אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר של התביעה הצבאית להמשך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים-התקבל

ערר של התביעה הצבאית להמשך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים-התקבל

תאריך פרסום : 11/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
3789-07
25/09/2007
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סרן לימור בן-חמו
הנתבע:
עמאד יאסר דראגמה ת"ז 901863209
עו"ד נאצר נובאני

א. כללי

ההחלטה שעליה נסב ערר זה אינה שגרתית, שכן בימ"ש קמא קבע כי אינו מוסמך כלל לדון בבקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בפתח הדברים, ראוי לפרט את השתלשלות האירועים בתיק זה.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב ביום 09.08.07 מייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן ועבירה נוספת של החזקת סם מסוכן. עם הגשת כתב אישום ביקשה התביעה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בימ"ש קמא (כב' השופט מאור), בהחלטה מיום 14.08.07, קבע כי הראיות נגד המשיב קלושות, ולכן החליט על שחרורו בתנאים מגבילים. התביעה הגישה ערר, וביום 20.08.07 ניתנה החלטת בית משפט זה בערר, מפי כב' השופט קינן כהאי לישנא:

"בהתייחס להודעת הסנגור המלומד והתובעת הצבאית המלומדה, הריני מורה בזה על מעצרו של המשיב עד ליום 23.09.07 שעד אז תתקיים ישיבת ההקראה בתיק, ואם יתאפשר יפעלו הצדדים וביהמ"ש כמובן לאפשרות סיומו של תיק זה."

משהגיעה תקופת המעצר הקצובה לסיומה, והמשפט לא הסתיים, עתרה התביעה הצבאית להמשך המעצר עד תום ההליכים, ובימ"ש קמא (כב' השופט לייבו) קבע, בהחלטה מיום 23.09.07, כי אין לו סמכות לדון בבקשה שכן אין הוא רואה עצמו כערכאת ערעור על החלטת השופט מאור, וודאי שאינו יכול "להפוך ולשנות החלטה של ערכאת הערעור". לפיכך סירב השופט קמא להיעתר לבקשת התביעה, ואף סבר כי אין לו סמכות להורות על עיכוב שחרורו של המשיב מהמעצר שהיה אמור להסתיים בחצות אותו יום. בו ביום הגישה התביעה ערר על ההחלטה, ובסופו של יום הוריתי אני על עיכוב שחרורו של המשיב, עד למתן החלטה בערר התביעה.

בהודעת הערר ציינה התובעת כי יש ראיות לכאורה נגד המשיב, ואף עילת מעצר, וכי שגה בימ"ש קמא כאשר קבע כי אין הוא מוסמך לדון בעניין מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין מקום להתערב בהחלטות בימ"ש קמא, ובתוצאה העולה מהן של שחרורו של המשיב ממעצר.

ב. הסמכות

עיון בהחלטה הראשונה של בימ"ש זה, מפי כב' השופט קינן, מלמד כי ההחלטה נתנה ביטוי להסכמה בין הצדדים על מעצרו של המשיב לתקופה מוגבלת, מתוך צפייה בלתי מוסתרת שניתן יהיה לסיים את המשפט לגופו במהלך תקופה זו. משמעות ההחלטה היא כי התקבל הערר על החלטת בימ"ש קמא (מפי כב' השופט מאור), ותחת החלטת בימ"ש קמא על שחרור בתנאים, ניתנת החלטה, בהסכמת הצדדים, על מעצרו של המשיב, אף כי לתקופה קצובה. למעשה, בימ"ש זה לא העביר עד כה תחת שבט ביקורתו את החלטתו של השופט הנכבד קמא, ולא דן כלל בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, שהרי החלטתו על המשך מעצרו של המשיב, ניתנה כאמור בהסכמת הצדדים.

כאמור, בימ"ש זה נימק את החלטתו הראשונה להארכת מעצר לתקופה מוגבלת, באפשרות שהתיק יסתיים בתקופה זו. משלא הסתייע הדבר, ומשההחלטה הקודמת של בימ"ש קמא בוטלה למעשה בהחלטה הקודמת של בימ"ש זה, קמה האפשרות לתביעה לשוב ולעתור למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בטרם יפקע מעצרו בחלוף התקופה שנקצבה למעצר, וקמה הסמכות לבימ"ש קמא לדון בבקשה זו. הדיון בבקשה המחודשת למעצרו של המשיב אינו נעשה בדרך של עיון מחדש, שהרי כאמור, ההחלטה הקודמת של בימ"ש קמא בוטלה. לכן, אין מדובר בערר על החלטה קודמת של בימ"ש קמא, ואף לא בבקשה לעיון מחדש, כי אם בבקשה מחודשת למעצר עד תום הליכים, לאחר שהחלטה קודמת בשאלה זו בוטלה ע"י ערכאת הערעור, ובטרם תסתיים תקופת המעצר הקצובה שנקבעה בהחלטה קודמת של ערכאת הערעור. ודאי שאין מדובר כאן בשינוי מההחלטה הקודמת של בימ"ש זה, שהרי אותה החלטה מתייחסת למעצרו של המשיב עד למועד שנקבע בה, מבלי שנקבע כי אין מקום להמשך מעצרו לאחר מכן, ואילו הבקשה המחודשת של התביעה, עניינה במעצרו של המשיב לאחר המועד שקצב בימ"ש זה בהחלטתו. עם זאת, לא אמנע מלציין כי מוטב היה להוסיף במפורש בהחלטה כי אם המשפט לא יסתיים במועד הקצוב, יוכל בימ"ש קמא לדון בהמשך המעצר.

קיצורם של דברים, משקרבה לקיצה תקופת המעצר שנקצבה בבימ"ש קמא, ומשמשפטו של המשיב לא הסתיים בתקופה זו, רשאית הייתה התביעה להגיש בקשה מחודשת להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וקמה הסמכות לבימ"ש קמא לדון בבקשה זו, מבלי להתייחס להחלטה הקודמת של בימ"ש קמא בעניין זה, אשר בוטלה כאמור ע"י ערכאת הערעור.

התלבטתי אם ראוי להחזיר את התיק לערכאה קמא, כדי שיבחן את הראיות ויחליט האם יש להיעתר לבקשת התביעה ולהאריך את המעצר עד תום ההליכים, אולם נוכח הגלגולים הרבים שהתיק עבר עד כה, החלטתי לבחון גם את שאלת המעצר לגופה.

ג. בחינת המעצר לגופו - ראיות ועילה

כאמור, מיוחסות לנאשם עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן. חומר הראיות כולל בין היתר את עדויותיהם של השוטרים שעצרו את המשיב, וכן עדותו של מעורב נוסף שנעצר יחד עם המשיב. השוטר רקאן חסאן העיד כי קיבל דיווח על שני חשודים שמתקרבים למלון נטוש באבו-דיס, אשר אחד מהם נצפה זורק דבר מה. הוא עצר את שני החשודים, ובחיפוש שערך באזור גילה חומר חשוד כסם מסוג חשיש. השוטר מאור טרבלסי השתתף אף הוא במעצר, וציין את שמו של המשיב ואת מספר תעודת הזהות שלו, כמי שנעצר באותו מקום ביחד עם אדם נוסף, שהוא מציין גם את שמו ותעודת הזהות שלו. העצור הנוסף, ראמי אלמקל, הכחיש בתחילה כל קשר לסם, אולם בחקירה נוספת הודה, וכנשאל להיכרותו עם המשיב ציין כי הוא עובד אצל אחיו (של ראמי) שהינו סוחר סמים, וכי ראה אותו פעמים רבות כשהוא מגיע לאחיו ולוקח ממנו סמים כדי למכור אותם. המשיב עצמו מכחיש כל קשר לסם.

כידוע, המבחן לקיומן של ראיות לכאורה הוא האם יש בראיות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה. בתמונת הראיות שפורטה לעיל, אני סבור כי יש כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה, אם לא למעלה מכך, ולכן אין מנוס מהמסקנה כי יש ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב.

אשר לעילת המעצר, מדובר כאמור במי שמואשם בסחר סמים מסוג קנבוס ואקסטזי, ובהחזקת סם מסוג קנבוס במשקל של קרוב למאה גרם. מדובר בעבירות שיש בהן כדי לבסס חזקת מסוכנות, לפי סעיף 23(א)(5)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. בימ"ש זה קבע כבר בעבר כי יש להחיל באזור את ההלכה הנהוגה בישראל בעניין זה, ראו ע"מ איו"ש 1022/05, ואכן מדובר במעשים שיש בהם כדי ללמד על מסוכנות מובהקת אשר לא ניתן לתת לה מענה בחלופת מעצר.

ד. סוף דבר

נוכח האמור לעיל, מששוכנעתי בקיומן של ראיות לכאורה, ומששוכנעתי אף בקיומה של עילת מעצר, התוצאה היא שאני מקבל את הערר שהגישה התביעה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו בתיק זה.    

ניתנה בלשכה היום 25 בספטמבר 2007, י"ג באלול התשס"ח. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.


נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ