אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עש"א 11913-12-16 מילר נ' כפר השעשועים ואח'

עש"א 11913-12-16 מילר נ' כפר השעשועים ואח'

תאריך פרסום : 11/01/2017 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
11913-12-16
03/01/2017
בפני סגן הנשיא:
גד ארנברג

- נגד -
מערער:
אהרון ישעיה מילר
משיבים:
1. מנחם שיווק כפר השעשועים
2. בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
3. אלעזר רבינוביץ
4. דן ירוחם
5. קשת במות בע"מ
6. עירית ירושלים
7. בן ציון כהן מ.החמוצים
8. מונה טורס בע"מ
9. טונר פרינט בע"מ
10. סלקום ישראל בע"מ
11. שופרסל בע"מ
12. חברת הגיחון בע"מ

פסק דין

 

בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ יעל ממן אשר התנתה את ביטול צו עיכוב היציאה של המערער מן הארץ בהמצאת ערבים שנגדם יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ לתקופת הביטול.

 

המערער טוען כי הוא תושב לונדון ושם מרכז חייו מזה כ- 5 שנים . לדבריו הוא אזרח מדינת אוסטריה. המערער טוען כי בהיותו תושב חוץ שמרכז חייו בחו"ל לא היה מקום להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ ואם כבר הוצא יש לבטלו. המערער טוען עוד כי השארתו בארץ לא תביא תועלת לנושים. לדבריו תיקיו אוחדו לאחר שהוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ונקבע לו תשלום חודשי של 150 ₪ בחודש בו הוא עומד. השארתו בארץ עלולה להביא לכך שגם בתשלום זה לא יוכל לעמוד. מה עוד שכאמור אין לו נכסים שניתן להיפרע מהם בארץ, לפיכך השארתו כאן לא תביא תועלת לנושים. לדבריו אשתו ו- 11 ילדיו הקטינים מתגוררים באנגליה שם הם גם לומדים ושגם מקום עבודתו ועבודת אשתו. לפי האמור בהודעת הערעור הנימוק העיקרי לערעור הוא: "עיקר נימוקי הערעור הינם שהמערער תושב לונדון, ועיכוב יציאתו של המערער מישראל נוגד את הקבוע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזאת בפרט לאור העובדה שהמערער אינו תושב ישראל" (סעיף 2 להודעת הערעור, ההדגשות במקור).

 

לדברי המערער הוא לא משתמט מחובותיו, הוא ורעייתו חסרי השכלה כלשהיא ואין לו אפשרות להתפרנס בכוחות עצמו. במשך שנים הוא לא הצליח לפרנס את משפחתו ולכן נצברו החובות נשוא תיק האמור, דבר שאילץ אותו לעזוב את הארץ לפני כ- 5 שנים ולקבוע את מקום מושבו בלונדון שם עיקר פרנסתו מקצבת ילדים והבטחת הכנסה וכן הוא מקבל דיור ללא תשלום.

 

לדברי המערער הוא לא יכול להמציא ערבים כפי שדרשה כב' הרשמת במיוחד כיוון שבקשתו היא לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ לזמן בלתי מוגבל. המערער מתחייב להמשיך לשלם את הסכום של 150 ₪ לחודש גם אם יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ. לדברי המערער מאז עזיבתו עם משפחתו כמעט לא הגיע לביקורים בארץ, בשל הקושי הכלכלי הכרוך בכך, למרות שכל משפחתו המורחבת מתגוררת בארץ. כניסותיו לארץ נעשו רק בעקבות החלטות רשמי ההוצל"פ בעבר שהגבילו את ביטול עיכוב היציאה לזמן מוגבל תוך התנייתו בחתימת ערבים.

 

הבקשה הוגשה כאשר המשיב לה היה הנושה העיקרי בלבד והוריתי לצרף את כל הנושים בתיק האיחוד כמשיבים לערעור וכך נעשה. המשיבים התבקשו להגיב לערעור, לאחר שהמערער חוייב להפקיד ערובה של 5,000 ₪ ועשה זאת.

 

חלק מהמשיבים בחרו לא להגיב, חלקם השאירו את ההכרעה לשיקול דעתי, חלקם הסכימו לבקשה וחלקם הגישו התנגדות לה כאשר הנימוקים העיקריים של המתנגדים הם כדלקמן:

 

א. מדובר למעשה בערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ שניתנה עוד בשנת 2015. כך ניתן לראות גם מהחלטות עליהן הוגש הערעור הנוכחי, שהנימוק העיקרי לדחיות בקשתו של המערער לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ באופן גורף, ללא הגבלה בזמן וללא ערבים, נדחה עקב כך שהחלטה בענין זה ניתנה כבר ביום 1.12.15 על ידי כב' הרשמת קורין יצחקי שקבעה שאין מקום לביטול גורף אלא רק לביטול לזמן מוגבל וכנגד ערבים. למעשה זה היה הנימוק העיקרי, אם לא היחיד, לדחיית בקשת המערער. היינו, ההחלטה הקובעת את העיקרון שאין לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ ללא הגבלת זמן וללא ערבים ניתנה עוד ביום 1.12.15 והמועד לערעור עליה חלף זה מכבר.

 

ב. ההלכה הקובעת שיש לצמצם מאוד בהוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ כלפי מי שאינו תושב ישראל, לא חלה על נסיבות המקרה הזה. ההלכה עוסקת בתושב חו"ל שנקלע לישראל ונוצר לו חוב כאן. במקרה כזה נקבע כי שיקול התושבות הזרה גובר, ורק במקרים נדירים יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. בנדון דנן, לעומת זאת, מדובר בתושב ואזרח ישראלי שצבר את כל חובותיו בעודו תושב ישראל. לאחר שצבר את החובות ברח מן הארץ והיום הוא מבקש לטעון שאין לעכב את יציאתו מן הארץ בשל כך שאינו תושב ישראל ועיקר חייו בחו"ל. הפסיקה קבעה במפורש שניתן לעכב יציאת חייב כזה מן הארץ. שכן, כנגד הזכות החוקתית של החייב לצאת מן הארץ קיימת הזכות החוקתית של הנושים לשמור על רכושם ולהגשים את פסק הדין שנפסק לטובתם.

 

ג. המערער לא שילם את חובותיו כלל, הוא ברח לחו"ל כדי להתחמק מתשלום החובות. רק לאחר שהגיע לארץ ועוכבה יציאתו טרח להגיש בקשה לאיחוד תיקים והחל לשלם, לבקשתו, 150 ₪ לחודש.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ