אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 52304-05-15,עש"א 37579/06/,"א 52304/05/

עש"א 52304-05-15,עש"א 37579/06/,"א 52304/05/

תאריך פרסום : 28/04/2016 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום קריות
52304-05-15
07/10/2015
בפני השופט:
ערן נווה

- נגד -
מערערים:
1. עמי קאר בע"מ
המשיבה:
בנק הפועלים בע"מ סניף 731
פסק דין

בפני שתי תביעות שאוחדו לדיון אחד. מדובר בתביעות שענינן גריעת שיקים מרשימת שיקים שסורבו לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א – 1981.

המדובר בערעור או בקשה של חברה בשם עמי קאר בע"מ בבעלות עמי חניפס שלמעשה הינה חשבון עיסקי ובערעור או בקשה של מר חניפס עמי ביחס לחשבון האישי שלו . אין חולק, כי מסגרת האשראי של החברה או החשבון העסקי היתה בשיעור של 120,000 ₪ ואילו בחשבון הפרטי מדובר היה במסגרת אשראי של 15,000 ₪.

בפתח הדיון שנערך בפני ביום 7.10.15 הציגה המשיבה בפני מסמך המרכז שיקים שלא כובדו על ידי הבנק, המסמך אינו מפריד בין החשבון העסקי לבין החשבון הפרטי למרות שבמעמד הדיון פורטו פחות או יותר הסירובים בחשבון העסקי ובחשבון הפרטי המלמד על לא פחות מ- 44 שיקים שסורבו על ידי הבנק, חלקם שיקים שסורבו לאחר מתן הצו הזמני שניתן על ידי בדבר עיכוב ההגבלה. בענין זה אני מפנה לסעיף 6 בצו הזמני אשר ציין במפורש ואני מצטט:" מובהר למבקש כי צו זה הוא זמני בלבד ואין בו כדי להכשיר משיכת שיקים ממועד הוצאת הצו מחשבונו מבלי שיהיה בחשבונו כיסוי מספיק לכיבוד שיקים אלה. אין בצו זה כדי לחייב את הבנק להמשיך ולכבד שיקים אשר ימשכו מחשבונו מבלי שתהיה בחשבון זה יתרה מספקת". עצם העובדה שהמבקש עצמו אשר קיבל את הצו בשני התיקים הן בחשבון העסקי והן בחשבון הפרטי במעמד צד אחד פעל בניגוד לצו עצמו ולמרות שהצו מצביעה על כך שחייב להיות כיסוי בחשבונו היה בה כדי להביא לדחיית התביעה. עם זאת אינני מסתפק בכך ואבקש לבחון את טענות המערער לגופו של ענין. כפי שלמדתי מתביעתו ומדבריו בפרו' הישיבה מיום 7.10.15 יש למבקש שתי טענות מרכזיות.

הטענה הראשונה, עניינה קיומו של נוהל שלפיו כיבד הבנק שיקים הגם שלא היתה יתרה בחשבון במועד מתן השיקים, כך הסביר: "אני טוען שהיה נוהל ביני לבין הבנק שהבנק כיבד את שיקים. למשל עם גב' קרולין עובדת בחשבון עסקי. בתקופה האחרונה הגיעה נציגה חדשה בשם קטי שגם היא כיבדה שיקים שכאלה, שבאותו יום הפקדתי וזה כובד. התנהלות זו לא היתה בכתובים, זה נעשה כמדיניות זה היה עד שלקחתי הלוואה גדולה והתחילו לסגור את הברז".

בהקשר זה אציין כי המבקש הציג לעיוני שני שיקים האחד על סך של 4,300 ₪ כאשר השיק הוצג לטענת המבקש בתאריך 20.8. (מועד פרעון השיק 31.6.15), אך רק בתאריך 21.8 הופקד הכסף וכובד (שיק מס' 10779) וכן הציג דוגמא נוספת של שיק על סך של 1500 ₪ (ז.פ 18.8.15) כאשר הציג הוצג לטענתו בתאריך 19.8.15 אך רק בתאריך 20.8.15 הופקד הכסף וכובד (שיק מס' 10852).

לטענת המבקש דוגמאות אלו ואחרות המופיעות בכתבי הטענות יש בהן כדי ללמד על אותו נוהל בלתי כתוב אשר היה נהוג על ידי הבנק.

טענה שניה של המבקש כפי שעלתה מכתבי הטענות, מהסבריו והסבר ב"כ בסיכומיו, נגעה לעיקול וכך הסביר ב"כ :"היה שיק פיקדון אחד אצל הספקים, אותו צד ג' כתב סכום והפקיד בבנק, למרות שאותו סכום לא מגיע, המבקש הגיע לבנק וביקש לבטל, הבנק טען שעל מנת לתת הוראת ביטול צריך שהסכום הנקוב בשיק צריך להיות בבנק, באותו הרגע, זה היה סכום של 167,000 ₪. בהמשך היו שיקים שהוא רצה להפקיד כספים אמרו לו שהבנק לא יוכל לכבד את השיקים והיה צריך להחזיר את השיקים מסיבת עיקול ולא סיבת אכ"מ".

דהיינו טענתו של המבקש היתה כי מדובר היה בחשבון שהיה בו עיקול והבנק דרש שיופקד הסכום לכסות את העיקול ואז לכבד את השיקים, למרות עמדתו הנוקשה של הבנק גם לאחר הטלת העיקול הוצא שיק על סך של 1,500 ₪ שכובד.

יש לדחות שתי טענות אלו של המבקש, טענות שהן טענות המרכזיות העולות בסיכומיו.

ראשית אציין כי מסגרת האשראי בשתי החשבונות היתה, במסגרת העסקית סך של 120,000 ₪ ובמסגרת הפרטית סך של 15,000 ₪ בלבד. המבקש חרג בצורה קיצונית מהמסגרות הללו ולא הוכיח מעבר לתצהירו ולדבריו כי היה נוהל שאפשר לו חריגה קיצונית שכזו , עול ההוכחה הוא על התובע בהקשר זה וגם אם הוכיח, כי היו סטיות ספורדיות מהוראה מפורשת אליה הפנה ב"כ המשיבה שאומרת שיש להפקיד את הכסף ביום מתן השיק כאשר הפקדה לאחר מכן יוצרת חריגה אין בכך כדי לקבוע כי המבקש הוכיח יש היתה הסכמה שכזו מצידה של המשיבה להתנהלות היוצרת גרעונות שכאלה בחשבונו. יש לזכור כי החריגה בחשבון העסקי הגיעה לכדי 250,000 ₪ כעולה מתוך המסמכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ