אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 57980-03-1403 עמותת אזרחים למען הסביבה נ' המשרד להגנת הסביבה ת"א

עת"מ 57980-03-1403 עמותת אזרחים למען הסביבה נ' המשרד להגנת הסביבה ת"א

תאריך פרסום : 19/04/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
57980-03-14
03/11/2014
בפני השופט:
דוד חשין

- נגד -
עותרת:
עמותת אזרחים למען הסביבה
משיב:
המשרד להגנת הסביבה ת"א
החלטה
 

זוהי בקשה מטעם העותרת לפסוק לה הוצאות בעתירה דנן. הבקשה הוגשה בהתאם להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 23.9.14.

  1. העתירה נסובה סביב השתהותו של המשיב ליתן מענה לבקשת העותרת (מיום 4.11.13) לקבלת מידע באשר לחמישה מפעלים במפרץ חיפה, בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע).

  2. לטענת העותרת המשיב התעלם מבקשתה לקבלת המידע במשך שלושה חודשים, ולאחר מכן העביר לעיונה פרטי מידע בודדים. משכך הגישה עתירתה דנן, ביום 30.3.14. רק לאחר הגשת העתירה, טענה, העביר המשיב לעותרת חלקים מהמידע המבוקש או דאג לפרסמו באתר האינטרנט שלו. לאחר מכן, בספטמבר 2014, נפגשו הצדדים ובעקבות פגישה זו הוגשה הבקשה למחיקת העתירה בהסכמה.

  3. העותרת טענה כי היא הסכימה למחיקת העתירה, מבלי שיועבר לה כל המידע שהתבקש על ידה, לאחר שהשתכנעה, בעקבות הפגישה, שניתן למצות את הליך קבלת המידע מבלי להטריח את בית המשפט. לטענתה, התנהלות המשיב קלוקלת, שכן על אף שהוא לא סירב למסור לה את המידע, בפועל התנהלותו התאפיינה בסחבת שתוצאתה היא אי מסירתו או מסירתו באופן חלקי, כמו גם אי פרסומו כנדרש. התנהלות המשיב, טענה, חוזרת ונשנית ומנוגדת לתקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), תשס"ט-2009.

  4. לטענת העותרת עקב הגשת העתירה והעלאת טענות העותרת לגבי הבעיות הטכניות הרבות במאגרי המידע באתר של המשיב, חלק גדול מהבעיות טופל והמשיב אף פרסם 421 בדיקות ארובה של המפעלים נשוא בקשת העותרת. לאור זאת, כמו גם התנהלותו החוזרת ונשנית ומיהות העותרת (מלכ"ר המבוסס על תרומות), ביקשה העותרת כי יפסקו לה הוצאות על סך של 30,000 ₪ ובנוסף שכ"ט עו"ד.

  5. מנגד טען המשיב כי בקשת העותרת לקתה בחוסר בהירות. זה טען כי חלק מהמידע אותו ביקשה היה קיים באתר, אלא שהעותרת לא ידעה כיצד למצואו, וחלק אחר היה קיים באתר אך לא ניתן היה לגשת אליו עקב תקלה טכנית אשר טופלה מידית. עוד טען המשיב כי המידע המאוגד שהועבר לעותרת באשר לדיגומי השפכים, לא סיפק אותה, וזו דרשה כי יימסרו לה הדוחות הספציפיים, דבר שהתברר רק בישיבה בין הצדדים. כן טען כי הועבר לעותרת מידע באשר לארובות ללא ציון שמות המפעלים, אלא שהעותרת לא הסתפקה אף בזאת ורק בישיבה בין הצדדים הודיעה כי מוכנה היא לחתום על כתב סודיות כלפי המפעלים בעלי הארובות. לפיכך פנה המשיב למפעלים בהתאם לסעיף 13 לחוק חופש המידע וככל שתתקבל תשובתם החיובית יוכל להעביר את המידע לעותרת. המשיב טען כי מרבית המידע המבוקש על ידי העותרת, הועבר לה קודם להגשת העתירה, ברם העותרת הסיקה שהוא לא רלוונטי, עקב חוסר הבנת העותרת את מנגנון הענקת התנאים לרישיון עסק ועדכונו.

  6. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי נכון לומר שהעתירה סייעה לעותרת בקבלת המידע ובזירוז המשיב לפעול בהתאם להוראות חוק חופש המידע. אבהיר.

  7. העותרת הגישה את הבקשה לקבלת מידע בנובמבר 2013. ממסמכי העתירה עולה כי העותרת פנתה אל המשיב קודם לבקשת המידע וביקשה ממנו הסבר באשר לחומרים המצויים באתר, על מנת שלא תבקש את אשר כבר זמין לה בו. לאחר ששוחחה עם נציגת המשיב והגישה את הבקשה לקבלת מידע, לא שקטה העותרת על שמריה, אלא חזרה וביקשה באופן רפטטיבי מענה מהמשיב. עוד עולה מהמסמכים כי המשיב התמהמה לא רק במתן התשובה לבקשה, אלא אף בשליחת הודעה על הארכת זמן הטיפול בבקשה. כידוע, סעיף 7 בחוק חופש המידע מחייב כי לא יאוחר מ-30 יום לאחר קבלת הבקשה יש ליתן את המידע, או ליתן הודעה בדבר צורך בהארכה של 30 יום נוספים למסירת המידע. אלא מאי, במקרה דנן רק למעלה מחודשיים לאחר שהוגשה הבקשה, ניתנה לעותרת הודעה כאמור. מטיעוני המשיב עולה כי כל שנדרש כדי ללבן את המחלוקות בין הצדדים היה קיום הפגישה ביניהם. דא עקא, שמהמסמכים עולה כי העותרת היתה בקשר רציף עם המשיב (אף קודם להגשת הבקשה). אף אם צודק המשיב, ונדרשה פגישה פנים מול פנים לצורך ליבון הסוגיה, הרי שפגישה זו נערכה בספטמבר 2014. המשיב טען כי כבר ביוני הציע לקיים פגישה זו, אלא שהדבר לא עלה בידי הצדדים. ברי כי בין מועד הגשת הבקשה למידע (נובמבר 2013) והמועד בו הוצעה הפגישה (יוני 2014) חלפו שבעה חודשים, וזו הוצעה רק שלושה חודשים לאחר הגשת העתירה.

  8. משכך ראיתי לפסוק הוצאות לטובת העותרת אם כי לא בסכום המבוקש על ידה. אכן המשיב שרך רגליו, אך נראה מההתכתבויות בין הצדדים כי ניסה, אף אם באיטיות, ליתן לעותרת מענה.

    משכך אני פוסק כי המשיב ישלם לעותרת הוצאות בסך 5,000 ₪.

    המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ