אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 13013-03-15 רוזנמן נסיעות בע"מ נ' (מנהל מיוחד)

עש"א 13013-03-15 רוזנמן נסיעות בע"מ נ' (מנהל מיוחד)

תאריך פרסום : 07/05/2015 | גרסת הדפסה
עש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
13013-03-15
27/03/2015
בפני השופטת:
חנה פלינר

- נגד -
מבקשת/ מערערת:
רוזנמן נסיעות בע"מ צבי יפה ואח'
עו"ד צבי יפה ואח'
משיב:
1. יצחק אופיר
2. (מנהל מיוחד)

עו"ד (מנהל מיוחד)
החלטה

1. בפניי ערעור על החלטת המנהל המיוחד, עו"ד אופיר יצחק, לדחות את בקשת המערערת, רוזנמן נסיעות בע"מ, להארכת מועד להגשת תביעת חוב מטעמה. עניין החוב נדון בבית משפט שלום בפ"ת במסגרת ת.א 2958-09-12.

2. צו הכינוס בעניינו של החייב, מר אמסלם מרדכי, ניתן ביום 9.2.2014. הוכחת החוב הוגשה ע"י המערערת ביום 6.2.2015. בתאריך 22.2.2015 הודיע המנהל המיוחד כי החליט לדחות את הבקשה להארכת מועד ומכאן הערעור שלפניי.

טענות המערערת

3. לגישת המערערת, לא הודע לה דבר הגשת הבקשה לפש"ר. החייב לא המציא לה את צו הכינוס מיוזמתו ולמעשה במהלך ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין המערערת לחייב בביהמ"ש הציגו החייב ובא כוחו מצג של התנהלות רגילה תוך התעלמות מהליכי הפש"ר. כך, הוגשו לביהמ"ש בקשות, הליכי הפש"ר לא הוזכרו בתצהירי החייב וגם לא הוגשה בנושא הודעה לתיק ביהמ"ש. למערערת נודע על הליכי הפש"ר באקראי, מנושה אחר של החייב וכשביקשה לעיין בבקשה לפש"ר התנגדו החייב ובאי כוחו להמציאה לה ונאלצו לעשות זאת רק לאחר שקיבלו צו מביהמ"ש ביום 31.3.2014.

4. עוד טוענת המערערת כי חזקת ידיעה של נושה מתגבשת במועד פרסום צו הכינוס בעיתונות או בילקוט הפרסומים ולא במועד החלטת המנהל המיוחד. בענייננו, צו הכינוס פורסם בעיתון ישראל היום ביום 21.2.2014, בעיתון ידיעות אחרונות ביום 26.2.2014 וברשומות ביום 9.3.2014. לטענת המערערת מניין הימים להגשת הוכחת חוב צריך להיספר ממועד מסירת הבקשה לפש"ר לאחר מתן צו מביהמ"ש (31.3.2014) או ממועד הפרסום ברשומות (9.3.2014). במהלך חודש 8/2014 נודע למערערת הצורך בהגשת הוכחת חוב וזו הוגשה ביום 26.8.2014 באמצעות המערכת המקוונת בצירוף בקשה להארכת מועד, בדיעבד התברר שזו לא נקלטה. גם ניסיון נוסף להגשת הוכחת החוב, ביום 27.8.2014, לא נקלטה למרות שב"כ המערערת סבר שזו נקלטה. החייב ובא כוחו לא טענו שהוכחת החוב לא הוגשה, הגם והאחרון מעורב בניסיון להסדר נושי החייב. בתחילת 2015 הודיע המנהל המיוחד שאין הוא רואה את הוכחת החוב במערכת וזו הוגשה ביום 6.2.2015 ונקלטה. חוב החייב למערערת פורט בבקשת החייב לפש"ר.

5. המערערת מוסיפה וטוענת שעל פי ההלכה יש לנהוג במי שמגיש הוכחת חוב באיחור במנהג בית הלל. בשנים האחרונות רוככה הדרישה להוכיח טעם מיוחד לצורך הגשת תביעת חוב באיחור. עוד נפסק שביהמ"ש נוטה להאריך את המועד כאשר נמצא שמתן הארכה אינו פוגע בהליך הפש"ר. בענייננו הארכת המועד אינה גורמת נזק לנושים. הדיון נקבע ליום 4.5.2015 וטרם התקיים, לא חולק דבר לנושים ואין כל הסדר.

6. בתשובה לתגובה מוסיפה המערערת וטוענת כי בהתכתבות המנהל המיוחד עם בא כוחה לא ציין כי לא הוגשה תביעת חוב ולא הפנה את המערערת להגישה ובכך תרם למצג השווא של החייב בעניין. רק לאחר חלוף המועד להגשת תביעת חוב כתב המנהל המיוחד שאין הוא מוצא שהוגשה הוכחת חוב; המנהל המיוחד לא הזמין את המערערת לדיון וזו למדה עליו מצו הכינוס. המנהל המיוחד גם לא עדכן את המערערת על זכותה להגיש השגה על הדו"ח שהגיש; לגבי טענת המנהל המיוחד שהחייב הודיע על הליכי הפש"ר בתצהיר עדותו הראשית טוענת המערערת כי החייב הודיע זאת בהודעה על הגשת התצהיר אשר לא הומצאה לה ולא בתצהיר עצמו. כמו כן, ההודעה שהוגשה לביהמ"ש ביום 13.2.2014 לא הועברה לב"כ המערערת; אין עדיין כל הסדר נושים ולכן מתן הארכה לא יפגע בהליך הפש"ר או בשאר הנושים.

טענות המנהל המיוחד

7. לשיטת המנהל המיוחד דין הערעור להידחות. צו הכינוס הומצא לידי המערערת ביום 12.2.2014 (ראו הודעת הפקס אשר צורפה כנספח א' לתגובת המנהל המיוחד), זה המועד בו ידעה היא על מתן הצו בפועל ומכאן היה עליה להגיש תביעת חוב עד ליום 12.8.2014 אלא שזו הגישה את תביעת החוב בתאריך 26.8.2014 (לפי טענתה, שלא הוכחה כדברי המנהל המיוחד). רק ביום 15.2.2015 המציאה המערערת למנהל המיוחד בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב. בניגוד לתקנה 76(ג) לתקנות הבקשה להארכת מועד אינה נתמכת בתצהיר. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

8. ביחס לטענות המערערת משיב המנהל המיוחד כי המערערת לא הציגה כל אסמכתא התומכת בטענתה שלפיה ניסתה להגיש תביעת חוב בחודש 7/2014; כי צו הכינוס הומצא למערערת ביום 12.2.2014 ומכאן טענתה לפיה החייב לא הודיע לה שעליה להגיש תביעת חוב אינה נכונה; כי ביום 13.2.2014 הגיש ב"כ החייב הודעה לתיק ביהמ"ש בפ"ת בה עדכנו כי ניתן נגד החייב צו כינוס וההליכים נגדו מעוכבים והודעה נוספת ניתנה עם הגשת תצהיר העדות הראשית ומכאן אין ממש בטענת המערערת למצג בהתנהלות בתיק ביהמ"ש; כי המערערת לא הצביעה על טעמים מיוחדים או בכלל לאיחור בהגשת תביעת החוב. מעבר להמצאת צו הכינוס אין כל חובה להמציא הודעה מיוחדת על הצורך בתביעת חוב. ככל שטעתה המערערת לחשוב כי פטורה מהגשת תביעת חוב למרות צו הכינוס שהומצא לה הרי שאין מדובר בטעם המצדיק הארכת מועד להגשת תביעת חוב; כי אין כל משקל או רלוונטיות לטענות המערערת לפיהן מניין הימים להגשת תביעת חוב מתחיל מפרסום צו הכינוס שעה שהצו הומצא לה והיתה לה ידיעה עליו בפועל ימים ספורים לאחר שניתן; כי אין נפקות לטענת המערערת שהחוב לה ידוע ואינו מפתיע לעניין סד הזמנים; כי השלב בו מצוי ההליך אינו בבחינת טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד מה גם והחייב פעל במשך 8 חודשים לאחר הגשת הבקשה לכינון הסדר נושים אשר כן הגישו תביעות חוב במועד.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית להגשת תביעת חוב

9. סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב בתוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. מועד מתן צו הכינוס הוא המועד שבו מתחילה להימנות תקופת ששת החודשים. הכנ"ר בתפקידו כנאמן על נכסי החייב או הנאמן רשאים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם שוכנעו שהנושה "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע.

10. בהתאם לסעיף 24 לפקודה, הודעה על מתן צו כינוס תפורסם ברשומות ובעיתון. לאור כך נשאלת השאלה האם די בפרסום הצו ברשומות ובעיתון כדי להקים חזקה בדבר ידיעה קונסטרוקטיבית של הנושים אודות נתינתו? והאם נושה שלא ידע בפועל על הליכי הפש"ר, על אף מתן צו הכינוס ופרסומו, נכנס בגדר דרישת סעיף 71(ב) להארכת התקופה להגשת תביעת חוב קרי אי יכולת הנושה להגיש את תביעת החוב במועד?.

11. בהקשר זה יש לפנות לפסה"ד אשר אליו הפנו הן המערערת והן המנהל המיוחד רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ בפירוק [פורסם במאגרים] (להלן: "הלכת רותם") שם הוזכרה התכלית של סעיף 71(ב), בתיחום זמן הגשת תביעות החוב, שהיא לייעל ולקדם את הליך פשיטת הרגל ולקבוע בסוף התקופה מהי מצבת החובות הלכאורית של החייב ומיהם נושיו בכך גוברת וודאות הצדדים תוך מתן אפשרות להעריך את מצב הדברים עימו עליהם להתמודד במסגרת ההליך. הלכת רותם קבעה (ההדגשות אינן במקור – ח.פ):

"קביעת היקף החריג הקבוע בסעיף 71(ב), המאפשר לנושה לבקש הארכת מועד להגשת תביעות חוב, צריכה להיעשות מתוך התחשבות בתכלית של קביעת פרק הזמן המוגדר להגשת תביעות חוב, שעליה עמדנו לעיל. ככלל, החריג יחול בנסיבות שבהן הנושה לא ידע בפועל אודות מתן צו הכינוס או הפירוק ובד בבד יעילות ההליך וקידומו לא ייפגעו באופן משמעותי כתוצאה ממתן הארכת המועד המבוקשת. על מנת להכריע בבקשה להארכת מועד נדרש, אפוא, הנאמן או המפרק שאליו מוגשת הבקשה להתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות להליך המנוהל על ידו, ולהעריך את השפעתה של קבלת הבקשה על ההליך. אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד. ראשית, עצם העובדה שנושה הגיש תביעת חוב במועד אין משמעותה בהכרח כי תביעה זו תתקבל, וודאי לא במלואה. שנית, ניתן להניח כי בקיומו של חריג מפורש הקבוע בחוק, שמאפשר את הארכת המועד להגשת תביעות חוב, יש כדי להשפיע על מידת ההסתמכות הלגיטימית של הנושים שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד על עצם חלוף הזמן. ברור, שאין לטעון להסתמכות כאשר טרם נבדקו תביעות החוב. יש לזכור, כי הסכום הכולל של תביעות החוב שהוגשו הינו בגדר נתון ראשוני בלבד. ייתכן שיהא פער גדול בין סכומן של תביעות החוב שהוגשו לבין הסכום שיאושר בסופו של דבר, לאחר בדיקתן (על ידי הנאמן או המפרק).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ