אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 51130-05-15

עש"א 51130-05-15

תאריך פרסום : 16/08/2015 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום רחובות
51130-05-15
11/08/2015
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
מערער:
יהודה מהרבינאן חיים גרופי
עו"ד חיים גרופי
משיב:
אליהו מהרבן נאווה לבר
עו"ד נאווה לבר
החלטה
 

1.השאלה העומדת לדיון היא, האם קיימת זכות להגיש ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל, אשר קבע שאיננו מוסמך להורות על ביטול השטר מחמת תרמית, וכי טענת התרמית צריכה להיכלל בהתנגדות לביצוע שטר, הליך הנדון בבית משפט השלום.

שאלה נוספת שתיבחן הינה, ככל שאין ערעור בזכות, אם בנסיבות המקרה, יש לתת רשות ערעור אותה החלטה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.כנגד המבקש הוגשה בקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל. למעלה מעשר שנים לאחר מכן, עתר המבקש לארכה להגשת התנגדות לביצוע השטר. בקשתו נדחתה, ותיק ההוצאה לפועל המשיך להתנהל.

לאחר הדיון בערעור שהוגש על ההחלטה – ערעור שנדחה – מצא המבקש לטענתו ראיות חדשות על פיהן יש לקבוע כי השטר בטל מחמת תרמית מצד המשיב. בשל כך, פתח הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי בבית משפט השלום, בו עתר להצהיר על ביטול השטר. כמו כן עתר המבקש למתן צו מניעה זמני לאסור על מימוש נכס מקרקעין שלו, צו שניתן לו במעמד צד אחד. לאחר שהתקיים דיון בהליך המרצת הפתיחה, זו נמחקה בהסכמת הצדדים, כאשר המבקש שומר על זכותו להגיש בקשה להצהיר על ביטול השטר ללשכת ההוצאה לפועל.

הבקשה האחרונה שהגיש המערער היתה ללשכת ההוצאה לפועל, במסגרתה עתר לביטול השטר.

ביום 18.05.2015 ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בה נדחתה הבקשה ונקבע כך:

"לרשם ההוצל"פ אין סמכות להורות על ביטול השטר שהוגש לביצוע מחמת תרמית, הסמכות נתונה לבית המשפט וזאת במסגרת התנגדות.

המועד להגשת התנגדות חלף, ובקשת החייב להארכת מועד להגשת התנגדות נדחתה. מנסיבות אלה הבקשה נדחית."

3.המבקש הגיש "הודעת ערעור על החלטת רשם הוצל"פ" ובה טען כי השיק שהוגש בטל מחמת תרמית מצד המשיב, ומחמת גילוין של עובדות חדשות שלא היו ברשותו בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל. עוד טען המבקש כי כב' הרשמת טעתה בהחלטתה כי אין לרשם הוצל"פ סמכות להורות על ביטול השטר, וזאת בהתעלמה מתוכן התגובה שהוגשה, המסבירה את מקור הסמכות.

המבקש טען כי על פי ההלכה הפסוקה, קיימת לבית המשפט סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט, במקרה של תרמית, או במקרה בו - לאחר שניתן פסק דין סופי - מתגלות ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן קודם לכן בשקידה סבירה, ואשר בכוחן לשנות את ההכרעה מיסודה.

לאחר מספר החלטות והבהרות, הסביר המבקש מהי הראיה החדשה שנתגלתה לו לטענתו לאחר הדיון בביהמ"ש המחוזי, ומתי התגלתה, וכן הפקיד את הערובה שנקבעה כתנאי לדיון בערעור, או אז נקבע מועד לדיון, והעתקי המסמכים הועברו למשיב.

4.המשיב הגיש הודעה בה נטען כי "נראה כי המבקש ו/או בא כוחו נתפסו לכלל טעות בהגישם את הודעת הערעור". בהודעה יש הפניה לסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: החוק), הקובע כי ככלל, החלטות ראש ההוצל"פ נתינת לערעור ברשות בלבד, למעט החלטות לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 66ה(א), 66ז(ג)(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א) – בהן הערעור הינו בזכות.

מאחר ולשיטת המשיב, ההחלטה שעל בסיסה הוגש הערעור לא ניתנה לפי אחד הסעיפים המנויים, הרי שאין למבקש אין זכות ערעור, ולפיכך יש לדחות את הערעור.

5.בתשובתו טען המבקש כי המשיב אינו מתייחס לסעיף חוק אלא מפנה לרשימת סעיפים, ועל כן יש לדחות את בקשתו. לגופו של עניין נטען, כי לא היה מקום לדחות את הבקשה בהפניה להתנגדות, שלא עמדה בפני כב' הרשמת, וככל שאין לרשם ההוצל"פ סמכות לדון בבקשה לביטול פסה"ד מחמת תרמית, הרי שסמכות זו נותנה לבית משפט השלום, ועל כן אין צורך לבקש רשות ערעור כדי שהבקשה תידון בפני ערכאה גבוהה יותר.

דיון והכרעה

6.צודק המשיב בטענתו כי זכות ערעור קיימת רק מקום שהחלטת רשם הוצל"פ ניתנה לפי אחד הסעיפים המנויים בסעיף 80(ב) לחוק. בחינת סעיפי החוק הנזכרים בהוראת סעיף 80(ב) מעלה כי לכאורה, הערעור דנן לא הוגש בנוגע לאיזה מן העניינים אשר לגביהם קיימת זכות ערעור.

כאשר מדובר בהליך שנפתח בכתב ערעור, וכאשר ישנה טענה כי אין זכות ערעור, אין די בטענה כי סמכות כזו "טבועה" או "נתונה" לבית משפט השלום, מבלי להפנות לסעיף החוק על פיו קיימת הזכות להגשת ערעור. על המבקש – ולא המשיב – להבהיר לפי איזה מהסעיפים ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, על מנת שייקבע כי קיימת לו זכות לערער על אותה החלטה.

7.למרות בקשת המשיב, לא התבקש בית המשפט, ולו כעתירה חלופית, ליתן למבקש רשות ערעור. לגופו של עניין, הגעתי למסקנה כי אפילו היתה מתבקשת רשות ערעור, לא היה מקום ליתן רשות כזו, וזאת בשל אלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ