אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 28612-01-15 העמותה למען הגיל הרך בעדה הדרוזית נ' מועצה מקומית מגאר

עת"מ 28612-01-15 העמותה למען הגיל הרך בעדה הדרוזית נ' מועצה מקומית מגאר

תאריך פרסום : 29/06/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
28612-01-15
22/06/2015
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
עותרת::
העמותה למען הגיל הרך בעדה הדרוזית ע.ר.
עו"ד אלי א. עבוד ואח'
משיבה:
מועצה מקומית מג'אר
עו"ד שקיב עלי
פסק דין
 

 

פתח דבר:

 

לפניי עתירה נגד המועצה המקומית מג'אר במסגרתה מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין המצהיר כי העותרת פטורה מתשלום ארנונה כללית למשיבה בהתאם לסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין") בגין נכסים המשמשים כגני ילדים אותם היא מנהלת ומפעילה מאז שנת 1979. כן מבוקש להורות כי המשיבה מושתקת מלתבוע מהעותרת כל חיוב במס בגין גני הילדים שבתחום שיפוטה, וזאת לאור הסכמת הצדדים במסגרת הליך משפטי אחר.

 

בנוסף מבקשת העותרת להורות על ביטול כל פעולות הגביה שננקטו על – ידי המשיבה בגין השנים 2011- 2015 ולהימנע באופן קבוע מלנקוט בכל פעולות גביה של החוב, וכן להימנע באופן קבוע מלהטיל בעתיד ארנונה כללית על הנכסים המשמשים כגני ילדים.

 

העובדות הצריכות לעניין:

 

  1. העותרת הנה עמותה הרשומה כדין ומפעילה גני ילדים בתחום המשיבה משך כ-35 שנים (החל משנת 1979).

     

  2. המשיבה לא הטילה חיובי ארנונה בגין גני הילדים שמפעילה העותרת משך כ- 30 שנה. בשנת 2011 קיבלה העותרת לראשונה חיוב בארנונה. גם בשנים שלאחר מכן (שנת 2012- 2015) הונפק לעותרת חיוב בארנונה בגין הנכסים בהם היא מפעילה גני ילדים כאמור.

     

  3. העותרת פנתה, באמצעות מנהלה, למשיבה וטענה כי גני הילדים המופעלים על ידה מהווים גני ילדים "מוכרים שאינם רשמיים" הפועלים על פי רשיונות מטעם משרד החינוך. עוד הוסיפה, כי המדובר במוסד ללא כוונת רווח, משכך, היא פטורה מתשלום ארנונה.

     

  4. בין הצדדים התנהלו חילופי מכתבים רבים, מבלי שהגיעו להסכמות כלשהן, כאשר המשיבה עומדת על חיוב העותרת בארנונה כאמור.

     

  5. ביום 1.11.12 הגישה העותרת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה אשר דן בעתירה, למרות שאינה בסמכותו המקומית, וזאת בהסכמת הצדדים. נקבע כי העתירה מוקדמת מדי, שכן טרם נעשתה פניה על ידי העותרת לממונה על המחוז מטעם משרד הפנים להכיר בה כ"מוסד חינוך מוכר" לצורך פטור מארנונה; על כן העתירה נמחקה. נוסף על כך נקבע, כי תוכן הפניות למשיבה לשנים 2011- 2012, אינו מהווה השגה על פי חוק. על כן נדחתה העתירה, ככל שהיא מסתמכת על הטענה של אי - דחיית ההשגה במועד (ראו: נספח ח' לכתב העתירה).

     

  6. לאחר מתן פסק הדין הנ"ל פנתה העותרת למשרד הפנים וביום 9.5.13 נתקבל אישור הממונה על המחוז לפי סעיף 14 לפקודת הפיטורין לצורך פטירת נכסי העותרת מתשלום ארנונה (ראו: נספח ט' לכתב העתירה).

     

  7. העותרת נדרשה להציג אישור נוסף ומשכך פנתה בשנית למשרד הפנים. באישור הנוסף מיום 14.8.13 הודגש, כי בקשת העותרת להכיר בה כמוסד חינוך על פי סעיף 14 לפקודת הפיטורין אושרה (ראו: נספח י' לכתב העתירה).

     

  8. העותרת מסרה את האישורים האמורים למשיבה בצירוף כל המסמכים הנוספים הנדרשים לצורך קבלת פטור מתשלום ארנונה (ראו: נספח יא' לכתב העתירה), אלא שלא נתקבלה כל תשובה מטעם המשיבה.

     

  9. העותרת פנתה שוב למשיבה בבקשה ליתן לה פטור בהתאם לאישורים שנמסרו לה זה מכבר. בין הצדדים התנהלה תכתובת אשר בסופה לא ניתן לעותרת פטור מארנונה כמבוקש.

     

  10. במקביל להתנהלות המפורטת לעיל, ניתן פסק דין (מיום 20.8.13) נגד המשיבה במסגרתו חויבה לשלם לעותרת סך של כ-661,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק בגין תקציב אשר ניתן למשיבה על ידי משרד החינוך עבור ילדים אשר למדו בפועל בגני העותרת בשנת הלימודים תש"ע, ולא בגני המשיבה.

     

  11. גם לאחר מתן פסק הדין כאמור והגשת בקשה לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל, לרבות הטלת עיקולים וביטולם בהסכמה, המשיכו הצדדים בתכתובות אשר לא נשאו פרי בסופו של יום.

     

  12. מאחר שלא נתקבל פטור מארנונה כפי דרישת העותרת, זו הגישה ביום 9.10.14 ערר בפני ועדת הערר. משעררה לא נדון, הגישה העותרת את העתירה המנהלית עסקינן.

     

     

  13. העותרת טוענת, כי הנה עמותה ללא כוונת רווח, אשר עומדת בתנאי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין לפיו זכאית לפטור מלא מארנונה בגין גני הילדים שהיא מפעילה בתחום המשיבה.

     

  14. מנגד טוענת המשיבה, כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת השיהוי שחל בהגשתה, בשל חוסר נקיון כפיים וחוסר תום לב הואיל והעותרת כלל לא שילמה את החוב השנוי במחלוקת.

     

  15. עוד נטען, כי העותרת אינה זכאית לפטור מלא מארנונה מאחר שאיננה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, שכן שר החינוך מעולם לא הכריז עליה כמוסד חינוך מוכר באכרזה שפורסמה ברשומות. בנוסף נטען, כי העותרת אינה עומדת בתנאי סעיף 4 לפקודת הפיטורין, לפיו ניתן לקבל פטור חלקי מארנונה, משום שלא הוכיחה כי הנה מוסד ללא כוונת רווח.

     

    דיון והכרעה

     

    טענות מקדמיות:

  16. הטענה המקדמית העיקרית הנטענת על ידי המשיבה היא הטענה לפיה יש לדחות את העתירה מחמת השיהוי שחל בהגשתה.

     

  17. תקנה 3 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000 קובעת כדלקמן:

     

    "המועד להגשת עתירה

    (א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

    (ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.

    (ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך".

     

    אמנם בענייננו ידעה העותרת על כך, שהיא נדרשת לשלם ארנונה בגין הנכסים מושא העתירה כבר החל מדרישת התשלום הראשונה שהונפקה לה בחודש 05/11, אלא שאין בכך כדי ללמד על שיהוי בהגשת העתירה.

     

  18. הלכה פסוקה היא, כי שיהוי נבחן על פי שלושה מבחנים שלובים: אופן התנהגות העותרת, ואם מלמד חלוף הזמן על כך שוויתרה על זכויותיה ("המבחן הסובייקטיבי"); האם מחדלה של העותרת פגע באינטרסים ראויים של המשיבה ("המבחן האובייקטיבי"); ולבסוף - עד כמה כרוכה השלמה עם המעשה המנהלי הפגום בפגיעה בשלטון החוק, ש"הרי אפשר שדחיית העתירה בשל שיהוי תשאיר בתוקפה החלטה מינהלית שאינה כדין" (בג"ץ 3/04 הועדה המקומית לתכנון ובניה צפת נ' שר הפנים (26.12.05); עע"מ 8723/03 עיריית הרצליה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון (4.8.04)).

     

  19. בנסיבות המקרה דנן, מצאתי כי לא חל שיהוי בהגשת העתירה, ומוטב היה כי טענה זו לא תיטען כלל. מהבחינה הסובייקטיבית, העותרת לא השתהתה כלל, שכן מעולם לא ויתרה על זכויותיה. בין העותרת למשיבה היו חילופי מכתבים רבים. בשל סירובה של המשיבה ליתן לעותרת את הפטור המבוקש מתשלום ארנונה, הגישה העותרת עתירה מנהלית בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (עת"מ (חי') 1940-11-12). כב' השופט א' אליקים קבע במסגרת פסק הדין שניתן ביום 9.12.12 כדלקמן:

     

    "זה השלב להבהיר כי התנהגותה של המשיבה בהליך זה תמוהה בעיניי, בסעיף 37 לתשובה טענה המשיבה כי "העותרת לא פנתה אל הממונה על המחוז ודי בכך כדי לקבוע כי העותרת לא מיצתה הליכים וכי מדובר בעתירה מוקדמת ודינה להסתלק על הסף", בהסתמך על טענה זו פניתי בפתח הדיון לצדדים והמלצתי כי העותרת תפנה לממונה כמתואר לעיל, העותרת נענתה בחיוב ואילו ב"כ המשיבה סרב להמלצה ועמד על דיון בעתירה לגופה, כשהוא מתעלם מטענתו כי מדובר בעתירה מוקדמת.

    בנסיבות אלו אני סבור כי על כל צד לשאת בהוצאותיו ומאחר וקיימת מחלוקת בין הצדדים הטעונה בירור, אני אוסר על המשיבה לפעול בהליכי גבייה מינהליים לגבית החוב מושא העתירה לפני יום 1.4.2013" (ההדגשות שלי - ש"א).

     

    די באמור בפסק הדין הנ"ל כדי לדחות גם את טענות המשיבה בדבר חוסר תום לב וחסר ניקיון כפיים, שכן בית המשפט בעצמו הורה על עיכוב הליכי הגביה נגד העותרת בשל המחלוקת שבין הצדדים. לפיכך גם טענות מקדמיות אלה דינן להידחות.

     

  20. לאחר מתן פסק הדין האמור פנתה העותרת אל הממונה על המחוז במשרד הפנים, על מנת לקבל אישור כי הנה "מוסד חינוך מוכר" לצורך קבלת פטור מארנונה. ביום 9.5.13 ניתן אישור על ידי משרד הפנים, וזו לשונו:

     

    "בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9.12.12 בעתירה בעת"מ 1940-11-12 אני מאשר לפי סעיף 14 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן הפקודה) לצרכי פטור את הנכסים בהם מתבצעת פעילות התנדבותית וארגונית בלבד של עמותת: העמותה לגיל הרך:

    מוסדות חינוך וחסד..." (ראו: נספח טי' לכתב העתירה).

     

    לאחר שמסרה העותרת את האישור האמור לידי המשיבה, נדרשה להמציא אישור נוסף מאת משרד הפנים ועל כן פנתה בשנית למשרד הפנים. ביום 14.8.13 ניתן אישור משרד הפנים אשר זו לשונו:

    "בהתייחס לבקשתכם הריני להודיעכם כי הבקשה לקבלת אישור הכרה כמוסד חינוך על פי סעיף 14 לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פיטורין) 1938, אושרה" (ראו: נספח י' לכתב העתירה).

    ביום 18.8.13 מסרה העותרת את האישורים האמורים לתמיכה בבקשתה לפטור מתשלום ארנונה. בשל הטענה לפיה המסמכים לא נתקבלו במשרדי המשיבה, הוגשו המסמכים בשנית לידי המשיבה ביום 12.9.13 (ראו: נספח יא' לכתב העתירה).

     

  21. ביום 31.10.13 נשלחה שוב לבקשת המשיבה בקשה לפטור מארנונה בצירוף המסמכים האמורים, לרבות אישור רואה החשבון של העותרת לפיו העותרת ממומנת על ידי משרד הפנים ואין לה מקורות מימון אחרים. המשיבה השיבה לעותרת במכתב מיום 28.11.13 לפיו תיבחן בקשת העותרת רק לאחר שתעמיד לעיונה את ספריה. ביום 4.12.13 השיבה העותרת כי היא מוכנה להעמיד את הספרים לעיון המשיבה בתיאום מראש (ראו: נספחים י"ב- י"ד לכתב העתירה).

    ביום 3.2.14 נתקבלה תשובת היועץ המשפטי של המשיבה לפיה בקשת העותרת לפטור הועברה לוועדת פטורים והנחות (ראו: נספח כ' לכתב העתירה).

    בין הצדדים המשיכו להתנהל תכתובות, בסופן לא נתקבלה החלטה של המשיבה לגופה של הבקשה לפטור מארנונה. על כן הגישה העותרת ערר ביום 9.10.14 (ראו: נספח כ"ז לכתב העתירה); המשיבה הודיעה שוועדת ערר תמונה בקרוב וביקשה את העותרת להמתין.

     

    משלא נתקבלה על- ידי ועדת הערר כל החלטה בבקשת העותרת, הגישה העותרת עתירה מנהלית זו ביום 14.1.15.

     

  22. התנהלות העותרת משך כל הזמן האמור, מלמדת באופן שאינו משתמע לשני פנים כי העותרת לא שקטה על שמריה ופעלה כל העת אל מול המשיבה בניסיון לקבל את הפטור המבוקש. התנהלות המשיבה (כפי שאף תמה לגביה בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בהליך הקודם כמפורט לעיל) והעדר מתן החלטה מצידה לגופו של עניין, היא שהביאה להתמשכות ההליכים בין הצדדים. לפיכך, ברור כי העותרת כלל לא השתהתה מבחינה סובייקטיבית.

     

  23. גם מבחינה אובייקטיבית, אין מקום לקבוע כי חל שיהוי בהגשת העתירה. התנהלות העותרת לא גרמה לפגיעה כלשהי באינטרסים ראויים של המשיבה. נהפוך הוא, התנהלות העותרת מלמדת על כך שזו ביקשה למנוע הסתמכות המשיבה על כספים שאינם מגיעים לה, ובשל כך נמנעה מלשלם את החוב השנוי במחלוקת. כאן המקום להדגיש, כי העותרת מפעילה גני ילדים בתחום המשיבה משך כ-35 שנים, כאשר משך 30 שנים לא נדרשה לשלם ארנונה, דרישה אשר קמה לראשונה בשנת 2011. לפיכך, המשיבה לא הביאה בחשבון תשלומי ארנונה מאת העותרת בהיערכותה ובהתנהלותה הכלכלית משך השנים. מכאן המסקנה, כי לא נפגע כל אינטרס של המשיבה.

    גם מבחינת עקרון שלטון החוק, ראוי כי העתירה תידון לגופו של עניין. דחיית העתירה מחמת שיהוי, תביא לכך שהחלטת המשיבה שלא לפטור את העותרת מארנונה תעמוד בעינה, מבלי שהבקשה לפטור נדונה לגופה. העתירה מעוררת שאלה מהותית הטעונה בירור וצריך כי תוכרע לגופה.

    לאור כל האמור, טענת המשיבה לפיה יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי, נדחית בזה.

     

    פיטורים שונים – פקודת הפיטורין

  24. פקודת הפיטורין מעניקה פטור מתשלום ארנונה לנכסי נישומים שונים. סעיף 4 לפקודה מעניק פטור בתנאים לנישומים שונים אשר המחוקק מעוניין לעודד ובהם מדינות זרות, עדות דתיות ומוסדות דתיים, אגודות צדקה ומוסדות חינוך. הנחת המחוקק הנה כי לנישומים אלו, בשל מעמדם המיוחד ותפקידם הציבורי, ראוי להעניק פטור מתשלום ארנונה (ראו: הנריק רוסטוביץ, ארנונה עירונית, ספר ראשון 612 (2001); עע"מ 7749/09 אורט ישראל חברה לתועלת הציבור נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים (30.11.11)).

    לגבי מוסדות חינוך נקבעו תנאים להענקת פטור מלא בסעיף 5ג(ה)(3), הקובע כך:

     

    "(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה:

    [...];

    (3) מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור, ובית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ–10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים, וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית" (ההדגשה שלי - ש"א).

     

    צא ולמד: ישנם שני מסלולי פטור; האחד, פטור מלא על פי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, המוענק רק למוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 או בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969; או למוסדות המהווים בית ספר מקצועי כמפורט בחוק החניכות, התשי"ג-1953; השני, פטור חלקי (על פי סעיף 4 לפקודה) למוסד חינוך שאינו ממלא אחר התנאים האמורים.

     

    האם זכאית העותרת לפטור מלא?

  25. בענייננו מבקשת העותרת פטור מלא מארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין.

     

    לאחר שעיינתי בכתב העתירה והתשובה על נספחיהם ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי העותרת עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 5ג(ה)(3) הנ"ל, כפי שיובהר להלן.

     

    החלופה השלישית שבסעיף 5(ג)(ה)(3) האמור קובעת, כי על מנת לזכות בפטור על הנכס לשמש ל-"בית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, השתכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור".

     

    מכאן אנו למדים, כי על הנישום המבקש לחסות בגדרה של חלופה זו לעמוד בשני תנאים מצטברים; האחד, כי מדובר בבית ספר כהגדרתו בחוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הפיקוח"). השני, כי מדובר בבית ספר שחוק הפיקוח חל עליו.

    בסעיף 1 לחוק הפיקוח מוגדר בית ספר כדלקמן:

    "בית ספר"- לרבות גן ילדים וכל מוסד חינוכי אחר".

     

    סעיף 2(א) לחוק הפיקוח קובע את תחולתו של החוק, וזו לשונו:

    "חוק זה חל על בית ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על – יסודי, חינוך על – תיכוני או חינוך אמנותי, למעט...".

     

    סעיף 3 לחוק הפיקוח קובע כי תנאי לפתיחתו של בית ספר לפי החוק הוא קיומו של רישיון; סעיף 4 לאותו חוק מדגיש כי הרישיון הנדרש כאמור הוא רישיון מאת משרד החינוך (ראו: עת"מ (ת"א) 231/09 אורט ישראל נ' עיריית תל – אביב – יפו (29.9.11)).

     

    עמד על כך כב' השופט ר' שפירא בעת"מ (חי') 20048-05-09 עמותת מרכז אלאת'ראא אלתרבוי נ' המועצה המקומית בענה (11.10.10) במסגרתה נתבקשה עמדת הממונה על המחוז במשרד הפנים, בשאלת תחולתו או אי - תחולתו של סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, וכך נאמר:

     

    "... לעניין זה התקבלה תגובה מטעם ב"כ הממונה לפיה משהוגשה בקשה בהתאם לסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין וככל שהעותרת מחזיקה ברישיון בר תוקף לקיים גן ילדים, אין היא נדרשת להגיש בקשה להכרה בה כמוסד כזה בהתאם לפקודה וכל שנותר הוא לבחון האם אינה מוסד למטרת רווח והאם לא מתקיימת בשטח הנכס פעילות עסקית כלשהי.... הממונה על המחוז ציין בתגובתו כי הצורך לפנות אליו בבקשה לאשר קיומו של מוסד חינוך מתעורר כאשר אין בידי המוסד רישיון בר תוקף לקיים מוסד מוכר בהתאם לחוק לימוד חובה או בהתאם לחוק הפיקוח על בתי הספר".

     

    בית המשפט אימץ את עמדת הממונה על המחוז שם באומרו:

     

    "בשים לב לאמור בתגובת הממונה על המחוז במשרד הפנים ניתן לקבוע כי העותרת פעלה כדין כאשר הגישה בקשתה לפטור לרשות המקומית, שכן אין חולק כי מדובר במוסד חינוכי מוכר ועל כן לא היה צורך בפניה של העותרת לממונה על המחוז. על כן, יש לקבוע כי המשיבה נהגה שלא כדין כאשר לא בחנה את בקשת העותרת..."

     

    גם בעת"מ (חי') 2123-12-11 המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית אעבלין (28.5.12) שב כב' השופט ר' שפירא על עמדתו האמורה וכך הדגיש:

     

    " עם זאת, מקרה וקיים אישור של משרד החינוך לפיו המדובר במוסד חינוך מאושר, הרי שאין צורך בקבלת אותו אישור מהממונה וניתן להסתפק באישור של משרד החינוך" (ההדגשה שלי – ש"א).

     

  26. אמנם במסגרת ההליך הקודם שהתנהל בין הצדדים סבר כב' השופט א' אליקים כי "חייבת להיות מוצגת בפני המשיבה עמדתו של הממונה על המחוז" בטרם תדון המשיבה בבקשת הפטור. לדידו של כב' השופט א' אליקים עמדתו של הממונה על המחוז לגבי מוסד מסוים לא תהא בהכרח עמדתו באשר למוסד אחר, ומטעם זה סבר כי נדרשת עמדתו של הממונה על המחוז בטרם תידון בקשת הפטור. על כן קבע כי העתירה מוקדמת מדי ודינה להימחק (ראו: עת"מ (חי') 1940-11-12 העמותה לגיל הרך העדה הדרוזית נ' מועצה מקומית מג'אר (9.12.12)).

     

    עם כל הכבוד הראוי, דעתי אינה כדעתו של כב' השופט א' אליקים. אמנם צודק כב' השופט א' אליקים בקביעתו לפיה אין הכרח כי עמדתו של הממונה על המחוז לגבי מוסד מסוים תהא עמדה זהה ביחס למוסד אחר. על כן במקרים בהם נדרשת עמדתו, צריך שזו תובא בפני הרשות המקומית, בטרם תידון בקשה לפטור מארנונה. אולם, עמדתו של הממונה על המחוז רלוונטית כאשר היא נדרשת, קרי, כאשר אין בידי נישום מסוים, המבסס את בקשת הפטור על חוק הפיקוח על בתי ספר, רישיון מאת משרד החינוך. אין זה המקרה שבפנינו, שכן בידי העותרת רישיונות מאת משרד החינוך להפעלת גני הילדים שבתחום המשיבה לגביהם מבוקש הפטור כאמור.

     

    ראוי להביא בהקשר זה גם את דבריה של כב' השופטת ש' דותן בעת"מ (ת"א) 2395/06 עמותת גן השלום נ' מנהל הארנונה של עירית תל –אביב- יפו (30.4.07):

     

    "... על פי הוראת סעיף 4 לפקודת הפיטורין האישור הנדרש הוא מהממונה על המחוז, ואילו על פי סעיף 5 על המבקש פטור להוכיח כי מדובר בבית ספר (כולל גן ילדים) כמשמעותו בחוק הפיקוח. לא הובהר מה מקור הדרישה להצגת אישור משרד החינוך בדבר היות המוסד מוכר על ידו, שעה שעל פי חוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט- 1969 "בית ספר" מוגדר- "לרבות גן ילדים וכל מוסד חינוכי אחר" ובסעיף 2(א) לחוק נקבע כי החוק חל על בית ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן ילדים. אין בהגדרות חוק הפיקוח דרישה לפיה כמוסד חינוך יוכר רק בית ספר שניתן לגביו אישור משרד החינוך כי הינו מוכר על ידו. מכאן, שביטול הפטור כפי שנומק בהחלטה לא היה מעוגן בהוראות החוק החלות על העותרת, וכל כן דינו להתבטל" (ההדגשה שלי – ש"א).

     

    יפים עוד לענייננו דבריה של כב' השופטת מ' אגמון- גונן בעת"מ (ת"א) 231/09 אורט ישראל נ' עיריית תל- אביב- יפו (29.9.11) לפיהם:

     

    "המסקנה כי רישיון מאת משרד החינוך הוא תנאי בלעדיו אין לקבלת הפטור, עולה בקנה אחד עם הפרשנות המצמצמת שיש ליתן, על פי הפסיקה, לפטורים הקבועים בפקודת הפיטורין, על מנת שפטור מארנונה יינתן רק לשם מימון אותן מטרות שיש להניח כי הציבור חפץ במימונן באמצעות מערכת המס והקטנת נטל הארנונה. פרשנות מצמצמת זו נועדה למנוע מצב שבו גורמים רבים נהנים מפטור מארנונה, תוך הכבדת נטל המס על נישומים אחרים, או תוך פגיעה ברמת השירותים שמספקת הרשות המקומית" (ההדגשה שלי – ש"א).

     

  27. עוד ראיתי להוסיף, כי בפסק דין חדש מהעת האחרונה קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט העליון לקבלת ערעור באופן שיינתן למערערת פטור מלא מארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, חלף מתן פטור חלקי על פי סעיף 4 לפקודה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים. באותו עניין, עמדה לדיון טענת העותרת- עמותה רשומה בישראל, אשר מחזיקה ומנהלת מספר מוסדות חינוך, כי אין מקום לחייבה בתשלום ארנונה בגין החזקה בנכס המשמש כבית הספר היסודי על שם הקדושה "מרים בוארדי" המצוי בישוב אעבלין. העותרת טענה כי היא עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים לצורך קבלת פטור מלא מארנונה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי העותרת זכאית לפטור חלקי מארנונה לפי סעיף 4 לפקודת הפיטורין. בית המשפט העליון המליץ כאמור על קבלת הערעור בהסכמה, וכך היה.

     

    זו לשון פסק הדין:

    "בהמלצתנו ובהסכמה מתקבל הערעור במובן זה שבית הספר ע"ש מרים בוארדי הקדושה באעבלין, בית ספר יסודי לכתות א'-ח' ובבעלות מכללת מר אליאס, בעל רישיון זמני מאת מנכ"ל משרד החינוך מיום 1.9.11 למועדים 1.9.11 עד 31.8.14, זכאי לפטור מלא מארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938; זאת לתקופה שבה בידו רישיון כאמור או לתקופה נוספת ככל שיציג רישיון" (ראו: עע"מ 2217/14 מכללת מר אליאס אעבלין נ' המועצה המקומית אעבלין (26.1.15)).

     

  28. בענייננו, העותרת מפעילה גני ילדים בתחום המשיבה, משכך עונה היא להגדרת "בית ספר" המופיעה בחוק הפיקוח. אין חולק על כך, שהעותרת מפעילה גני ילדים בהם מתחנכים יותר מעשרה ילדים. נוסף על כך, אין חולק כי העותרת פועלת על פי רישיונות שהונפקו לה על ידי משרד החינוך (ראו: נספח ל' לכתב העתירה).

     

  29. יוצא, כי העותרת עומדת בתנאים המצטברים הקבועים בחלופה השלישית של סעיף 5ג(ה)(3), שעניינה מוסד חינוך כמשמעותו בחוק הפיקוח על בתי ספר. לפיכך כל שנותר הוא לבחון האם העותרת אינה מוסד למטרות רווח והאם לא מתקיימת בשטח הנכסים המוחזקים על ידה פעילות עסקית כלשהי.

     

  30. לאחר שעיינתי בכל המסמכים שצורפו לכתב העתירה להוכחת הטענה כי העותרת אינה פועלת למטרות רווח, סבורני כי העותרת הרימה את הנטל להוכיח טענתה זו.

     

    המבחן העיקרי לקביעה אם מוסד כלשהו פועל ללא כוונת רווח אם לאו הנו מבחן התכלית, קרי, מהי המטרה שלשימושה פועל מוסד החינוך בנכס.

     

    עמד על כך כב' השופט ר' סוקול בעת"מ (חי') 1041-05-13 מכללת מר אליאס נ' המועצה המקומית אעבלין (12.3.14) באומרו:

     

    "המבחן העיקרי כאמור הינו מבחן התכלית. תכלית זו הינה תכלית השימוש שנעשה בנכס ולא התכלית הכללית של המוסד... תכלית השימוש נבחנת על פי מכלול מאפיינים ולא על פי מאפיין בודד כלשהו. ניתן להצביע על מספר מאפיינים בולטים להגדרת השימוש שעושה מוסד בנכס ולבחון האם שימוש נעשה שלא למען הפקת רווח. צריך לציין כי אף שהמבחן הינו תכליתו של השימוש הרי מקום בו הפעילות היחידה של המוסד הינה השימוש בנכס נשוא הדיון ניתן למצוא את מאפייני השימוש גם במאפייני המוסד בכללותו. אציין מספר מאפיינים.

    -במסמכי היסוד של המוסד צפויה להימצא התייחסות לתכלית המוסד ותכלית השימושים; ניתן להניח כי מוסד שפועל שלא למטרת רווח, יגייס כספים מתרומות, או מתמיכה ציבורית; מוסד העושה שימוש שלא למען הפקת רווח יגבה תשלומים עבור המצרכים והשירותים שהוא נותן במחירים הנופלים ממחירי שוק; הכספים והתקבולים שיקבל המוסד מהשימוש הרלוונטי ישמשו רק לצורך אותה פעילות... לכל אלו ניתן כמובן להוסיף, כמבחנים מחזקים, הכרה במוסד כמלכ"ר לצרכים אחרים, בין לצורך חוק מס ערך מוסף או לכל צורך דומה".

     

    אמנם ערעור על פסק הדין הנ"ל התקבל (ראו: עע"מ 2217/14 מכללת מר אליאס אעבלין נ' המועצה המקומית אעבלין (26.1.15) אשר צוטט לעיל) באופן שנקבע כי העותרת זכאית לפטור מלא על פי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, ולא לפטור חלקי כפי קביעת כב' השופט ר' סוקול בפסק הדין הנ"ל, אלא שדברי כב' השופט ר' סוקול הובאו לעיל בשל חשיבותם לצורך הקביעה האם מוסד חינוכי מסוים פועל למטרת רווח אם לאו.

     

  31. בענייננו, העותרת המציאה שורה ארוכה של מסמכים המעידים על כך שהנה מוסד הפועל ללא כוונת רווח. העותרת המציאה אישור מנהל מס ערך מוסף על כך שהנה מלכ"ר (נספח א' לכתב העתירה), אישור רשם העמותות בדבר היותה עמותה ללא כוונת רווח (נספח א1' לכתב העתירה) ואישור רואה החשבון, מר סייף עארף, אשר מאשר כי:

    "1. העמותה הינה עמותה רשומה אצל רשם העמותות אשר מטרותיה הינן ללא כוונת רווח.

    2. פעילות העמותה הינה קידום החינוך התרבות בקרן [כך במקור – ש"א] הגיל הרך בעיקר בכפרים הדרוזים בצפון הארץ.

    3. לפי הדוחות הכספיים המבוקרים באמצעות משרדנו החברה גרעונית ו/או במצב שמאפשר לה להפעיל את הגנים בקושי רב וזאת היותה מתוקצבת ע"י משרד החינוך והתרבות ואין לה מקורות תמיכה אחרים" (ראו: חלק מנספח כ"ב לכתב העתירה).

     

    עוד צירפה העותרת את הדו"חות השנתיים לשנים 2011- 2014 בהם מפורטים הוצאותיה והכנסותיה לאותן שנים. עיון בדו"חות אלה מלמד, כי אין בהם כל אינדיקציה לכך שהעותרת מבצעת פעילות עסקית בשטחים שבהם היא מפעילה גני ילדים, או כי היא פועלת להפקת רווחים מפעילותה כאמור. מהדו"חות אף עולה כי העותרת מתוקצבת על ידי משרד החינוך וכי אין לה מקורות כספיים נוספים. נוסף על כך, מהדו"חות הכספיים ומאישור רואה החשבון, מר סייף עארף, עולה כי הוצאותיה של העותרת בשנים 2011- 2014 עלו על הכנסותיה.

     

    די בכל המסמכים המפורטים מעלה, אשר הועברו לעיונה של המשיבה, כדי ללמד על כך שהעותרת הנה מוסד הפועל ללא כוונת רווח ואינה מבצעת פעילות עסקית כלשהי. על כן המסקנה היא, כי גם התנאי האחרון להכרה בפטור לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין מתקיים.

     

    גם מחוות דעתו של היועץ המשפטי של המשיבה, עו"ד ופיק שבאט, אנו למדים כי די במסמכים שהוצגו כאמור, כדי לבחון האם העותרת הנה עמותה שאינה פועלת להפקת רווחים. להלן דבריו כפי שהובאו בחוות דעתו:

     

    "ניתן לבדוק אם העמותה פועלת למטרת רווח או לא בהשגת אישורים החתומים ע"י רואה החשבון של העמותה, שלטונות מס הכנסה ומע"מ, רשם העמותות ומשרד החינוך על התשלומים המשולמים על ידו לעמותה" (ראו: נספח כ"א לכתב העתירה).

     

  32. אין זה סביר כי המשיבה תדרוש מהעותרת מסמכים נוספים מעבר לאלה שהוצגו בפניה כאמור, כדי לבחון את בקשתה לפטור מארנונה. אף רשויות המס מסתפקות במסמכים אלה לצורך קבלת החלטות בדבר פטור ממסים. מטעם זה יש לדחות את דרישת המשיבה כי העותרת תעמיד לעיונה את ספריה, בטרם תדון בבקשת העותרת לפטור מארנונה. די במסמכים שהוצגו כאמור כדי לבחון את הבקשה לפטור מארנונה ועל מנת לקבוע כי העותרת זכאית לפטור מלא מארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין.

     

  33. מאחר שהעותרת עומדת בתנאי הפטור הקבועים בסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, אינני רואה צורך לדון ביתר טענותיה של העותרת.

     

    סוף דבר

  34. התוצאה היא שהעתירה מתקבלת. העותרת פטורה מתשלום ארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין ביחס לנכסים מושא העתירה.

    לאור התוצאה אליה הגעתי, הריני מורה על ביטול כל פעולות הגביה שננקטו על – ידי המשיבה כלפי העותרת בקשר עם חוב הארנונה לשנים 2011- 2015.

    המשיבה תישא בהוצאות העותרת ושכ"ט עורך דינה כדי סך כולל של 20,000 ₪.

     

    ניתן היום, ה' תמוז תשע"ה, 22 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

    המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ