אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 21494-06-15 חננייב נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ ואח'

עת"מ 21494-06-15 חננייב נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/09/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
21494-06-15
03/09/2015
בפני השופט:
אליהו ביתן

- נגד -
העותרת::
מרגריטה חננייב
המשיבים::
1. עמיגור ניהול נכסים בע"מ
2. משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי

פסק דין
 

 

1.חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט-1998 (להלן: "חוק הדיור הציבורי"), קובע, כי מי שמתגורר כדין או על פי חוזה, תקופה של חמש שנים רצופות לפחות, בדירה ציבורית, ואין ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו, מהמועד בו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים ששוויים עולה על 350,000 ₪, זכאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר, בין היתר תוך הפחתת סכום המחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי של הדירה, בין היתר כמפורט להלן –

המענק הבסיסי לזכאי המתגורר לבדו בדירה ציבורית באיזור עדיפות לאומית, הוא בגובה של 25%. המענק הבסיסי לזכאי המתגורר עם בן זוג בדירה ציבורית באיזור עדיפות לאומית, הוא בגובה של 45%. והמענק לזכאי המתגורר עם ילד אחד שלו בדירה ציבורית באיזור עדיפות לאומית, הוא בגובה של 55%.

2.העותרת מתגוררת בדירה ציבורית בשדרות – הנמצאת באיזור עדיפות לאומית - עם בנה שהוא כבן 28, והיא זכאית לרכוש את הדירה בה היא מתגוררת, תוך קבלת מענק בסיסי ומענק וותק, כמשמעותם בחוק הדיור הציבורי.

העותרת פנתה למשיב 1 והודיעה לו על רצונה לרכוש את הדירה הציבורית בה היא מתגוררת, והוא קבע שהיא זכאית ל"מענק בסיסי" של "זכאי המתגורר לבדו בדירה ציבורית באיזור עדיפות לאומית", העומד על 25% מהמחיר הבסיסי של הדירה.

העותרת ביקשה לראות בה כ "זכאית המתגוררת עם ילד אחד שלה בדירה ציבורית באיזור עדיפות לאומית", ולזכותה במענק בסיסי בגובה של 55% מהמחיר הבסיסי של הדירה. והמשיב 1 סירב לבקשתה, וכתב לה את הדברים הבאים –

"חברתנו פועלת בכל הקשור למכר הדיור הציבורי על פי נהלי משרד הבינוי והשיכון המבוססים על חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט-1998. גובה המענק המותנה נקבע על פי כללי החוק ולא ניתן לחרוג ממסגרת זו.

החוק קובע מפורשות, במסגרת הגדרת "קרוב", כי המונח "ילד" יהיה כפי הגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 238 קובע: "ילד" – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:

  1. לא מלאו להם 18 שנים.

  2. לא מלאו להם 20 שנים ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדםצבאית של צבא הגנה לישראל.

    בהתאם לאמור, ההנחה שחושבה עומדת בכללי החוק."

    3.בעקבות דברים אלה, הגישה העותרת עתירה בבית המשפט לעניינים מינהליים באר-שבע, נגד החלטת המשיב 1 – עת"מ 9660-03-15. במהלך הדיון המקדמי בעתירה, הסכים ב"כ העותרת כי היה עליו לצרף את המדינה כמשיבה לעתירה והוא לא עשה זאת, הצהיר, כי לא היה ידוע לו על נוהל משרד הבינוי והשיכון הנוגע לעניין, וביקש לחזור בו מהעתירה ולאפשר לעותרת להגיש עתירה חדשה. בהתאם לכך, העתירה נמחקה ולאחר מכן הגישה העותרת עתירה חדשה, היא העתירה שכאן.

    4.העותרת טוענת בעתירתה, בעיקר, כי הנחיות המשיב 2 הנוגעות לעניין, חורגות מהסמכות הנתונה לו; כי הפירוש הנכון למונח "ילד" בהקשר לענייננו, איננו מוגבל בגיל; וכי החלטת המשיבה הרואה בעותרת "זכאית המתגוררת לבדה" שגויה.

    והמשיבים טוענים, בעיקר, כי העתירה הוגשה באיחור – החלטת המשיב 1 בעניין שיעור ההנחה נשלחה לעותרת ביום 22.9.14 והיא הגישה את עתירתה (הראשונה) רק ביום 4.3.15 – ויש לדחותה על הסף מפאת השיהוי בהגשתה; כי הפרשנות הנכונה והראויה למונח "ילד" לעניין גובה ההנחה לפי חוק הדיור הציבורי, היא קטין או מי שגילו מעל 18 ופחות מ 21 והוא סמוך על שולחן הוריו; כי הנחיות משרדי הבינוי והאוצר קובעות הגדרה למושג "ילד" בהקשר להנחות ברכישת דירה ציבורית על ידי זכאי, ויש לפעול על פיה; כי הוראות חוק אחרות תומכות בפרשנות האמורה למונח "ילד"; וכי המשיבים הפעילו סמכותם באופן ראוי וסביר ומכל מקום החלטתם איננה בלתי סבירה באופן המצדיק התערבותו של בית המשפט.

    דיון והכרעה

    1.לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות לה ושמעתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לקבל את מרכיביה העיקריים של העתירה, כפי שיובהר להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ