עת"מ 28308-06-15 חאג' נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל ואח'

ב- 5.5.15 החליטה ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, ניצב גילה לגזיאל, לפטר את העותר, שוטר במשטרת ישראל, מכוח סמכותה לפי סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971. הודעת הפיטורין הגיעה לידי העותר, לטענתו, ב- 2.6.15. על פי ההודעה, אמורים היו הפיטורין להיכנס לתוקף בעבור 14 יום מיום שהתקבלה ההודעה על כך, היינו ב- 16.6.15.

ב- 14.6.15 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה נגד החלטת הפיטורין ובמסגרתה ביקש צו ביניים שיימנע את פיטוריו. בהחלטתי מאותו יום נתתי צו ארעי המונע את כניסת הפיטורין לתוקף עד להחלטה בבקשה לצו ביניים. עתה הגיעה שעת ההכרעה בבקשה זו.

1. העותר משרת במשטרת ישראל החל מ- 1989. הוא בדרגת רס"מ. בזמן הרלוונטי לענייננו שירת כשוטר ביחידת ההוצאה לפועל בנצרת.

נגד העותר וחברו, אזרח ושמו סאמר סלימאן (להלן: סלימאן) הוגש ב- 9.11.2014 כתב אישום, המייחס לסלימאן עבירה של עדות שקר (סעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) ולעותר מייחס הוא עבירות של הדחה בעדות (סעיף 246 לחוק העונשין) ומרמה והפרת אמונים (סעיף 284 לחוק העונשין). על פי העובדות המפורטות בו, נגד סלימאן היה תלוי ועומד תיק הוצאה לפועל. לסלימאן היכרות אישית עם העותר. העותר התלווה לסלימאן לדיון שהיה קבוע לו ב- 31.1.13. על פי עצתו של העותר, נמנע סלימאן מלהציג בפני רשם ההוצאה לפועל את רישיון הנהיגה שלו, על מנת שלא יילקח ממנו, כפי שניתן לעשות לחייבי הוצאה לפועל. עוד יעץ העותר לסלימאן לומר בכזב לרשם כי הובא ללשכת ההוצאה לפועל על ידי העותר, מכוחו של צו הבאה, על אף שסלימאן הגיע לדיון בכוחות עצמו וברכבו הפרטי. כל כך על מנת למנוע את עיקול הרכב האמור. ואכן, בעקבות העצות שקיבל מן העותר, השיב סלימאן לשאלות הרשם כי אין בידו תעודת זהות וכי הובא לדיון על ידי העותר.

2. כעולה מן הנספחים שצורפו לעתירה, במהלך הדיון האמור התעוררו חשדותיו של הרשם ובסופו של דין ודברים הודה בפניו סלימאן כי פעל על פי עצתו של העותר ואמר דברים שאינם אמת. בהחלטתו מאותו יום הורה הרשם להעביר את הפרוטוקול לקצין ההוצאה לפועל במטה המשטרה על מנת שיברר את התנהלותו של העותר.

3. בעקבות זאת נפתחה נגד העותר (וסלימאן) חקירה במח"ש. במהלכה הודה העותר כי הנחה את חברו כפי שהנחה, ועוד הודה שהגיע באותו יום ללשכת ההוצאה לפועל במדים, על אף שלא היה בתפקיד. הודאתו של העותר נתמכת לחלוטין בגרסתו של סלימאן הן בפני הרשם עצמו, והן בדבריו בעת שנחקר במח"ש. עוד נתמכת ההודאה בעדותה של מזכירת לשכת ההוצאה לפועל.

כתוצאה מכך, הוחלט להגיש נגד השניים את כתב האישום, כמתואר לעיל.

4. יצוין, כי עם פתיחת החקירה הועבר העותר מתפקידו ושובץ בתפקיד אחר. ב- 8.1.15 זומן העותר לשימוע במחלקת המשמעת שבאגף משאבי אנוש. הוא היה מיוצג על ידי עורכי דינו וטען באמצעותם כי כתב האישום "אינו מחזיק מים", כי יש לתת לעותר את יומו בבית המשפט וכי המדובר בשוטר ותיק, ולזכותו הערכות גבוהות על תפקודו. בנוסף טען, כי אין פסול במה שכינה "שיחת חולין" שקיים עם סלימאן, וכי מכל מקום המדובר באירוע ישן, מ- 2013.

כאמור, ב- 5.5.15 החליטה ראש אגף משאבי אנוש במשטרה לפטר את העותר, לאחר ששקלה את טענותיו במהלך השימוע. ההנמקה העומדת ביסוד ההחלטה היא שהמעשים בהם הודה העותר הם בבחינת שימוש לרעה בתפקידו, כי יש בהם כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשטרתית והם עולים כדי קלון. אופן התנהלותו של העותר, כעולה מדבריו שלו בהודעה שמסר במח"ש אינו מתיישב עם ערכי המשטרה ועם הנורמות המצופות מן המשרתים בשורותיה, ומעיד על אי התאמתו להמשיך ולשרת במשטרה.