אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 54554-03-14 טריף נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל ואח'

עת"מ 54554-03-14 טריף נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 27/08/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
54554-03-14
18/08/2015
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
העותר:
וליד טריף
עו"ד ג'ורג' שחאדה
המשיבים:
1. המפקח הכללי של משטרת ישראל
2. ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל

עו"ד מפרקליטות מחוז ירושלים
פסק-דין

 

 

1.לפניי עתירה מינהלית נגד החלטת ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל (ראש אמ"ש), מיום 29.10.13, להפסיק את שירותו של העותר כשוטר במשטרת ישראל, בשל אי-עמידה בתקופת הניסיון, זאת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 12 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – הפקודה). ההחלטה ניתנה, בין-השאר, לנוכח התנהלותו ותִפקודו של העותר בתקופת הניסיון, ולאור הערכות והמלצות של גורמי פיקוד והדרכה ושל שוטרים עמיתים. ההחלטה ניתנה ביום 29.10.13 ונכנסה לתוקפה ביום 29.11.13. תחילה, הלין העותר על ההחלטה בעתירה שהגיש לבית-המשפט לעניינים מינהליים בנצרת רק ביום 27.3.14, כחמישה חודשים לאחר שקיבל את ההודעה בדבר הפסקת שירותו. על-פי החלטת בית-המשפט בנצרת מיום 22.5.14, הועבר הדיון בעתירה לבית-משפט זה, שבתחום סמכותו ניתנה ההחלטה נושא העתירה. בעתירתו טען העותר, בין-השאר, כי בהחלטת ראש אמ"ש נפלו פגמים של חוסר סבירות וחוסר מידתיות, וכן כי נפלו הפגמים בראיון השימוע ובהודעת הפיטורים.

 

2. בכתב-התשובה שהוגש על-ידי המשיבים נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי, וכן לגופה – הואיל ולא נפל בהחלטה פגם המקים עילה להתערבות בית-משפט בשיקול הדעת המוקנה למשיב בהחלטה לפי סעיף 12 לפקודה. במסגרת הדיון בעתירה, התעוררה מחלוקת משפטית בין הצדדים בשאלה, האם ראש אמ"ש מוסמך לקבל החלטה בדבר הפסקת השירות מחמת אי-עמידה בתקופת ניסיון, זאת במועד שלאחר תקופת הניסיון, כפי שאירע במקרה דנן. למחלוקת האמורה יש נפקות מעשית, שכן העילות ואמות המידה החלות בהחלטה לפטר עובד בתקופת ניסיון, הן שונות ביחס לפיטורי עובד קבוע, וכך גם בעניינם של שוטרים.

 

בענייננו, תקופת הניסיון בת השנתיים הסתיימה ביום 29.8.13. העותר הוזמן לשימוע בתוך תקופה הניסיון, ביום 25.6.13, אך לבקשת בא-כוחו נדחה מועד השימוע ליום 11.7.13. החלטת ראש אמ"ש להפסיק את שירותו של העותר במשטרה בשל אי-עמידה בתקופת הניסיון, ניתנה ביום 29.10.13, דהיינו כחודשיים לאחר תום תקופת הניסיון. לבקשת הצדדים, נדחה הדיון בעתירה, לצורך היערכותם להשמעת טיעונים בסוגיה המשפטית האמורה, ובעניין זה הוגשו על-ידם טיעונים בכתב.

 

3.בדיון בעתירה, שהתקיים ביום 16.7.15 לאחר הגשת הטיעונים בכתב בסוגיה המשפטית האמורה, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה בית-המשפט יכריע בפסק-הדין אך בשאלה המשפטית, האם נפל פגם בהחלטה בעניינו של העותר, לפי סעיף 12 לפקודה, בכך שניתנה לאחר חלוף תקופת הניסיון של 24 החודשים מתחילת שירותו במשטרה. כן הוסכם, כי ככל שבית-המשפט יקבע שלא נפל פגם בהחלטה, יקבל ראש אמ"ש החלטה חדשה בעניינו של העותר, לפי סעיף 12 לפקודה, לאחר שימוע נוסף שייערך לעותר. עוד הוסכם, כי בית-המשפט יפסוק במחלוקת בשאלת הסמכות בלבד, כאשר כל צד שומר על מלוא טענותיו, ולהסכמה האמורה ניתן תוקף של החלטה. על-פי המוסכם, גם הגישו המשיבים הודעת עדכון, בשאלה האם מדובר במקרה חריג של מתן החלטה לאחר תום תקופת הניסיון, או שמא ניתנו על-ידי ראש אמ"ש החלטות נוספות לאחר תום תקופת 24 חודשי הניסיון. בהודעת העדכון מיום 4.8.15 ציינו המשיבים, כי מאז 1.1.14 פוטרו 33 שוטרים בהתאם לסעיף 12 לפקודה, מחמת אי-עמידה בתקופת הניסיון, וכי לגבי ארבעה מהם – ובכללם העותר – ההחלטה על הפיטורים ניתנה לאחר תום תקופת הניסיון, אך ההודעה על הכוונה לפטר והליך השימוע נעשו במהלך תקופת הניסיון.

 

4.לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת ראש אמ"ש, בכך שניתנה לאחר חלוף תקופת הניסיון. החלטה על פיטוריו של שוטר בגין אי-עמידה בתקופת הניסיון, יכול שתינתן גם בפרק זמן סביר לאחר תום תקופת הניסיון, זאת בכפוף לכך שההחלטה דנה בתקופת הניסיון שבה הועסק השוטר, שנמסרה לעובד בתקופת הניסיון הודעה על כוונה לשחררו מהשירות מחמת אי-עמידה בתקופת הניסיון, ושהודע לו בתקופה זו על זכות שימוע לצורך שקילת הפיטורים. כך ככלל, וכך בפרט כאשר הליך השימוע מתקיים בפועל עוד בתקופת הניסיון. בנסיבות אלו, אף אם ההחלטה הסופית ניתנת לאחר תום תקופת הניסיון, יש לראותה כהחלטה על פיטורים בתקופת הניסיון, וכך היה בעניינו של העותר. אבאר להלן את הטעמים למסקנתי זו.

 

5.תקופת ניסיון היא תקופה המאפשרת למעביד לבחון במהלכה את התנהלות העובד, וכן את התאמתו למקום העבודה ולתפקיד המיועד לו. הדבר נכון בכל תפקיד ובכל מוסד וארגון; ובפרט כאשר מדובר בשוטר, שהוא נאמן הציבור, ואשר תפקידו דורש רמה גבוהה של התאמה לתפקיד.

 

פיטורי שוטר בתקופת ניסיון נעשים על-פי סעיף 12 לפקודה, המורה כדלהלן: "עשרים וארבע החודשים הראשונים ישרת המגויס שירות ניסיון, וידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הניסיון, כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו, או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגויס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה".

 

תקופת הניסיון של שוטר אף מוסדרת בנוהל 07.01.03 – "שוטר בתקופת ניסיון" (להלן- הנוהל). בסעיף 1 לנוהל, נקבע, בין-השאר, כי תקופת הניסיון היא בת 24 חודשים מיום הגיוס למשטרה (סעיף 1א); כי בתקופת הניסיון יבחנו מפקדיו של השוטר את התאמתו לשרת במשטרה ולמלא את תפקידו, ואם סברו שיש לשחררו מן השירות – ימליצו על כך לפני ראש אמ"ש (סעיף 1ב); וכי "במידת הצורך, יבחן ראש אמ"ש התאמתו לשירות של שוטר בתקופת ניסיון, בכל מועד שיידרש במשך 24 חודשי הניסיון". הנוהל קובע שתי נקודות זמן שבהן על השוטר בתקופת הניסיון לקבל הערכות על-ידי מפקדו הישיר – הערכת טיב שירותו של השוטר לפני תום 12 חודשי ניסיון, וכן נתונים והמלצות בתום 18 חודשי ניסיון. בסעיף 7 לנוהל, מפורטות סמכויות ראש אמ"ש לשחרר מן שירות שוטר עד דרגת רב-פקד. נקבע, בין-היתר, כי "ראש אמ"ש מוסמך לשחרר מן השירות שוטר עד דרגת רב-פקד, אם מצא ראש אמ"ש בתוך תקופת הניסיון, כי הוא בלתי מתאים לתפקידו, שאינו יעיל, או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל" (סעיף 7א). כן נקבע בפרק זה לנוהל, כי ככל שמצא ראש אמ"ש "כי מתגבשת החלטה לשחרר שוטר מן השירות" – "יודיע על כך לשוטר, יפרט בפניו את העילות להחלטה שמתגבשת", וכן "יודיע לשוטר, כי הוא רשאי למסור את טיעוניו כנגד ההחלטה המתגבשת בכתב או בעל פה" (סעיף 7ג). עוד נקבע בפרק זה לנוהל, כי השוטר רשאי למסור טיעוניו תוך 15 יום (סעיף 7ג סיפא); וכי לאחר מסירת טיעוני השוטר לראש אמ"ש, או ככל שהשוטר יבחר שלא למסור טיעונים – יחליט ראש אמ"ש אם לשחרר את השוטר מן השירות (סעיף 7ד).

 

6.סעיף 12 לפקודה, כמו-גם הנוהל, אינם קובעים מועד לקבלת החלטה על-ידי ראש אמ"ש בעניין הפסקת השירות של שוטר שלא עמד בתקופת הניסיון. הנוהל קובע, כאמור, כי יש לבחון בתוך תקופת הניסיון את התאמתו של השוטר לתפקיד, ואין בו הוראה אשר מחייבת כי החלטה סופית, על-סמך התרשמות מהתנהלותו ומתִפקודו בתקופת הניסיון, תתקבל דווקא בתוך התקופה. על-פי הנוהג במשטרה, כמפורט בטיעוני המשיבים, כאשר שוטר מסיים את תקופת הניסיון, ונמצא מתאים להמשך שירות, ניתנת לו הודעה פוזיטיבית שכותרתה "עמידה בתקופת ניסיון". ואולם, במקרה שבו שוטר לא עבר את תקופת הניסיון, ובמהלכה נערך לו שימוע לבחינת שחרורו מן השירות, אמורה להינתן בעניינו החלטה – בין אם להאריך את תקופת השירות ככל שייתן מענה בטיעוניו לממצאים שהועלו בעניינו בשימוע, ובין אם להפסיק את השירות על-פי החלטת ראש אמ"ש. פרשנות לשונית ותכליתית של הפקודה ושל הנוהל, מלמדת כי תקופת הניסיון היא אמנם בת שנתיים, אך אין מניעה כי ההחלטה בדבר השחרור מן השירות תינתן בזמן סביר לאחר תום תקופת הניסיון; ובלבד שבתקופת הניסיון החלה בחינת האפשרות לפיטורים מחמת אי-התאמתו של השוטר להמשך השירות, לרבות מתן התראה על הכוונה להפסיק את השירות והענקת זכות טיעון ואפשרות לשימוע. פרשנות זו מאפשרת לשוטר למצות את מלוא תקופת הניסיון כדי להוכיח את התאמתו לשרת במשטרת ישראל ובתפקיד המיועד לו. היא אף מאפשרת עריכת בירורים משלימים גם לאחר חלוף התקופה, ככל שאלו נדרשים, הן מטעם הארגון והן מטעם השוטר, זאת לשם קבלת החלטה עניינית והולמת, כמובן ביחס לתקופת הניסיון ולא מעבר לה. אין בפרשנות זו משום פגיעה בעקרון הסתמכות כלשהו של השוטר – שכן הוא מודע בתקופת הניסיון להליך בחינת הפסקת שירותו לאור תִפקודו בתקופת הניסיון, ואף ניתנת לו במהלך תקופה זו זכות שימוע וטיעון לקראת מתן ההחלטה בעניינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ