אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 19094-07-14 גורן נ' הרבט ואח'

עש"א 19094-07-14 גורן נ' הרבט ואח'

תאריך פרסום : 31/08/2015 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
19094-07-14
01/01/2015
בפני השופט:
איתן אורנשטיין - סגן נשיאה

- נגד -
החייבים:
1. רון הרבט
2. אורלי הרבט
3. אלון גורן - עו"ד

עו"ד יניב אינסל
עו"ד אלברט בן פורת
משיב:
כונס הנכסים הרשמי
עו"ד יוסף מססה
פסק דין
 

 

  1. כללי

    מונח לפני ערעורו של עו"ד אלון גורן (להלן: "המערער"), על הכרעת עו"ד יניב אינסל, המנהל המיוחד לנכסי החייב רון הרבט (להלן: "המנהל המיוחד" ו"החייב" בהתאמה), שלפיה יש לדחות את תביעת החוב מחמת שהמערער איחר בהגשתה.

    יובהר כי לבד מהחייב, אף רעייתו מצויה בהליכי פשיטת רגל, אך בהתאם להחלטתי מיום 16.9.14 בתיק זה, ערעור זה נוגע אך ורק להליכי פשיטת הרגל של החייב.

  2. הפרטים הדרושים להכרעה

    ביום 27.2.11 הגיש בנק לאומי לישראל בע"מ בקשה למתן צו כינוס כנגד החייב ורעייתו. ביום 17.3.11 ניתן צו כינוס הנכסים ועו"ד אינסל מונה כמנהל מיוחד. צו הכינוס פורסם ברשומות ביום 30.5.11 ומשכך היה על נושי החייב להגיש את תביעות החוב לכל המאוחר ביום 30.11.11. דא עקא, רק ביום 19.01.12 הגיש המערער את תביעת החוב למנהל המיוחד ובצידה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב. זאת לטענתו מאחר שלא ידע על הליכי פשיטת הרגל של החייב וכי הדבר נודע לו לטענתו רק סמוך לפני הפנייה למנהל המיוחד. המנהל המיוחד נעתר ביום 23.1.14 לבקשת המערער והאריך את המועד להגשת תביעת החוב.

    בתביעת החוב טען המערער שהוא הפקיד בידי החייב ואחרים סך של 850,000$ בנאמנות לשם ביצוע השקעות בנדל"ן ברומניה. המערער טוען שנפל לתרמית מצד החייב לאחר שזה שלח יד בכספים חרף היותם כספי נאמנות. תביעת החוב הועמדה על סך של 8,000,000 ₪, סכום המשקף את הקרן והנזקים שנגרמו למערער.

    המנהל המיוחד לא הכריע בתביעת החוב לגופה וזאת לאור תביעה שהגיש המערער בעניין נשוא תביעת החוב (ת.א. 60709-12-12 גורן ואח' נגד וקנין ואח'), נגד איילון חברה לביטוח בע"מ שהינה המבטחת של החייב, ונגד שותפיו של החייב: מר בני ועקנין ומר רפאל טל, באשר לעסקים ברומניה. יצוין כי לטענת המערער הועמד סכום התביעה על 3.6 מיליון ₪ מטעמי אגרה ויעילות הדיון.

  3. התנגדות החייב להארכת המועד

    ביום 24.3.14 פנה החייב למנהל המיוחד וטען שיש לבטל את הסכמת המנהל המיוחד להארכת המועד להגשת הערעור. לעמדת החייב, המערער ידע זה מכבר שהוא מצוי בהליך פשיטת רגל וכי טענתו לפני המנהל המיוחד שהדבר נודע לו רק בסמוך להגשת תביעת החוב אינה נכונה. בהקשר זה הפנה החייב למספר מסמכים שמהם עולה לכאורה שהמערער אכן ידע על הימצאותו של החייב בפשיטת רגל. האחד הוא פרוטוקול דיון מיום 12.4.11 של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בקובלנה שהוגשה נגד החייב בעקבות תלונה שהגיש המערער נגד החייב (להלן: "הפרוטוקול"), ישיבה שבה נכח המערער. השני הוא תמליל שיחה שבין החייב לבין המערער מיום 30.10.11 (להלן: "שיחת הטלפון"). בתמליל הפרוטוקול וכן בתמליל שיחת הטלפון מופיעות אמירות מפורשות של החייב שהוא מצוי בהליך כינוס נכסים. על יסוד ראיות אלה סבר המנהל המיוחד שיש לשנות מהסכמתו הקודמת להאריך את המועד להגשת תביעת החוב לבקשת המערער, וקבע שהמערער החמיץ את המועד להגשת תביעת החוב ומשכך היא נדחית על הסף. על כך הוגש הערעור שלפניי.

    4.הסדר הנושים

    בד בבד, התגבש הסדר נושים בהליך לפי הצעת החייב שבהתאם לה יושלם לנושים דיבידנד בשיעור של 5% נטו. הצעת ההסדר נדונה לפני ביום 19.5.14. בהחלטתי אישרתי את הסדר הנושים ובשים לב לשלוש תביעות חוב שטרם הוכרעו על ידי המנהל המיוחד וביניהן, תביעת החוב של המערער. המנהל המיוחד ציין בדיון שתביעת החוב נלקחה בחשבון במחציתה עד להמתנה בהכרעה בתביעה שהגיש המערער, ת.א. 60709-12-12 הנ"ל (דברי המנהל המיוחד בפש"ר 50808-02-11 בדיון מיום 19.5.14 עמ' 2 שורות 1-4).

    5.עיקר עמדת המערער

    המערער משיג על כך שהמנהל המיוחד חזר בו מהחלטתו ליתן ארכה להגשת תביעת החוב, שמשמעה שלאחר כשנה וחצי מהסכמתו למתן הארכה, הוא דוחה את תביעת החוב בהתבסס על פגם טכני שרוּפא בהסכמתו זה מכבר. לשיטת המערער אין להעדיף את החייב אשר שלח ידו בכספיו, לא כל שכן שבמצב זה החייב – המעוול, יוצא נשכר.

    עוד נטען כי בהתאם לתקנה 76 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות"), אין לחייב מעמד לערער על החלטות בעל התפקיד בתביעת החוב, וכי רק לנושה מוקנה מעמד לערער על קביעת הנאמן בתביעת החוב.

    המערער מציין שהראיות שהובאו לפני המנהל המיוחד הינן ראיות סלקטיביות ומגמתיות, שאין בהן להעיד על כלל השיחות שנערכו בין המערער לבין החייב, וכי אם המנהל המיוחד היה נחשף לראיות במלואן אזי היה עולה בבירור שהחייב מסובב אותו בכחש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ