אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 73/3013 אלי כהן נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 73/3013 אלי כהן נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 03/08/2016 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר
73-3013
30/12/2014
בפני חברי הועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק- יו"ר הוועדה
2. גלעד ונגרובר
3. רו"ח אלעד מאירי


- נגד -
העורר:
אלי כהן
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר ואח'
פסק דין

 

ההחלטה הסופית בתיק זה, כמו גם בתיקים אחרים, התמהמהה בשל עיכוב ממושך שחל בהסדרת סמכותה הפורמאלית של הוועדה.

בנסיבות הערר, ערכו הכספי והעובדה שהסוגיות שבבסיסו נידונו בעבר לא פעם על ידי הוועדה, יש להצטער על כך שהצדדים לא פעלו בהתאם להמלצת הוועדה לסיים את המחלוקת בכוחות עצמם.

רקע עובדתי ודיוני

  1. במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 6407874 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיוב אגרה בן 75 ₪ בגין שימוש שנעשה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") ביום 4.11.12 (להלן: "הנסיעה הרלוונטית") וכן בסך של 27 ₪, כחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע מבלי שהעורר נקשר מראש בהסכם עם המשיבה ומבלי ששילם במזומן עבור הנסיעה.
  2. קודם שנפרט את טענות הצדדים, נקדים בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/2011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/2011 בעניין צבי ניסים ולביאה). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, עד לנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל לחלק השני של הפרויקט. החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, עמדות רישום מנויים, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, עמדות לתשלום במזומן ועוד. החלק השלישי הוא קטע הדרך (עבור מי שלא נכנס לחניון מדובר בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב, עד אשר הוא מתמזג עם נתיבי איילון.
  3. בכתב הערר ציין העורר שחויב בסך של 102 ₪ עבור הנסיעה הרלוונטית וטען כי "נראה שסכום הדרישה לתשלום הינו גבוה ואינו מצדיק את השירות שהתקבל". על בסיס זה ביקש העורר "לחייב 7 ₪ כפי שפורסם", "...התחשבות הגורמים המטפלים" וציין כי הוא אב לשלושה ילדים "עם הרבה חובות".
  4. בתשובתה לערר טענה המשיבה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחייתו. בין היתר, טענה כי השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שנרשם מראש או שילם מראש עבור הנסיעה. לטענתה, היות שהעורר לא נרשם ולא שילם מראש, הוא חויב כדין בפו"ה. המשיבה מציינת כי לאורך הדרך מוצבים שלטים, מהם התעלם העורר, המבהירים שהשימוש הוא לרשומים או משלמים במזומן וצירפה צילומי שלטים המוצבים בדרך. המשיבה מוסיפה שאין בסיס לטענת העורר לפיה בשלט צוין מחיר של 7 ₪ וטוענת שבמועד הנסיעה הרלוונטית עמדה האגרה על 75 ₪. להוכחת הטענה צירפה המשיבה "צילום מסך מערכת המשיבה המציין את עלות אגרת הנסיעה בנתיב המהיר בעת ביצוע הנסיעה". המשיבה מציינת שחיוב הפו"ה, 27 ₪, נקבע בתוספת השלישית לתקנות ומדובר בסכום מופחת, המושת על מי שזה לו חיוב פו"ה ראשון [תקנה 12(ג) לתקנות].
  5. הצדדים זומנו לדיון בפני הרכב הוועדה בהתאם ל לסעיף 26 לחוק בתי דין מינהליים התשנ"ב – 1992, אולם קודם למועד שנקבע, ביום 29.9.13, הודיע העורר כי אינו מעוניין להופיע לדיון עקב העלויות הגבוהות של הופעה מצידו. במסגרת זו טען כי לא זיהה כל שלט שהורה על המחיר שציינה המשיבה בתגובתה ולא קרוב לו.
  6. בעקבות בקשת העורר נקבע כי החלטת הוועדה תינתן על בסיס החומר שהוגש בכתב, וביום 11.11.13 הודיעה המשיבה כי אין לה התנגדות לביטול הדיון ברם הדגישה כי לטעמה משמעות ויתור העורר על התייצבות לדיון בעניינו היא שהוא לא יוכל להוכיח טענותיו העובדתיות.

דיון

  1. אכן, כטענת המשיבה, השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות במוצעות בסעיף 3ב לחוק, שזו לשונו:

"3ב(א)     לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)      ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;

(2)      האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;

..."

סעיף 3ג קובע –

 

 

"3ג.         (א)      המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ