אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 33759-05-16 עלמי ואח' נ' עירית ירושלים

עש"א 33759-05-16 עלמי ואח' נ' עירית ירושלים

תאריך פרסום : 29/12/2016 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
33759-05-16
25/12/2016
בפני סגן הנשיא:
גד ארנברג

- נגד -
מערערים:
1. האני עלמי
2. נביל עלמי
3. באדרה עלמי

משיבה:
עירית ירושלים
החלטה

 

בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ יעל ממן אשר דחתה את בקשתו של המערער לקבוע שלא בוצעה מסירה כדין של האזהרה, וכן לקבוע כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב כאשר פתחה תיק הוצל"פ בחלוף כ- 7 שנים ממתן פסה"ד, בכך הביאה להגדלה משמעותית של החוב מסכום של כ- 32,000 ₪ לכ- 65,000 ₪. הערעור מופנה גם כלפי החלטה נוספת של כב' הרשמת שדחתה בקשה של המערערים 2 ו- 3 (הורי המבקש 1) להחזיר להם סכום של 3,000 ₪ ששולמו כדי למנוע הוצאת מעוקלים מדירתם, כאשר אין להם קשר לחוב נשוא התיק.

 

המערערים טוענים כי המשיבה קיבלה נגד המערער 1 פס"ד בהעדר הגנה. המערער הגיש בקשה לביטולו. בהסכמת הצדדים נדחתה ביום 9.1.07 הבקשה לביטול פסק הדין והוסכם שמשך 5 חודשים לא ינקטו הליכים לגבייתו כדי לאפשר למערער לטפל בענין בעריה מבלי שיהיה בכך כדי להאריך את המועד להגשת השגה על ידי המערער.

 

לטענת המערער מאז אותה הסכמה לא שמע דבר מהעריה ובא כוחו דאז אמר לו שהעניין הסתדר. רק לאחר כ- 7 שנים נפתח תיק ההוצל"פ. לטענת המערער למרות שכתובתו מעודכנת במשרד הפנים, בוצעה מסירה בכתובת אחרת כאשר על אישור המסירה זויפה חתימה של אימו שלא קיבלה מעולם את האזהרה. המערער 1 טוען עוד כי התנהלות המשיבה חסרת תום לב בכך שהמתינה שנים כה רבות עד פתיחת תיק ההוצל"פ. בנוסף לאמור, המערערים 2 ו- 3 מערערים על החלטת כב' הרשמת שלא להחזיר להם סכום של 3,000 ₪, ששילמו למעקלים שהגיעו לדירתם, כדי למנוע הוצאת מעוקלים. לטענתם מדובר בעיקול שבוצע שלא בכתובת החייב העיקרי – המערער 1, מבלי שבוצע קודם לכן עיקול ברישום לפיכך הם נאלצו לשלם 3,000 ₪ כדי למנוע הוצאת מעוקלים. אך משהתברר שמדובר בחוב של המערער 1, שהוא בן 43 ולא מתגורר איתם, היה על כב' הרשמת להורות להחזיר להם סכום זה.

 

המשיבה טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת. אכן ניתן נגד המערער 1 פס"ד בהעדר הגנה ואכן הוא הגיש בקשה לביטול. בקשר לבקשה זו הסכימו הצדדים שהיא תידחה ושלא ינקטו הליכים ל- 5 חודשים כדי לאפשר הסדרת העניין ישירות בעריה. החוב לעריה לא הוסדר והדבר היה ידוע למערער שכן עוד לפני פתיחת תיק ההוצל"פ הגיש באמצעות בא כוחו בקשה לוועדת פשרות של העריה . הוועדה דחתה את בקשתו, למרות זאת לא שולם החוב. רק אז נפתח תיק ההוצל"פ ואף זאת רק לאחר שנשלח מכתב התראה שיש כוונה לעשות כן. לפיכך טוענת המשיבה כי מתן אפשרות למערער לפתור את הבעיה ישירות בעריה לא צריך לבוא בעוכריה ואין בדחיה במועד פתיחת התיק בהוצל"פ כדי להוות חסר תום לב מצידה. ההיפך הוא הנכון, היא אפשרה למערער, לבקשתו, להסדיר את החוב ישירות בעריה והוא לא עשה כן. לאחר פתיחת התיק בוצעה מסירה ביום 10.11.14 והיא בוצעה בכתובת הוריו של המשיב ולא בכתובתו לאחר שבוצעו פעולות איתור ונמצא שיש לבצע את המסירה שם. בחודש מרץ 2015 בוצע עיקול ברישום באותה כתובת אך מאחר ולא התאפשרה כניסה של המעקלים הודבק דו"ח העיקול בכתובת שבה בוצעה המסירה כאשר בטופס זה נכתב בפירוש שאם מאן דהוא טוען שהמיטלטלין שייכים לו ולא לחייב עליו להוכיח זאת באמצעות פניה להוצל"פ עם ראיות ומסמכים המאמתים את טענתו. הדבר לא נעשה לפיכך בוצע הליך של הוצאת מעוקלים כדין בכתובת זו והמערערים 2 ו- 3, שביקשו למנוע את ההליך, שילמו 3,000 ₪ על חשבון החוב. בזמן ביצוע ההליך לא הועלתה כל טענה שהמערער 1 אינו מתגורר בכתובת זו לפיכך בצדק הורתה כב' הרשמת שלא להחזיר את הסכום ששולם לבעל התפקיד מטעם ההוצל"פ. בחודש ינואר 2015 הוטל עיקול על חשבון בנק של הערעור ונתפס סכום של כ- 66,000 ₪. עוד ביום 12.8.15 המערער הובא בפני כב' רשם ההוצל"פ בצו הבאה כאשר בא כוחו מודיע שהוא במו"מ עם ב"כ המשיבה בניסיון להגיע לפשרה.

 

בהתחשב בכל האמור, טוענת המשיבה כי אין חשיבות לטענת המערער בענין אישור המסירה שזוייף , על אף שהטענה מוכחשת, שכן, התברר שאין ספק שהמערער ידע על קיומו של התיק ולמרות זאת לא עשה דבר לתשלום החוב. המשיבה טוענת עוד כי אם אכן היה ממש בטענת המערער בענין השיהוי יכול היה הוא עצמו ליזום הליך של "ביצוע לפי בקשת חייב" לפי סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 ולקבל הוראות כיצד לשלם את החוב, אך הוא בחר שלא לעשות כן.

 

לבקשת ב"כ המערערים קויים גם דיון בע"פ כאשר למעשה הצדדים חוזרים על טענותיהם וב"כ המשיבה הוסיף טענה פרוצדוראלית לפיה היה על המערערים להגיש בר"ע ולא ערעור שכן ההחלטות עליהן הוגש הערעור אינן כאלה שניתן להגיש עליהם ערעור ללא הגשת בקשת רשות ערעור.

 

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לדחות את הערעור.

 

ראשית, צודק ב"כ המשיבה בטענתו הפרוצדוראלית המקדמית לפיה הדרך לתקוף את החלטות כב' הרשמת היתה בהגשת בר"ע ולא בהגשת ערעור. אין מדובר בבקשה בטענת פרעתי או טענה אחרת שעליה ניתן להגיש ערעור בזכות. הבקשה היתה לעכב הליכים עקב מסירה שלא כדין וערעור על החלטה בבקשה כזו צריכה להיעשות בדרך של הגשת בר"ע ולא ערעור. הדבר נכון גם לגבי ההחלטה הנוספת בעניין אי החזרת הסכום של 3,000 ₪ ששולמו לצורך מניעת הוצאת מעוקלים.

 

שנית ועיקר, לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת כב' הרשמת אף לגופם של דברים מהטעמים דלקמן:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ