אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 61225-11-16 בוצר נ' מועצה מקומית קרני שומרון

עת"מ 61225-11-16 בוצר נ' מועצה מקומית קרני שומרון

תאריך פרסום : 20/12/2016 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
61225-11-16
13/12/2016
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
עותרים:
דרור בוצר
משיבים:
1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרני שומרון
2. מועצה מקומית קרני שומרון

עו"ד ב' חייקין
עו"ד כיסוויד
פסק דין
 

 בפניי עתירה מנהלית.

 1. העותר הוא מר דרור בוצר (להלן – העותר). העותר הוא תושב קרני שומרון. המשיבה 1 היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרני שומרון (להלן – הועדה). המשיבה 2 היא מועצה מקומית קרני שומרון (להלן – המועצה; שתיהן ייקראו ביחד להלן - המשיבות). עניינה של העתירה בבקשת העותר לסעד של צו עשה לבניית קיר תמך הדרוש, על פי הטענה, למנוע סכנת חיים.

 

2. ברקע העתירה מצויים הליכים המתקיימים בעניין בבית משפט השלום. בגדרי אותם הליכים בית המשפט (כב' השופטת ק' אזולאי) דחה בקשה שהוגשה לו לצו עשה בעניין, באין סמכות (6.8.16), הגם שעמד על המצב המסוכן במקום. בהחלטתו ציין גם כי המצב האמור מחייב טיפול מהיר ודחוף של הגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית וכי ככל שאלה לא מפעילים את סמכויותיהם על פי דין, פתוחה הדרך לתקוף את שיקול דעתם.

 

3. מכאן העתירה שבפניי. בהחלטה מיום 27.11.16 התבקש העותר להודיע מה מקור סמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה האמורה. הצדדים הגישו בהמשך להחלטה האמורה את תגובותיהם. עתה, הגיעה העת להכריע בסוגיה זו.

 

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

 

5. נקודת המוצא לדיון מצויה בתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א – 1981 (להלן – התקנון). סעיף 126(א) לתקנון קובע כי בית משפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון "לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון כשנשוא הדיון מצוי בתחום היישובים". העותר הוא תושב היישוב קרני שומרון. יישוב זה נכלל ברשימת היישובים האמורים (סעיף 5א(ג) לתקנון). בפרט 1 לתוספת לתקנון נזכר "חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 כפי שתוקן בצו בדבר חוק תכנון ערים כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מס' 418), תשל"א – 1971". בפסיקת בית המשפט העליון נפסק, על רקע זה, כי בית המשפט המוסמך לדון בעניינים של תכנון ובניה באזור יהודה ושומרון הוא בית המשפט הנ"ל לעניינים מקומיים (בג"צ 4524/09 פטרבורסקי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – רשות הרישוי ואח' (30.6.09), בפסקה 3). לא למותר להעיר, כי מפסיקת בית המשפט העליון אף עולה, בניגוד לטענת העותר, כי בית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בעניינים מנהליים (בג"צ 6355/16 חב' כלל גלגלי פרסום בע"מ נ' עיריית מודיעין עילית ואח' (1.9.16)(ענייני מכרזים)).

 

6. בד בבד, לבית משפט זה לא הוקנתה מעיקרו של דבר סמכות לדון בעניין. חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000(להלן – החוק)) קובע כי לבית משפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בהחלטות בענייני תכנון ובנייה לפי חוקים שונים (פרט 10 לתוספת הראשונה לחוק), אשר במרכזם חוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965. חוקים אלה אינם חלים באזור יהודה ושומרון. אזכיר, כי על פי התקנון הנזכר לעיל, חל על העניין חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 כפי שתוקן בצו בדבר חוק תכנון ערים כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מס' 418), תשל"א – 1971. מכל האמור יוצא, כי לבית משפט זה לא נתונה הסמכות לדון בעניין, וכי הערכאה המוסמכת, היא בית המשפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון (ראו לתוצאה דומה, ביחס לעתירה בענייני מכרזים, בעת"מ (ירושלים) 2902/07 יניב דרומי פיתוח והשקעות בע"מ נ' מי אריאל בע"מ – תאגיד מים (27.1.08, כב' השופט נ' סולברג)).

 

7. לא נעלמה מעיני החלטה שנתקבלה בת"צ 3225-01-11 ארלבוים נ' קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ (14.3.13), אליה מפנה העותר. באותה החלטה נקבע כי אין כל מניעה להחיל את חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006, על תביעתו של תושב האזור ואין להגביל את זכותו להגיש תביעתו בבית משפט ישראלי בדרך של תובענה ייצוגית. ברם, במרכז הדיון שם עמדה שאלת הסמכות הבינלאומית של בית המשפט בישראל לדון באותו הליך, שהיה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לא נדונה השאלה העולה בתיק הנוכחי, היא סמכותו העניינית של בית משפט לעניינים מנהליים לדון בעתירות שעניינן החלטות של רשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון, בענייני תכנון ובניה. התשתית הסטטוטורית, כמו גם השאלה שבמחלוקת במקרה הנוכחי, שונים בתכלית מן המקרה שנדון באותה פרשה. משכך, אין בפסק הדין האמור כדי לסייע לעותר.

 

8. מן האמור לעיל עולה, כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בעתירה שבכותרת. אציין, כי לא ניתן להעביר את העתירה האמורה לבית המשפט לעניינים מקומיים על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, הואיל ובית משפט זה אינו חלק ממערכת בתי המשפט לפי חוק בתי המשפט.

 

9. התוצאה היא, כי העתירה נדחית על הסף, באין סמכות עניינית. בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שמדובר בעותר לא מיוצג, ובהליך שהסתיים בשלב ראשוני, בלא צורך בדיון, לא אעשה צו להוצאות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ