אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 19863-06-15 אברגל ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

עש"א 19863-06-15 אברגל ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 03/09/2016 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ראשון לציון
19863-06-15
28/08/2016
בפני השופט:
אבי סתיו

- נגד -
המערערים::
1. דני חי אברגיל
2. ספיר שיווק מוצרי נקיון בע"מ

המשיבים::
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. בנק מסד בע"מ

פסק דין

בפניי ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 ("חוק שיקים ללא כיסוי"), במסגרתו עותרים המערערים לגריעת רשימה ארוכה של שיקים שסורבו בחשבונות הבנק של המערערת 2, אשר לטענתם נגנבו מהמערער 1 וחתימתו עליהם זויפה.

רקע

1.המערער 1 ("המערער") הינו בעל המניות היחיד של המערערת 2, חברה בע"מ שלטענת המערער אינה פעילה כבר משנת 2002 וכיום היא בסטטוס של חברה מחוקה ("החברה"). ביום 15.6.2015 הגישו המערערים ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, המתייחס לשני חשבונות בנק של החברה שהתנהלו אצל המשיבים. הערעור התייחס באופן ספציפי לשיק אחד מחשבון הבנק שנוהל אצל המשיב 1 ("בנק לאומי") ולשיק אחד מחשבון שהתנהל אצל המשיב 2 ("בנק מסד"), אולם נאמר בו כי מבוקש לגרוע את כל השיקים שבגינם הוגבל חשבונה של החברה. על פי הנטען בערעור, ביוני 2008 נגנבו מהמערער פנקסי שיקים של החברה וחתימתו עליהם זויפה. שיקים אלו סורבו בחשבונות הבנק של החברה שכבר היו סגורים זה זמן רב, ולפיכך הוגבלו חשבונותיה של החברה. על פי הנטען בערעור, עצם העובדה שחשבונות הבנק של החברה מוגבלים אינה יוצרת קושי מבחינת המערערים, לאור העובדה שהחברה אינה פעילה, אולם העובדה שחברה בבעלותו הוגבלה גורמת לכך שדירוג האשראי של המערער נפגע, ולפיכך הוגש הערעור.

2.בתשובה לערעור מסר בנק לאומי כי על פי רישומיו נסגר חשבון הבנק של החברה שנוהל אצלו כבר בשנת 2003. נוכח הזמן הרב שחלף, כך לדברי בנק לאומי, אין ביכולתו לבדוק את הטענה לפיה החתימה על גבי השיקים אינה חתימתו של המערער. בנק מסד מסר בתשובתו לערעור, כי החשבון של החברה נסגר בשנת 2006, וכי נוכח הזמן שחלף אין לו אפשרות לאתר את מסמכי החשבון. הן בנק לאמי והן בנק מסד הותירו את ההכרעה בערעור לשקול דעת בית המשפט.

3.בדיון הראשון שהתקיים בערעור ביום 1.5.2016 הבהיר ב"כ המערערים כי אין בידו את הודעות ההגבלה שנשלחו בקשר לחשבונות הבנק של החברה. עוד צוין, כי נפתחו תיקי הוצל"פ נגד החברה בגין חלק מהשיקים שלטענת המערער חתימתו עליהם זויפה, וכי המערער הגיש תלונה במשטרה מספר פעמים בגין גניבות השיקים. לאחר שהבהרתי לב"כ המערערים כי לא ניתן להידרש לבקשה לגרוע את "כל השיקים" שבגינם הוטלה מגבלה על החשבון, אלא רק ביחס לשיקים ספציפיים, הוסכם כי המשיבים יעבירו לב"כ המערערים את הודעות ההגבלה ופרטי השיקים שסורבו אצלם, על מנת שניתן יהיה לקיים את הדיון בערעור ביחס לשיקים קונקרטיים.

4.בהודעה שהוגשה על ידי בנק לאומי נמסר, כי נוכח הזמן הרב שעבר אין לו אפשרות לאתר את הודעת ההגבלה שהוציא או את פרטי השיקים שסורבו. בנק מסד, לעומת זאת, העביר לב"כ המערער רשימה של שיקים שסורבו על ידו (אין זה ברור אם מדובר בכל השיקים), וזו הוגשה על ידי ב"כ המערער במסגרת ההליך (ת/2). עם זאת, גם ביחס לבנק מסד לא אותרה הודעת ההגבלה.

5.בדיון נוסף שהתקיים ביום 1.6.2016 הודיע ב"כ המערערים כי בשלב זה, הוא מבקש להעמיד את הערעור על גריעת השיקים של החשבון בבנק מסד, אשר פרטיהם נמצאים בידיו. על מנת לנסות לקדם את הדיון ביקשתי את התייחסות בנק ישראל לשאלה האם יש בידו את המידע הקשור להגבלות שהוטלו על חשבונה של החברה, ובעיקר את פרטי השיקים שסורבו, הודעות ההגבלה, והמועדים בהם הוטלו ההגבלות. בהודעה שהגיש מסר בנק ישראל כי הוא מקבל מהבנקים עדכונים על הטלת הגבלות על חשבונות הלקוחות, אולם פרטי השיקים אינם מדווחים לו ואין בידיו העתקים של הודעות ההגבלה הנשלחות על ידי הבנקים ללקוחות, כך שאין ביכולתו לדעת מהם פרטי השיקים שבגינם הוטלו ההגבלות. בהודעת בנק ישראל פורטו המועדים בהם, לפי המידע שבידי בנק ישראל, הוטלו הגבלות על חשבונותיה של החברה, כדלקמן:

א.ביום 19.4.2010 התקבל דיווח מבנק מסד על הטלת הגבלה על חשבון החברה, אשר נכנסה לתוקף ביום 1.5.2010 והסתיימה ביום 30.4.2011.

ב.ביום 20.4.2012 התקבל דיווח מבנק לאומי על הטלת הגבלה על חשבון החברה. מכיוון שמדובר היה בהגבלה שנייה תוך פרק זמן של פחות משלוש שנים מאז שהסתיימה ההגבלה הראשונה, בהתאם לסעיף 3(א)(2) לחוק שיקים ללא כיסוי הפכה החברה למוגבלת בנסיבות מחמירות. הגבלה זו הסתיימה ביום 13.5.2014.

ג.ביום 18.5.2014 התקבל דיווח ממערכת ההוצאה לפועל על כך שהוטלה על החברה "הגבלה בנסיבות מיוחדות", כמשמעותה בסעיף 3ג(א) לחוק שיקים ללא כיסוי. הגבלה זו צפויה להסתיים ביום 15.1.2019. לטענת ב"כ המערערים מגבלה זו הוטלה על ידי רשם ההוצאה לפועל לאחר שהוגשו לביצוע למעלה מעשרה שיקים שנמשכו על חשבון החברה וחוללו.

6.בהתאם להחלטתי בדיון מיום 1.6.2016, הגיש ב"כ המערערים העתקים של כל השיקים שסורבו אשר עלה בידו לאתרם, ואלו הוצגו בדיון נוסף שהתקיים ביום 20.7.2016. בדיון זה הצהיר המערער 2 כי הוא היה מורשה החתימה היחיד מטעם החברה, וטען כי החתימות על השיקים אינם חתימתו. ב"כ המערערים חזר וביקש לגרוע את אותם שיקים שסורבו אשר עלה בידו להשיג את פרטיהם.

דיון והכרעה

7.סעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע, כי "חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון". ההשלכות של הטלת ההגבלות מפורטות בעיקרן בסעיפים 4 ו-5 לחוק. סעיף 10 לחוק מקנה לבית משפט שלום סמכות לבטל הבאת שיקים במניין השיקים שסורבו, בהתקיים אחת מהעילות המפורטות בסעיף. חשוב להדגיש, כי הסעיף אינו מסמיך את בית משפט השלום להורות על ביטול ההגבלה. הסמכות היחידה שהוקנתה בסעיף היא לגרוע שיקים ממניין השיקים שסורבו (ראו, י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מד 449, 459 ("עמית")). כתוצאה מגריעה זו עשוי מניינם של השיקים שסורבו לרדת מהסף שנקבע בחוק להטלת הגבלה, ובמקרה כזה התוצאה תהיה ביטול ההגבלה.

8.סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מונה חמש עילות לביטול הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים. בפסיקה ישנן גישות שונות בשאלה אם עילות אלו מהוות רשימה סגורה. אולם, גם על פי הגישה המצמצמת, טענה כדוגמת טענת זיוף הינה עילה לגריעת שיק מרשימת השיקים המסורבים, אם תימצא מבוססת, על אף שהיא אינה נמנית על עילות הביטול המפורטות בסעיף 10 לחוק. זאת, שכן מדובר בטענה מקדמית שאם תתקבל המסקנה תהיה כי למעשה הלקוח כלל לא משך שיק על חשבונו (ראו, עמית, עמ' 472; בר"ע 3145/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' לילה (12.1.2006); עש"א (רח') 57694-05-12 אייל נ' בנק יהב מודיעין סניף 116, פסקה 16 (24.7.2012)).

9.בענייננו, המערער הציג בפניי חמישה שיקים שסורבו בחשבונה של החברה והוגשו להוצאה לפועל, שהם לדבריו כל השיקים שהצליח לאתר העתקים שלהם. מהתבוננות בשיקים אלו ניתן להיווכח על נקלה כי החתימות בכל אחד מהשיקים שונות לחלוטין האחת מרעותה. המערער אף חתם בפניי על דף (ת/1) והצהיר כי זו החתימה בה הוא נוהג ונהג לעשות שימוש, וניתן לראות בקלות כי חתימה זו אינה דומה לאף אחת מהחתימות המופיעות על השיקים. גם החותמת של החברה שהוטבעה על השיקים אינה אחידה, כאשר בחלק מהמקרים החותמת היא "ספיר שיווק בע"מ" ובחלק מהמקרים "ספיר שיווק מוצרי ניקיון בע"מ", וגם כאשר השם זהה יש הבדלים בגודל ובצורה של האותיות. בנסיבות אלו, סבורני כי המערערים הרימו את הנטל להראות כי החתימות על גבי השיקים שהוצגו בפניי זויפו.

10.כאמור, המערערים צמצמו את הערעור לגריעת השיקים של בנק מסד אשר את פרטיהם עלה בידם להשיג. בנסיבות העניין, סבורני כי המסקנה לפיה השיקים של החברה נגנבו והחתימות עליהם זויפו יפה לא רק לגבי השיקים שהוצגו בפניי, אלא לגבי כל השיקים נושא הערעור שפרטיהם מופיעים ברשימה שהוגשה (ת/2). מדובר בחברה שאינה פעילה החל משנת 2003. זמן רב לאחר מכן החלו לצוץ שיקים שלה. המערער הצהיר כי השיקים נגנבו, והוא הגיש על כך תלונות במשטרה. לגבי אותם שיקים אשר עלה בידי המערערים להשיג את העתקיהם, ניתן לראות בבירור כי מדובר בחתימות מזויפות. בנסיבות אלו, הורם לטעמי הנטל להראות כי כל השיקים שפרטיהם אותרו נגנבו מהחברה והופצו תוך זיוף חתימתו של המערער עליהם.

11.אדגיש, כי המסקנה לפיה השיקים נגנבו והחתימות על גביהם זויפו יפה להליך שבפניי, היינו לעניין גריעתם של השיקים ממניין השיקים המסורבים. אין במסקנה זו כדי לקבוע את גורלה של טענת הזיוף ככל שזו תעלה בהליכי ההוצאה לפועל או בהליכים אזרחיים אחרים שיינקטו בקשר לשיקים, ככל שיהיו כאלו.

12.המסקנה היא שיש להיעתר לערעור בכל הנוגע לשיקים של בנק מסד. בכל הנוגע לחשבונה של החברה בבנק לאומי, מכיוון שפרטיהם של השיקים לא אותרו לא ניתן להושיט למערער סעד בהליך הנוכחי, וכאמור המערערים הסכימו לצמצם את הערעור כך שיתייחס רק לשיקים שאותרו. למעלה מן הדרוש אציין, כי נראה שמקום בו מבקש אדם לתקוף את הכרזתו כלקוח מוגבל או את הכרזת חשבונו כחשבון מוגבל ולא ניתן לאתר את פרטי השיקים שסורבו, הוא רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי בתביעה לסעד הצהרתי. ככלל, אין מקום לעקוף את מסלול התקיפה הקבוע בחוק שיקים ללא כיסוי על ידי תביעה לסעד הצהרתי (עמית, עמ' 472). אולם, מקום בו פרטי השיקים אינם ידועים, מסלול הערעור לפי חוק שיקים ללא כיסוי הוא מטבע הדברים חסר משמעות. במקרה כזה נראה כי פתוחה הדרך לפנות בתביעה לסעד הצהרתי המתייחסת להגבלה עצמה, ומכיוון שמדובר בסעד שלא ניתן לשום את שוויו בכסף הסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט המחוזי (השוו, ת"א (פ"ת) 3950/04 בן שמעון נ' בנק דיסקונט בע"מ (30.3.2005)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ