אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 54138-03-15 מחאמיד נ' מדינת ישראל

עת"מ 54138-03-15 מחאמיד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 26/04/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לעניינים מנהליים
54138-03-15
12/04/2015
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
המבקש/העותר:
איהאב מחאמיד
עו"ד עאדל בויראת ואח'
המשיבים:
1. ועדת הערר לפי סעיף 12 לחוק כלי ירייה – המשרד לביטחון פנים
2. ממונה על רישוי ופיקוח כלי ירייה – המשרד לביטחון פנים
3. מדינת ישראל

החלטה
 

1.לאחר עיון בהודעת העותר מיום 5.4.15 ובבקשתו להארכת מועד להגשת העתירה, ובהמשך להחלטתי מיום 26.3.15, באתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה דחיה על הסף בשל שיהוי בהגשתה.

 

2.תקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000 קובעת את "המועד להגשת עתירה", ולפיה:

 

"(א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.

(ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך".

 

התקנות הנ"ל מסמיכות את בית המשפט לדחות עתירה על הסף בשל שיהוי בהגשתה. תקנה 4 קובעת:

 

"בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך אחד המועדים לפי תקנה 3".

 

3.בנסיבות המקרה עסקינן, העותר הגיש ביום 25.3.15 עתירה מינהלית נגד החלטת הממונה לרישוי כלי ירייה מיום 29.12.13 לדחות את עררו על ההחלטה הדוחה את בקשתו לרישיון בכלי ירייה פרטי. על פניו רואים, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר בכל המובנים ואין כל הצדקה להארכת המועד להגשתה. מדובר באיחור של למעלה משנה. טענת העותר, כי הובטח לו על ידי מפקדי התחנה שיסייעו לו בהגשת המלצה שתבחן מחדש את ההחלטה בעניינו, אינה מצדיקה את הארכת המועד, משלא היה בה כדי למנוע את הגשת העתירה במועד, כך שהעותר אשר נמנע מלהשיג על ההחלטה בעניינו במועד, אין לו להלין אלא על עצמו, והאיחור בהגשת העתירה רובץ אך ורק לפתחו.

 

4.למעלה מהצורך יצוין, כי גם ההבטחה הנטענת היא לבחינת ההחלטה בעניינו של העותר מחדש ולא להארכת המועד, כך שלא מן הנמנע שתרופתו של העותר היא בהגשת בקשה חדשה.

 

לאור האמור, אני מורה על דחיית העתירה.

 

אף שראוי לחייב את העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה, לפנים משורת הדין, אני נמנע מלהשית עליו הוצאות משפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ