אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 23762-09-15 מרדלר נ' מועצה אזורית מרום הגליל ואח'

עת"מ 23762-09-15 מרדלר נ' מועצה אזורית מרום הגליל ואח'

תאריך פרסום : 24/12/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
23762-09-15
20/12/2015
בפני השופט:
דני צרפתי

- נגד -
עותרים:
פרץ מרדלר ו – 33 עותרים נוספים
משיבים:
1. מועצה אזורית מרום הגליל
2. ועד מקומי מירון
3. ועד מקומי ספסופה
4. ועד מקומי כלנית
5. משרד הפנים - נצרת עילית

פסק דין
 

 

1.בפני מונחת עתירתם של, לכאורה, 34 עותרים כנגד המשיבים - מועצה מקומית ושלושה ועדים מקומיים שבתחום המועצה.

הסעד המבוקש על צד העיקר הינו ביטול החלטותיה של המשיבה מס' 1 - המועצה, מתאריכים 24.11.14, 15.12.14, 27.5.14 ו-15.12.14, בהן אישרה את תקציבי הוועדים המקומיים מירון, כפר חושן וכלנית, המשיבים 2-4 (להלן "היישובים") לשנים 2014 ו-2015. כן עותרים הם להורות על השבה של כל תשלום או חלק ממנו אשר התקבל אצל המשיבים על בסיס החלטות אלו, בגין תשלומי ארנונה לאותן שנים.

2.לגופם של דברים טוענים העותרים כי הליך אישור צווי המיסים לשנים 2014, 2015 של הוועד המקומי מירון (משיב 2) היה בלתי חוקי, זאת מאחר ולא התקבל אישור שר האוצר ושר הפנים (להלן "אישור השרים") להטלת הארנונה ע"י הוועד המקומי כפי שמחייב הדין לטענתם. על פי העותרים, צווי המיסים הנ"ל הם בגדר "הטלה ראשונה", ועל כן הכרח היה לקבל את אישור השרים להטלה זו, בנוסף לאישור המועצה לצווים, וזה לא נתקבל.

לחילופין ובמצטבר טוענים העותרים כי במסגרת צווי המיסים הנ"ל שינה הוועד המקומי באופן מהותי את שיטת חישוב הארנונה, והחל לחשבה עפ"י השיטה המטרית, זאת בשונה משיטת החיוב הקבוע לכל בית אב במושב כפי שהייתה נהוגה עד לאותו מועד. על פי העותרים, שינוי שיטת החישוב הדרסטית האמורה מחייבת אף היא את אישור השרים, ואפילו לא היינו עוסקים בהטלה ראשונה "קלאסית". אישור כזה, כאמור, לא התקבל.

באשר לעותרים 33-34, אלו טוענים כנגד משיב 3 ומשיב 4 בהתאמה, כי עד לשנת 2014 פעלו הם במסגרת 'זהות ועדים', וכי עד לאותה השנה לא הטילו כלל מס ארנונה על התושבים, אלא רק מיסי אגודה בהם חויבו חברי האגודה השיתופית בלבד. לאור האמור, חיובי הארנונה של אלו, עפ"י הצווים שאישרה המועצה מ- 2014, הם בגדר 'הטלה ראשונה' אשר דורשת אישור שרים בהתאם לחוק. משלא נתקבל אישור כאמור, הצווים הנ"ל ואישורים ע"י המועצה - אינם כדין.

3. אקדים, כי בתאריך 14.7.2015 ניתן ע"י בית משפט זה פסק דין בעת"מ 48137-0415 מירון מושב עובדים ואח' נ' ועד מקומי מירון ואח', במסגרתו דחיתי עתירה הדומה במהותה, עד כדי זהות, לעתירה שבפניי (להלן: "העתירה הקודמת"). העתירה הקודמת לעיל, התמקדה בצווי הארנונה של המושב מירון (זאת מבלי שהחלטות המועצה הועמדו לבחינה באותה עתירה ). העתירה הנ"ל נדחתה אמנם מטעמי סף, ברם, פסק הדין כלל התייחסות והכרעה גם לגופן של טענות, סביב חוקיות הצווים והחלטות המועצה, הנדונות גם בעתירה הנוכחית.

על צד המהות, לא ניתן להתעלם מזהות הטענות אותם מעלים כיום העותרים כנגד החלטות המשיבה 1 והמשיבים הנוספים, ומהתחושה כי עתירה זו מוגשת למעשה כ'מקצה שיפורים' של קודמתה. אוסיף כי המשיבים אף הביאו בתשובותיהם ראיות לכאורה (אשר די בהן על מנת לשמש כראיות ברמה המנהלית) כי העותרים לכל הפחות פועלים במשותף, אם לא נרחיק ונאמר אף ככלי שרת בידי מר הלפרין, אשר היה עותר מספר 2 בעתירה הקודמת שנדחתה כאמור. מר הלפרין זה היה הרוח החיה בהגשת העתירה הקודמת, וכפי שנלמד בהליך הקודם שימש כיו"ר האגודה מירון, ובעברו אף שימש כיו"ר הועד המקומי, כאשר הוא והתומכים בו, מבין תושבי מירון, ניהלו ומנהלים מאבק כנגד הוועד המקומי המכהן מאז 2014.

4.נוסיף עוד, כשהדברים קשורים לכאורה זה בזה, כי לדיון בעתירה הנוכחית התייצבו רק שניים מהעותרים הרשומים בעתירה. המפורט, במצטבר לתמונה הכוללת כאמור, תומך בהנחה לכאורה לפיה העתירה הנוכחית והעותרים בה, מהווים חלק מהמהלך הכולל שהחל בעתירה הקודמת. מסקנה לכאורית זו, מחזקת את טענות הסף, לרבות שאלת השיהוי, ניקיון הכפיים והיבטי ההשתק השונים, כשלאלו אראה להתייחס להלן.

 

דיון והכרעה

 

 

5.טרם דיון בסוגיות המועלות בעתירה לגופן, יש להידרש לטענות הסף שהועלו, בדגש לשאלת השיהוי וניקיון הכפיים.

 

6.אין חולק כי ההחלטות המנהליות העומדות בבסיס עתירה זו נתקבלו חודשים ארוכים טרם הוגשה העתירה.

לענייננו - החלטת המועצה לאישור צווי הארנונה לשנת 2014, נתקבלה לכל המאוחר בסוף שנת 2014, כאשר לא נסתר כי הודעות הוועדים על בסיסם אף הן נשלחו בסמוך לכך. הדברים נכונים בהתאמה לצווי הארנונה לשנת 2015, אשר אישורן ע"י המועצה והודעות החיוב על פיהן, הושלמו כבר במחצית השנייה של שנת 2015 לכל המאוחר.

עפ"י דין, המבקש לעתור כנגד החלטה מנהלית מחויב לפנות לבית משפט סמוך וללא שיהוי ממועד ההחלטה, ועד 45 יום מהמועד בו גילה העותר או היה צריך לגלות את עילת עתירתו. בענייננו על פי פשוטם של דברים, מועד זה חלף, אם כן, חודשים ארוכים טרם הוגשה עתירה זו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ