אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 61107-01-16 ספקטור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

עש"א 61107-01-16 ספקטור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 07/06/2016 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
61107-01-16
29/05/2016
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א

- נגד -
המערערת:
סטלה ספקטור
המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
פסק דין

1.ערעורה של המערערת, צד ג, בתיק הוצל"פ 01-58587-11-4 על החלטתו מיום 30.12.15 של כב' רשם ההוצל"פ מר אוהד אשר שחייב את המערערת לשלם למשיב, הזוכה, ע"ח חובה של החייבת סכומי כסף המפורטים בסעיף 27 להחלטה.

הצדדים הגישו עיקרי טיעון בצירוף המסמכים הרלבנטיים למחלוקת שבתיק.

המערערת חוזרת על טענותיה בערעור וסבורה כי קיים לה "הצדק סביר" לאי העברת כספי העיקול ללשכת ההוצל"פ, כמפורט בכתבי הטענות שהגישה.

המשיב טוען כי לא עומדת למערערת הגנת "הצדק סביר" ומהנימוקים שפרט בעיקרי הטיעון סבור שיש לדחות את הערעור.

2.בהחלטתו מפרט הרשם הנכבד באופן ממצה את העובדות וההתנהלות אשר הביאה אותו לחיובה של המערערת בתשלום הכספי.

המסגרת הנורמטיבית לענייננו הינם סעיפים 47 ו-48 לחוק ההוצל"פ.

סעיף 47 מחייב את צד ג שקיבל צו עיקול להעביר את הנכסים המעוקלים או הכספים המעוקלים ללשכת ההוצל"פ.

סעיף 48 עוסק בחיובו של צד שלישי אשר "ללא הצדק סביר" לא העביר את הנכסים המעוקלים או את הכספים שעוקלו אצלו ללשכת ההוצל"פ או שהוציא מידו את הנכס או הכספים שלא כדין ביודעו שיש עליהם צו עיקול. במקרה כאמור רשאי רשם ההוצל"פ לחייב את צד ג בתשלום החוב הפסוק שלא שילמו החייב.

3.המערערת פעלה בניגוד להוראות סעיף 48 ולכן בדין חייבה הרשם הנכבד בתשלום החוב, דהיינו סכומי השכר של החייבת שאינם מוגנים מכוח חוק הגנת השכר החל מחודש יוני 2014 ועד לחודש יולי 2015 וסכומי הוצאות נוספים.

לאחר שהסתבר כי צו העיקול לחודש פברואר 2014 נמסר לידיה של החייבת שעבדה בעסק של המערערת, מצא הרשם, ובצדק, שלא לחייב את המערערת בגין החודשים פברואר ועד מאי 2014. על קביעה זו של הרשם לא הוגש ערעור.

4.המערערת לא מכחישה כי בתקופה הרלבנטית הייתה הבעלים הבלעדי וניהלה את העסק של חנות הפרחים בה עבדה החייבת.

המערערת מודה כי קיבלה לידיה את צו העיקול בחודש יוני 2014 אך טוענת כי הוטעתה ע"י החייבת שהציגה בפניה מסמכים לפיהם עיקול המשכורת בוטל.

תירוץ כאמור לא יכול להחשב ל"הצדק סביר" לאי העברת הכספים המעוקלים שכן אין במסמכים הוראה על ביטול והיה על המערערת לעיין במסמך שנטען כי מבטל את העיקול ולא להסתמך על דברי החייבת שמטבע הדברים יש לה אינטרס ששכרה לא יעוקל.

ככל שהיה למערערת ספק, היה עליה לפנות ולברר בלשכת ההוצל"פ, פעולה פשוטה ומתבקשת שלא נעשתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ