברישום הלידה, ובכלל זה פרטי כתובתו של "המודיע", נעשים על יסוד דרכון פנים – הוא המקבילה לתעודת זהות (ע' 4, ש' 24-23 לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה). ככל שכך, נראה כי גם בהתאם לרישומים המשמשים בסיס להנפקת דרכון הפנים התגוררו לב מיאנץ וסבתו של העותר באותה הכתובת.

     

  16. כפי שראינו לעיל, בעת לידת אמו של העותר היה לב מיאנץ נשוי לאשה אחרת. בשנת 1949 התגרש מאשתו הראשונה וכשבועיים לאחר מכן נישא לסבתו של העותר. זמן קצר לאחר מכן, נערך רישום לידה מתוקן לאמו של העותר. למסמך זה נידרש עתה.

     

  17. רישום לידה (מספר סידורי 2197)

     

    העותר הציג העתק צילומי של מסמך "רישום לידה" נוסף של אמו של העותר (נספח ע/20 לעתירה והתרגום שם). אף כאן מדובר במסמך של "הלשכה לרישום אוכלוסין" של ברית המועצות לשעבר.

     

    רישום הלידה שכאן נסמך על רישום פרטי הלידה מסמוך ללידה ובזמן אמת שלכך התווספו עתה פרטים נוספים (הסברי נציג המשיב, ע' 2, ש' 32-30 לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה). כך, הוספו במקום המיועד לפרטי האב, לצד השם הפרטי "לב" שצוין לכתחילה, יתר הפרטים ובהם שם המשפחה "מיאנץ" ופרטים נוספים (שאין מחלוקת שהם תואמים את פרטיו של לב מיאנץ). לשם משפחתה של סבתו של העותר, היא היולדת, הוסף השם "מיאנץ" ושם המשפחה של הילודה, אֵם העותר, תוקן בהתאם ל"מיאנץ" תוך מחיקת השם הקודם עליו נמתח קו.

     

    עדכון רישום הלידה נעשה לשיטת המשיב עצמו בשנת 1949, היינו סמוך לאחר נישואיהם של לב מיאנץ וסבתו של העותר (למשל, ס' 6(ב) להחלטה ע/17; ראו גם ע' 2, ש' 30 ואילך לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה, שם ציין נציג המשיב כי השינויים נעשו בין 1949 ל- 1952, "ככל הנראה בשנת 1949"; וראו גם ההערה בכתב יד בראש הרישום המתייחסת, בין השאר, לתעודת הנישואין משנת 1949).

     

    ודוק: גם כאן מדובר במסמך רשמי שנעשה על ידי הרשויות המוסמכות לכך. גם כאן לא העלה המשיב כל טענה כי המסמך שהוצג אינו מסמך אמיתי או אותנטי. לשאלת בית המשפט הבהיר כי "אני לא חולק על כך שהרישום 2197 הוא רישום מקורי" שנערך לכתחילה בזמן אמת כאשר במועד מאוחר יותר, בסביבות 1949, תוקן להוספת פרטי לב מיאנץ כאביה של אֵם העותר (ע' 2, ש' 25 – ע' 3, ש' 6, לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה). יתרה מכך, ביום 15.8.52 הונפקה לאמו של העותר תעודת לידה חוזרת בה מצוינים באורח מלא פרטי הוריה, ובהם פרטיו של לב מיאנץ כאביה, וזאת על יסוד רישום הלידה הנדון כעת שמספרו מצוין בתעודה (נספח מש/3 לתשובה). היינו, מדובר ברישום לידה המצוי אצל הרשויות המוסמכות שאף הנפיקו תיעוד בהסתמך עליו.

     

    לשלמות התמונה יוער כי בכתבי התשובה הצביע המשיב על כך שמספריהם הסידורים של רישומי הלידה שנדונו לעיל – 2198 ו- 2197 – אינם זהים אף שהם צריכים להיות זהים בהתאם לשיטת הרישום שנהגה אז (עיון מדוקדק ברישום הלידה 2198 יכול ללמד, אולי, שלכתחילה נרשם בו המספר 2197). אלא שלא באה כל טענה על יסוד ההבדל האמור. עניין זה לא נזכר, ולוּ ברמז, בהחלטה או בהנמקה. גם לפניי לא טען המשיב כי אין לסמוך על הרישומים או כי הדבר גורע ממהימנותם או ממשקלם. להיפך, בדיון השיב כי לשיטת המשיב מדובר במסמכים המתעדים רישומים מקוריים שנעשו באורח תקין ובזמן אמת ושאין בפיו טענות כי אינם אמיתיים או אותנטיים. הרישומים מצויים בידי רשויות מרשם האוכלוסין בליטא שהפנו אליהם או הסתמכו עליהם לצורך הנפקת תיעוד בהמשך. משכך, אין במספור הסידורי האמור כדי לשנות.

     

  18. סיכום ביניים: התמונה העולה מרישומי הלידה הרשמיים שהוצגו מעלה כי אכן לכתחילה בעת הלידה בשנת 1945 לא נרשמו מלוא פרטי הסב הנטען – לב מיאנץ – כמי שהוא אביה של אֵם העותר. עם זאת, נרשמו פרטים מסוימים ובכלל זה שמו הפרטי, העובדה שהסב הנטען הוא שהודיע בעצמו ללשכה לרישום אוכלוסין על הלידה והזהות המוחלטת בין כתובתו לכתובתה של היולדת, סבתו של העותר, שיש בהם משום תמיכה לטענות העותר. בהמשך, בשנת 1949, לאחר שהסב הנטען התגרש מאשתו הראשונה ונישא לסבתו של העותר, עודכנו הפרטים כך שהסב הנטען נרשם במרשמים הרשמיים כאבי אמו של העותר, ועל יסוד האמור הפיקו הרשויות תעודת לידה עדכנית לאם.

     

  19. המשיב אינו חולק על כך שיש במסמכים שהציג העותר משום תמיכה לטענתו כי לב מיאנץ היה אביה של אמו (למשל, ס' 6(ה) להחלטה נספח ע/17 לעתירה).

     

    אולם, לשיטתו לא די באמור בהעדר "הוכחות חד משמעיות" לכך שלב מיאנץ היה אביה הביולוגי של אם העותר (ס' 6(א) ו-6(ה) להחלטה). לא הוברר מה הבסיס לאמת המידה שהציב המשיב ולדרישה להוכחות חד משמעיות. גם אם נדרש המשיב לבדיקה והקפדה אין בכך כדי ללמד כי הרף הראייתי הנדרש הוא להוכחה חד משמעית. הרי גם רישומו של אדם לכתחילה כאביו של יילוד, או כבעלה של היולדת, אינו מהווה הוכחה חד משמעית לאבהות ביולוגית.

     

    למעשה המשיב עצמו, אגב הליך בחינת בקשתו של העותר, לא סבר כי נדרשת הוכחה מעין זו ונכון היה להסתפק בתמיכה נסיבתית לנטען. כך, התבקש העותר להשלים מסמכים המעידים על קשר עם הסב הנטען בסמוך לתאריך לידתה של אמו של העותר, "חיים משותפים למשל" (ראו הודעת דוא"ל מיום 5.12.19, נספח ע/8 לעתירה). לפניי הסביר נציג המשיב כי העותר התבקש להציג אינדיקציות לחיים משותפים בסמוך ללידת אמו. בהקשר זה ציין, למשל, "ספר בית משותף" שהוא תיעוד שערכו השלטונות ביחס לשמות הדיירים שהתגוררו בדירות בערים, ואשר התעדכנו מעת לעת בהתאם לשינויים שנעשו. נציג המשיב הסביר כי הרישומים בספר כאמור הם בבחינת מסמך תומך, נלווה ומשלים שיכול לסייע למבקש להוכיח זכאות אף שמעמדו אינו כשל מסמכים רשמיים הנשמרים בארכיונים סגורים (ע' 3, ש' 27 – ע' 4, ש' 11 לפרוטוקול הדיון בעתירה הראשונה, נספח ע/14 לעתירה). בהמשך הוסיף "כאשר בית המשפט שואל אותי האם במידה והיו מציגים לנו ספר בית משותף מהתקופה שסמוך לאחר הלידה, ספטמבר-אוקטובר 45', שממנו היה עולה שהסב הנטען חי עם סבתו של העותר (קוקושינה) אני משיב שבמצב כזה זה היה שוקל לכיוון הרמת הנטל ומתן זכאות, זה היה בכיוון חיובי" (שם, בע' 4, ש' 21-18; וראו האמור בס' 20 לכתב התשובה לפיו ספר הבית שהוצג מהשנים 1958-1955 אינו סמוך די הצורך למועד הלידה).

     

    בהחלטת הסירוב שניתנה לאחר העתירה הראשונה ציין המשיב כי אין ולא הוצגו הוכחות כלשהן לחיים משותפים כאמור עם הסב הנטען לב מיאנץ (ס' 6(ב) להחלטה). אלא שבכך התעלם המשיב מהתמונה העולה מרישומי הלידה שהוצגו ובפרט מכך שבזמן אמת נרשם לב מיאנץ כמי שדיווח על לידת אמו של העותר וכמי שכתובת מגוריו באותה עת זהה לכתובת מגוריה של היולדת, סבתו של העותר. מדובר כאמור במסמכים רשמיים מזמן אמת התומכים בכך שהסב הנטען התגורר באותה עת עם סבתו של העותר וקיים עמה חיים משותפים. המשיב עצמו הסביר כי רישומי הכתובת נעשים על יסוד דרכון הפנים, היינו תואמים את רישומי מרשם האוכלוסין. נציג המשיב הסביר בדיון כי אינדיקציה לחיים משותפים במועד הלידה יכולה היתה להטות את הכף. הקושי האמור חודד והודגש בדיון בעתירה הראשונה. בין היתר על רקע האמור ביקש המשיב לקיים בחינה מחודשת. אלא שגם לאחריה לא באו לעניין זה מענה או התייחסות כלשהם, לא כל שכן מענה או התייחסות ממשיים. לא נטען כי אין ברישומים כדי להעיד על חיים משותפים (וראו ההתייחסות הלקונית בס' 32 לכתב התשובה). לא הוברר מדוע אין להביא בחשבון תמיכה כאמור לחיים משותפים העולה מרישומים רשמיים מזמן אמת ומדוע זו נופלת מרישומים בספר בית משותף. התעלמות המשיב מעניין זה מקימה קושי.

     

    בנסיבות העניין, סבורני כי די בעולה מהמסמכים שהציג העותר, ובכלל זה רישומי הלידה על התמונה הכוללת העולה מהם, כדי להרים את הנטל הראשוני המוטל על העותר ולהקים לו חזקת זכאות. משלא הובאו ראיות מינהליות המקימות חשד מבוסס באשר לזכאות, לא הונחה תשתית מספקת להחלטת הסירוב.

     

    מכל מקום, המשיב לא התייחס לתמונת המגורים המשותפים העולה מרישום הלידה, אף שלשיטתו שלו חיים משותפים הם עניין בעל משקל שיש בכוחו להטות את הכף. העדר התייחסות לנתון רלבנטי ואי מתן משקל לו פוגמים בהחלטה וחותרים תחת סבירותה.

     

  20. תולדות חיים של לב מיאנץ מתיקו האישי בצבא ברית המועצות

     

    העותר הציג לתמיכה בטענותיו גם העתק צילומי של תולדות חיים של הסב הנטען – לב מיאנץ – כפי שמופיעים בתיקו האישי בצבא ברית המועצות. לב מיאנץ מציין שם כי התגרש מאשתו הראשונה שממנה יש לו בת בשם לריסה, וכי הוא נשוי ללידיה קוקושקין, היא סבתו של העותר, "ממנה יש לי בת סבטלנה, ילידת 1945 [היא אמו של העותר] ובת אירינה, ילידת 1947, המשפחה מתגוררת יחד איתי ..." [קו תחתי הוּסף]. בעמוד נוסף מובאים פרטים ביחס לתאריכי הלידה ותעודות הלידה של אֵם העותר ואחותה כמו גם לתאריכי הגירושין מהאשה הראשונה והנישואין לסבתו של העותר (נספח ע/19 לעתירה, שם צורף תרגום; הצדדים אישרו כי חרף טענות נוספות שהעלו, מעבר לתרגום שצורף לא הובא לפני בית המשפט דבר בהקשר זה, ע' 1, ש' 17-10 לפרוטוקול הדיון מיום 7.11.21).

     

    האמור במסמך תולדות החיים משתלב בתמונה הכללית ויש בו משום תמיכה לכך שלב מיאנץ הוא אביה של אֵם העותר, המתוארת כבתו מנישואיו לסבתו של העותר. המשיב ציין בהחלטתו כי אזכור בנותיו של לב מיאנץ בתיקים האישיים אינם הוכחה לקשר ביולוגי דווקא (ס' 6(ג) להחלטה, נספח ע/17 לעתירה). הדברים הועלו באורח סתמי ובלא כל הסבר. זה לא הרושם העולה מהכתוב. בכתב התשובה הצביע המשיב על אי התאמות מסוימות בעיקר בנוגע לתאריך הגירושין שנזכר במקום אחד (ס' 16(ו) ו-41 לכתב התשובה). מכך ביקש ללמוד שאמינות הרישום נמוכה ביותר. אינני משוכנע כי אי התאמה בתאריך יש בה כדי לחתור תחת מהימנות הרישום בדבר היות אֵם העותר בתו של לב מיאנץ. המשיב עמד גם על קושי להתחקות אחר חתימותיו של לב מיאנץ (ס' 17 לכתב התשובה, וכן ע' 2, ש' 14-12 לפרוטוקול הדיון מיום 7.11.21, אף שעניין זה לא נזכר בהחלטה). באופן כללי הוסבר כי מדובר במסמך אישי הנשמר במשרד ההגנה הרוסי אשר ניתן לצלמו בלבד (ס' 41 לכתב התשובה). לצד זאת לא נטען כי מדובר במסמכים שאין ליתן להם כל משקל.

     

    אכן, תולדות חיים אינם בבחינת מסמכים רשמיים או תעודות ציבוריות. לצד זאת, יכול להיות להם משקל מסוים, בבחינת דבר מה נוסף, לתמיכה בטענות העותר.

     

  21. הערה ביחס לדודתו של העותר

     

    לסבתו של העותר היו שתי בנות: אמו של העותר, ילידת 1945 ואירינה, ילידת 1947, דודתו של העותר ואחות אמו (הדודה). שתיהן, לפי הנטען, בנותיו של לב מיאנץ, שנישא כאמור לסבתו של העותר בשנת 1949 ולאחר לידתן.

     

    הדודה קיבלה מעמד מכח שבות ועלתה לישראל בשנת 1990. זאת כפי הנראה לאחר שהוכרה זכאותה כבתו של לב מיאנץ.

     

    בהחלטה בעניינו של העותר ציין המשיב ביחס לדודה כי כיום לא היתה מצליחה להוכיח זכאות ו"אולי" אף היתה מסורבת בגין הצגת מסמכים לא אמינים (ס' 6(ד) להחלטה, נספח ע/17 לעתירה, וראו התייחסות בס' 16(ג) לכתב התשובה). המסמכים בעניינה של הדודה לא צורפו לתשובת המשיב באורח המקשה לבחון את הדברים.

     

    לכתחילה, נראה כי ההחלטה להכיר בזכאות הדודה דווקא יכולה לספק תמיכה מסוימת לטענות העותר ולכך שאמו – כמו אחותה – היא בתו של לב מיאנץ. קשה ליתן משקל ממשי לטענות המשיב כי כיום "אולי" לא היתה מתקבלת בקשת הדודה, זאת בלא שהוצגו באורח ממשי המסמכים או הטעמים לנטען. מכל מקום, אין בטענות אלה של המשיב כדי לגרוע ממה שהוצג על ידי העותר בקשר לאמו.

     

  22. הכרת אבהות מאוחרת?

     

    בכתב התשובה טען המשיב כי משחלפו כארבע שנים מיום לידת אֵם העותר ועד לתיקון רישום הלידה בו נרשם לב מיאנץ כאביה, ומאחר שלא קיימת בדיקת רקמות להוכחות הקשר הביולוגי בין אֵם העותר ללב מיאנץ, לא ניתן להיעתר לבקשת העותר (ס' 40 לכתב התשובה). המשיב סמך טיעונו על נוהל עבודה פנימי שהוצג באורח חלקי בתשובה (הדברים לא נזכרו, למצער לא באורח ממשי בהחלטת הסירוב עצמה). המשיב ציין כי מדובר בנוהל פנימי מסווג שלא ניתן למוסרו (ס' 35 לכתב התשובה). העותר העלה טענות בהקשר זה. הדברים לא התבררו עד תום.

     

    כך או כך, אין באמור כדי לשנות בנסיבות העניין.

     

    זאת, משום שכפי שהובא לעיל המשיב עצמו סבר כי בנסיבות העניין די היה באינדיקציה לחיים משותפים של הסב הנטען עם סבתו של העותר בסמוך לאחר מועד הלידה כדי להטות את הכף. בכך גילה דעתו כי אין בכך שבמקרה שלפנינו נעשתה הכרת האבהות שלא מיד ובסמוך ללידה כדי לסתום את הגולל. ניתן להבין זאת בפרט בשים לב לכך שבענייננו רישומו המלא של לב מיאנץ כאבי אמו של העותר תועד במסמכים רשמיים, שנעשו לשיטת המשיב עצמו עוד בשנת 1949 וסמוך לאחר נישואיהם של לב מיאנץ וסבתו של העותר, כאשר מהמסמכים הרשמיים מעת הלידה עולה תמיכה ברורה לחיים משותפים בסמוך ללידה (וראו והשוו גם ס' 63 לנוהל אליו הפנה המשיב). למעלה מהצורך יצוין כי התיעוד הרשמי לפיו לב מיאנץ הוא אבי אמו של העותר נעשה כאמור בשנת 1949, היינו עשרות רבות של שנים קודם לבקשה מכח חוק השבות ובנסיבות שאינן מקימות – ולוּ באופן רחוק או דחוק – חשש לרישום פסול שנעשה לשם הקניית מעמד.

     

    סיכום ותוצאה

     

  23. המסמכים שהציג העותר – ובכלל זה מסמכים רשמיים – מקימים תשתית ראייתית מינהלית ברמה הנדרשת לביסוס הטענה כי לב מיאנץ, הסב הנטען, היה אבי אמו של העותר. אכן, הדברים לא נרשמו באורח מלא לעת לידת האֵם ככל הנראה משום שבאותה עת היה לב מיאנץ עודנו נשוי לאשתו הראשונה. אולם גם ברישום הראשון שנעשה יש תמיכה ועוגן לכך שהסב הנטען התגורר עם סבתו של העורר והיה אבי אמו, כאשר פרטי הרישום הושלמו – בתיעוד הרשמי של הרשויות המוסמכות – לשיטת המשיב עצמו כבר בשנת 1949 וסמוך לאחר שלב מיאנץ התגרש מאשתו הראשונה ונישא לסבתו של העותר. תמיכה לאמור עולה גם ממסמכים נוספים שהוצגו.

     

  24. אכן, המשיב הוא הרשות המוסמכת והכלל הוא שבית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו. אלא שבכך אין כדי לומר שהחלטת המשיב אינה כפופה לביקורת שיפוטית.

     

  25. בענייננו, המשיב לא התייחס לתמונה הכוללת העולה ממארג המסמכים שהוצגו ואשר יש בה כדי להקים חזקת זכאות. בהעדר ראיות המקימות חשד מבוסס באשר לזכאות לא הונחה תשתית מספקת להחלטת הסירוב. המשיב לא התייחס לתמונת המגורים המשותפים העולה מרישום הלידה הראשון, אף שלשיטתו שלו חיים משותפים הם עניין בעל משקל שבכוחו להטות את הכף בנסיבות המקרה שכאן. המשיב לא נתן משקל להשלמת רישום הלידה שנעשה זמן לא רב לאחר מכן ולתמונה העולה מהמכלול. העדר התייחסות לנתון רלבנטי ואי מתן משקל לו פוגמים בהחלטה וחותרים תחת סבירותה. טענה כללית בדבר מומחיות אנשי נתיב – בלא שניתן מענה למסמכים שהוצגו, בין בכלל ובין על יסוד מומחיות זו – אין בה כדי לשנות.

     

  26. נוכח כלל האמור, העתירה מתקבלת. החלטת המשיב לסרב את בקשת העותר מבוטלת. תחת זאת יתן המשיב לעותר מעמד מכוח חוק השבות כנכד של יהודי.

     

  27. המשיב יישא בהוצאות העותר ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪.

     

  28. המזכירות תמציא לצדדים.

    ניתן היום, ג' ניסן תשפ"ב, 04 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ