אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 467/3012 רינה הראל נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 467/3012 רינה הראל נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 03/08/2016 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
467-3012
25/03/2014
בפני חברי הוועדה:
1. עו"ד שרון גלילי
2. עו"ד מנחם שח"ק- יו"ר הועדה
3. גלעד ונגרובר


- נגד -
העוררת:
רינה הראל
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר ואח'
פסק-דין

 

 

רקע עובדתי ודיוני

  1. במועדים הרלוונטיים לערר, הייתה העוררת הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 2737379 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העוררת בחיוב אגרה בגין שימוש שנעשה לטענתה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") ביום 30.9.12 (להלן: "הנסיעה הרלוונטית") וכן בחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע מבלי שהעוררת נרשמה מראש ומבלי ששילמה במהלך הנסיעה.

העוררת מבקשת את ביטול התשלום (האגרה והפו"ה) שהוטל עליה.

  1. קודם שנפרט את טענות הצדדים, נקדים בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/2011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/2011 בעניין צבי ניסים ולביאה). באופן כללי ניתן לומר שהפרויקט כולל שלושה חלקים מרכזיים: קטע הדרך שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, המגיע עד לנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לאזור תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל עבר גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך "חנה וסע" לתל אביב ורמת גן, נקודות ביקורת למתן פטורים, עמדות לתשלום חד פעמי ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי, שהוא למעשה המשכו הישיר של המקטע הראשון, תחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב (קטע דרך זה יכונה להלן: "המקטע השני").
  2. בכתב הערר שכותרתו "ערעור בגין נסיעה שלא בוצעה" טענה העוררת שבנסיעה הרלוונטית היא עשתה שימוש במקטע הראשון בלבד, נכנסה לחניון במטרה להמשיך בנסיעה במערך ה"חנה וסע" המופעל בו, כפי שעשתה במקרים קודמים, אולם, טוענת העוררת, החניון היה ריק ולא פעל בו מערך ההסעות. מכך הסיקה העוררת שמערך ההסעות אינו פעיל בערבי חג (הנסיעה הרלוונטית בוצעה בערב חג הסוכות), יצאה מן החניון לכיוון כביש 1 והמשיכה בנסיעה, מבלי לעשות שימוש במקטע השני. העוררת טוענת שהופתעה לקבל הודעת חיוב עבור הנסיעה הרלוונטית, שכן היא לא נסעה בנתיב המהיר, אלא עד החניון בלבד.
  3. בתשובתה לערר, טענה המשיבה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחייתו. בין היתר טענה כי נסיעה במקטע הראשון בלבד מחייבת אף היא בתשלום. על כן חויבה העוררת באגרה בגין הנסיעה ומשלא נרשמה מראש ולא שילמה עבור הנסיעה במהלכה, חויבה, כדין, גם בפו"ה. לעניין טענת העוררת לפיה היא נכנסה לחניון על מנת לעשות שימוש במערך ההסעות ומצאה אותו ריק, טענה המשיבה כי היה על העוררת לברר מראש את מועדי הפעילות במקום וכי מועדים אלו מפורסמים באתר האינטרנט של המשיבה, ברכבי ההסעות עצמם ובתחנות ההסעה בחניון.
  4. בהחלטת יו"ר הוועדה מיום 20.11.12, שניתנה בבקשת העוררת לעכב את גביית החוב, הומלץ מאוד לצדדים לנסות ולהגיע להבנה שתייתר את הצורך במיצוי ההליכים בפני הוועדה, ברם מסתבר שהדבר לא עלה בידם והתיק נקבע לדיון במעמד הצדדים.
  5. דיון התקיים ביום 24.7.13, הצדדים חזרו בו על עיקר טענותיהם והוסיפו קמעה. העוררת טענה כי השילוט לאורך הנתיב מטעה שכן הוא אינו כולל כל אינפורמציה לגבי שעות פעילות החניון. העוררת דחתה את טענת המשיבה כאילו היה עליה לברר מיוזמתה את שעות הפעילות קודם כניסתה לחניון, הפנתה לצילום השלטים שצירפה המשיבה לתגובתה וטענה שהשילוט המוצב בתחנות ההסעה הוא קטן מאוד וכי לא נעשה דבר על מנת למנוע מן הנהגים לטעות. המשיבה בסיכומיה ציינה כי שרותי ההסעות אינם פעילים בימי שישי (וצ"ל גם בערבי חג), אולם הוסיפה שהואיל שאין לה סמכות לסגור את החניון, אין היא מציבה שלטים המורים כן. לטענתה, בנסיבות, כך טענה, לא ניתן לשלול ממנה את זכאותה לחייב את העוררת בגין הנסיעה.

 

דיון

  1. אכן, כטענת המשיבה בתגובתה, גם שימוש במקטע הראשון בלבד כרוך בחיוב באגרה, שכן התקנות אינן מחלקות בעניין זה [ראה בתוספת הראשונה לתקנות וכן בתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר)(הוראת שעה) תשס"ד – 2004].
  2. השימוש בנתיב המהיר, לרבות במקטע הראשון בלבד, מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות במוצעות בסעיף 3ב לחוק, שזו לשונו:

"3ב(א)     לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)      ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;

(2)      האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;

..."

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ