אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 59023-11-14 מילגם שירותים לעיר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

עת"מ 59023-11-14 מילגם שירותים לעיר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

תאריך פרסום : 23/12/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
59023-11-14
16/12/2014
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
עותרות:
1. מילגם שירותים לעיר בע"מ
2. מנפאואר קר בתי אבות בע"מ

משיבים:
1. מדינת ישראל - משרד הבריאות
2. פמי פרימיום בע"מ

החלטה
 

 

 

1.לפניי בקשה למתן צו ביניים האוסר על המשיב 1 – משרד הבריאות להתקשר עם המשיבה 2 אשר זכתה במכרז פומבי למתן שירותי ייעוץ תזונתי עבור מעונות יום שיקומיים. אציין כי בקשה למתן צו ארעי שהוגשה נדחתה. הוגשו תגובות של המשיבים לבקשה לצו הביניים.

 

2.לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי היא שדין הבקשה לצו הביניים – להידחות. עניינו של המכרז הוא אספקת שירותים למשרד הבריאות – שירותים של ייעוץ תזונתי בפריסה ארצית. שירותי ייעוץ הכוללים הערכה, אבחון וטיפול תזונאי לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים במעונות. הזוכה במכרז נדרש בין היתר לגייס דיאטניות ולהפעיל אותן באמצעות רכזת.

 

3.בכל הקשור לשיקולי מאזן הנוחות, שהוא השיקול המרכזי, אציין כבר עתה שאין מקום למתן הצו המבוקש. לפי העולה מתשובת המשיב 1, מדובר בשירות חדש כלומר במצב דברים שבו אין מי שיספק את השירות כעת. מעבר לכך, השירותים שאמור הזוכה במכרז לספק הם שירותים לאוכלוסייה של פעוטות עם צרכים מיוחדים. מדובר בשירות שלעמדת משרד הבריאות הפעוטות זכאים לו מכוח הדין. על כך יש להוסיף שכעולה מתגובת המשיבה 2, נוכח זכייתה במכרז, היא החלה בתהליכים למימוש זכייתה ובכלל זה הוציאה הוצאות להיערכותה בשיעור לא מבוטל. במצב דברים זה, הגם שהחוזה בפועל עם המשיבה 2 טרם נחתם, הרי ששיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת המשיבים. כך בכלל, וכך בפרט משעה שהמכרז המדובר הוא מכרז למתן שירות. והכלל לגבי מכרזים מעין אלה הוא שרק במקרים חריגים יינתן צו ביניים המונע את מימוש הזכייה, שכן ניתן יהיה במידת הצורך לפסוק פיצוי כספי בגין נזקי הטוען לזכייה. המקרה שלפניי אינו מצדיק סטייה מכלל ידוע זה. הנה כי כן, די בשיקולים אלה בכדי להביא לדחיית הבקשה שלפניי.

 

4.אך מעבר לכך, קיים גם קושי לכאורי ממשי בעניין סיכויי ההליך. הצעתן של העותרות במכרז נפסלה בהחלטת ועדת המכרזים מיום 9.11.14. הפסילה הייתה בשל תמחור לקוי של ההצעה. המכרז כלל שני מרכיבי ניקוד: 50% למרכיב האיכות; ו-50% להצעת המחיר. הצעת המחיר התבססה על נוסחה. הנוסחה כללה רכיב עבור "שעת דיאטנית"; וכן שלושה רכיבים נוספים שסומנו באותיות A, B, C. הרכיב A שהוגדר בסעיף 13.4.3.1 למכרז עניינו תקורה לשעת ייעוץ תזונתי על ידי דיאטנית. רכיב B הוגדר כמחיר לרכזת הפרויקט. רכיב C הוגדר כעלות ציוד קבוע. המכרז קבע שחישוב המחיר הכולל יתבצע על פי נוסחה:

(125+A)*1,100+B+C/36. ועוד נציין, שסעיף 13.4.2 למכרז קבע: "עבור שעת דיאטנית ישולם שכר קבוע בגובה 125 ₪ לפני מע"מ".

 

5.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם אותם 125 ₪ הם תשלום שהזוכה במכרז צריך לשלם כשכר לדיאטנית (לטענת המשיבות); או שמא אותם 125 ₪ הם תשלום שהזוכה במכרז יקבל מאת המזמין כתשלום עבור שעת דיאטנית. מחלוקת פרשנית זו הביאה את העותרות לתמחור הצעתן כך שהשכר שישולם בפועל לדיאטנית – לו הן היו זוכות במכרז – היה נמוך מ-125 ₪. תשלום נמוך זה אינו שנוי במחלוקת והוא הובהר בפירוט התמחור שנתנו העותרות למשיבה 1 במסגרת שימוע בכתב שהתקיים להן לאחר שהגישו את הצעתן והקושי שמצאה ועדת המכרזים בעניין התמחור (עמ' 286 לנספחי העתירה).

 

6.במחלוקת פרשנית זו שבין הצדדים, נראה לכאורה ולצורכי הבקשה שלפניי לצו הביניים, שסיכויי העתירה אינם טובים והפרשנות שבה אוחזות העותרות היא בעייתית ומוקשה. לשון המכרז היא לכאורה ברורה ולפיה, השכר שישולם לדיאטנית הוא קבוע ועומד על 125 ₪ לפני מע"מ (ראו סעיף 13.4.2 שאף הודגש במקור). ברור גם לכאורה ממבנה הצעת המחיר כפי שהוגדר במכרז, שהיא כוללת שלושה רכיבים שאינם שכר הדיאטנית. הדברים הובהרו בסעיף 13.4.3 ופורטו לעיל בכל הקשור לרכיב התקורה; רכיב מחיר רכזת הפרויקט; וכן רכיב עלות הציוד הקבוע. הנוסחה שפירטנו לעיל גם היא מציינת כ"קבוע" את הסכום של 125 ₪. ברור לכאורה, מניסוח המכרז, שהתחרות בין המציעים בשלב המחיר הייתה על רכיבים שאינם שכר הדיאטנית. על כך יש להוסיף, שכעולה משאלות ההבהרה והתשובות להן, נראה גם כן לכאורה, לצורכי ההליך שלפניי, שעורך המכרז פירש במסמכי המכרז את הרכיב של 125 ₪ כשכר הדיאטנית ולא כתשלום למציע בעבור שכר זה ותוך שהמציע רשאי כביכול לשלם לדיאטנית פחות מכך. כך, שאלה 8 לשאלות ההבהרה עסקה בהגדרת השכר השעתי לדיאטנית. השאלה הייתה אם מדובר בשכר ברוטו או נטו; אם הוא כולל עלות מעביד; אם הוא כולל רכיב נסיעות. התשובה הייתה, בין היתר, "מדובר בשכר ברוטו". המשמעות היא שעל פניו מלשון המכרז ברור שמדובר בשכר ולא בתשלום למציע. גם ממהות השאלות שנשאלו ברורה לכאורה כוונה ניסוחית זו. הדברים גם עולים, לכאורה, מאותו רכיב A שעליו כן התחרו המציעים, שכלל התייחסות להוצאות מלבד עלות השכר (וראו גם תשובה 8(3) לשאלות ההבהרה). על כך ניתן להוסיף, כי כעניין של תכלית נטען מטעם המשיב 1 וטענה זו לא נסתרה, שהמזמין ביקש לקבוע מלכתחילה רכיב שכר גבוהה לדיאטניות שכן הוא היה מעוניין שיועסק כוח אדם איכותי. רכיב זה של תכלית מצטרף, אפוא, לרכיב הלשוני ויש בשילובם יחדיו כדי להערים בנסיבות המקרה קושי בעניין סיכויי ההליך וכדי דחיית הבקשה שלפניי.

 

7.אכן, נוכח קושי פרשני לכאורי זה בעמדת העותרות, המשמעות היא שעל פניו ולצורכי הבקשה שלפניי, סיכויי הליך שבו מתבקש לטעון שעמדת ועדת המכרזים שפסלה את הצעת העותרות היא בלתי סבירה – הם סיכויים שאינם גבוהים. כך הדבר, לא רק בשים לב לשיקול הדעת של ועדת המכרזים, אלא גם נוכח הקושי בטענה נגד פסילה המבוססת לכאורה על תנאי מפורש במכרז, כמו גם על תוצאה שלפיה ככל שתחשיב העותרות נותר על כנו והצעת המחיר שהן הציעו נשארת, סבירה לכאורה מסקנה של ועדת המכרזים שלפיה העותרות לא יוכלו במסגרת הצעתן זו לעמוד בתנאי המכרז לעניין שכר הדיאטנית. ואין מדובר בעניין של יכולת כלכלית של העותרות, אלא בכשל לכאורי היורד לשורש ההצעה שהציעו העותרות: אם כעניין של סטייה מעיקרון השוויון; אם כעניין של אי סבירות ההצעה וחשש מפני העמסת מחירים פסולה. ויוסף שגם לפי תנאי המכרז עצמו רשאי המזמין לא להתחשב בהצעה שהיא בלתי סבירה (סעיף 19.3 למכרז).

 

8. העותרות גם טענו שלא ניתן לקבל את פרשנות המשיבות בעניין אותם 125 ₪ – כשכר לדיאטנית או כתשלום למציע – בשל הוראות החשכ"ל. לפי הטענה, תעריף החשכ"ל עצמו קבע תעריף מרבי לשעה להתקשרות מעין זו, הוא תשלום של 116 ₪ לשעה לדיאטנית. אלא שכעולה מתשובת המשיבה 1, העותרות הפנו לרכיב בהוראות החשכ"ל שלא חל על המכרז דנן. הוראות החשכ"ל מתייחסות למגבלה מסוימת ("יועץ 4") שלא חלות במכרז זה. אין, אפוא, בטענה זו, כדי להועיל בשלב זה לעותרות. מעבר לכך, יש אכן ממש בטענת המשיבים שלפיה מדובר לכאורה בתקיפת התנאים שבמכרז עצמו – עניין שככל העותרות רצו לעשות כן היה עליהן לעשות בשלבים מוקדמים יותר. וגם אם לא מדובר בשאלת תוקף התנאי אלא בשאלת פרשנותו, עומדים לרועץ לעותרות כל הנימוקים שלעיל בעניין הקשיים בפרשנות שהן טוענות לה להוראות המכרז.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ