אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 58924-03-15 נירן נ' מנהל הארנונה והכנסות עיריית רמת השרון ואח'

עת"מ 58924-03-15 נירן נ' מנהל הארנונה והכנסות עיריית רמת השרון ואח'

תאריך פרסום : 27/08/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
58924-03-15
18/05/2015
בפני השופט:
מאיר יפרח

- נגד -
עותר:
יצחק דוד נירן
משיבים:
1. מנהל הארנונה והכנסות עיריית רמת השרון
2. עיריית רמת השרון

פסק דין
 

 

העותר עותר לסעדים אחדים נגד המשיבים, אשר מרביתם נוגעים להחזקתו במקרקעין ולחוזה שכרת עם העירייה, המשיבה 2. אפתח בתיאור העובדות.

 

1.העותר הוא בעליהם של 25/192 חלקים במקרקעין שברחוב השדות 11 רמת השרון (חלקה 152 בגוש 6414). ביום 7.6.12 נכרת חוזה בין העותר לבין העירייה (נספח א לעתירה), אשר עסק בנושאים אחדים ובהם הסכמות באשר להסדרת חובו של העותר לעירייה ובאשר לשימוש מצד העירייה בחלק ממקרקעי העותר תוך תשלום.

 

2.עיקרי ההסדר החוזי הם כדלקמן:

א.חוב העותר לעירייה עומד על 211,168 ₪, ליום 7.6.12. הוא מורכב מקרן בסכום 111,000 ₪ ומהפרשי הצמדה וריבית בסכום של 100,168 ₪. העירייה פנתה למשרד הפנים בבקשה לבצע מחיקת החוב או חלקו, והיקפו הסופי של החוב ייקבע על פי תשובת משרד הפנים;

ב.העירייה עושה שימוש בקרקעות העותר לשם סלילת כביש ודרכי גישה בשכונת נווה גן. דמי השימוש הראויים המגיעים לעותר הם בסכום של 93,600 ₪, על פי אומדן שמאי העירייה. יתרת חובו לעירייה עומדת אפוא על סכום של 117,568 ₪. יתרת חוב זו תשולם לעירייה במועד מתן היתר בנייה במקרקעי העותר.

ג.העירייה זקוקה לקרקע נוספת שבבעלות העותר לשם סלילת כבישים וביצוע עבודות תשתית. הוסכם כי שטחים אלה (כמסומן בתשריט הנלווה לחוזה) יועברו לאלתר לעירייה. העותר זכאי לתמורה נוספת מן העירייה בגין הריסת מחוברים שהיו על המקרקעין הללו. בהקשר זה, ייערך תחשיב שישולם ע"י העירייה תוך שבועיים ממועד סיום הכנתו.

ד.העירייה תחדל מכל הליך משפטי בנושא חובות הארנונה של העותר עד למועד חתימת ההסכם (7.6.12) ותבטל כל הליך שננקט. עם זאת, תהייה העירייה רשאית לנקוט הליכים בגין חובות הארנונה, במידה והעותר לא ישלם את תשלומיו כפי שסוכם לעיל וכן לא יקיים את התחייבויותיו בדבר פינוי השטחים הנחוצים לעירייה כפי שפורטו בהסכם.

 

3.לאחר כריתת החוזה ובהתאם לאמור בפסקה 2 (ג) לעיל, נערך תחשיב עלות אובדן המחוברים בידי שמאי העירייה (ז' רטנר) וסכומו הוא 104,356 ₪ (נספח ט' לעתירה).

4.החוזה חתום בידי העותר ובידי גזבר העירייה. ראש העיר לא חתם על החוזה ואף חותמת העירייה נפקדת הימנו. עובדה נוספת הראויה לציון היא כי בעת כריתת החוזה היה העותר נתון בהליכי פשיטת רגל וניתן נגדו צו כינוס נכסים ביום 9.3.09 (פש"ר (ת"א) 1206/09). עובדה זו הייתה ידועה לעירייה בעת הרלוונטית. צו הכינוס בוטל ביום 10.7.13 ובוטלו כל חובותיו בני התביעה של העותר אשר נוצרו עד ליום 9.3.09, הוא מועד מתן צו הכינוס (ראו הפסיקתא נספח י' לעתירה).

 

5.העותר נטל הלוואה ונדרש לשעבד זכויותיו במקרקעין. הוא פנה אל העירייה וביקש אישור בדבר העדר חובותיו, לצורך רישום משכנתה על מקרקעיו. לדברי העותר, לא זו בלבד שהעירייה מיאנה ליתן אישור זה בידיו, אלא שחרף החוזה, דורשת העירייה שהעותר ישלם סכום של למעלה ממיליון ₪ (נספחים ז' ו-ח' לעתירה). לגישתו אין הוא חייב לעירייה כל סכום בגין ארנונה עד ליום כריתת החוזה, במיוחד לאור כך שקיים את כל התחייבויותיו החוזיות.

לאור דברים אלה, עתר העותר לסעדים הצהרתיים אחדים, ובהם: החוזה תקף ומחייב את המשיבים; החובות שיסודם בהפרשי הצמדה וריבית (בסכום של 100,168 ₪) בשל חוב הארנונה – בטלים; כלל חובות העותר לעירייה, עד ליום 9.3.09, בטלים נוכח הפסיקתא נספח י' לעתירה; נוכח זכאות העותר לסכום של 93,600 ₪ - על פי החוזה – אין לו חובות כלשהם לעירייה.

 

6.מכתב התשובה שהגישה העירייה עולה כי היא אכן פנתה למשרד הפנים בבקשה להפחתת חובות העותר, לקיזוז דמי השימוש מחובות הארנונה ולדחיית תשלום החוב עד למועד קבלת היתר בנייה. פנייה זו נעשתה ביום 3.5.12 (נספח 5 לכתב התשובה) והיא נדחתה בידי משרד הפנים ביום 8.8.12 (נספח 7 לכתב התשובה). טענה זו של העירייה (ראו סעיף 16 לכתב התשובה) אינה מדוייקת, שכן המעיין בתשובת משרד הפנים לשווא יתאמץ לאתר בה את הפועל "דחה" על כל הטיותיו. משרד הפנים הודיע לעירייה כי עליה להגיש הבקשה לאישור ההסדר בהתאם לנוהל מחיקת חובות שבחוזרי מנכ"ל 4/2001 ו-6/2002. משרד הפנים הנחה את העירייה כיצד ניתן לפעול בסוגיות הבאות: לעיתים, יש לבחון עצירת הליכי הגבייה והותרת החובות כמסופקים בספרי העירייה. בענייננו, תיבחן האפשרות לנקיטת הליכי גבייה פסיבית ודחיית תשלום החובות עד למועד קבלת היתר הבנייה על מקרקעי החייב. אשר להקפאת תשלומי הצמדה וריבית, הדבר אינו בסמכות המחוז, אך במסגרת הסדר הפשרה, הרשות תבחן מצבים שבהם ניתן לוותר על חלק מן ההצמדות. אשר לקיזוז – ניתן לקזז את ערך הקרקע שמעביר החייב לעירייה אל מול חובותיו. משרד הפנים הוסיף כי לאחר מיצוי האמור במכתבו ובמידה והרשות תרצה להגיש בקשה למחיקת חובות על פי הסדר פשרה – יש להגיש כל המסמכים על פי נוהל מחיקת חובות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ